פישר מזהיר ופועל - איך זה משפיע על תשואות האג"חים?
בנק ישראל נקט בחודש ספטמבר בצעד לא צפוי של הפחתת ריבית הבסיס לרמה של 3%. פעולה שבאה בניגוד בולט לתחזיות ולא פחות חשוב מכך בניגוד לנתונים הגלויים לציבור הרחב. אין ספק כי נראה שהלחצים האינפלציוניים במשק במגמת דעיכה. מצב זה מאפשר לבנק המרכזי להקדיש את מירב תשומת ליבו לטיפול באתגרי המשברים הגלובליים והשלכותיהם על צמיחת השוק המקומי.
אוזנינו ועינינו רגישות לתמרורי האזהרה אשר מציב הנגיד פישר באשר לסכנות הטמונות בהתפשטות משבר החובות באירופה. יחד עם זאת, למרות שדעתנו דומה, אנו מעריכים כי פישר ימתין לכל הפחות חודש נוסף בטרם ימשיך ויפחית את הריבית. ההמתנה של פישר תאפשר לו לבחון את צעדי הטרויקה בטיפול במשבר החובות באירופה, טיפול אשר אמור להגיע לשיאו בתחילת חודש נובמבר, עת תושק תוכנית ענק לייצוב המערכת הפיננסית באירופה.
במידה והשווקים הפיננסיים יאמצו את התוכנית "כפתרון הזהב" והשווקים יתייצבו, פישר לא יידרש להפחית את הריבית באופן מיידי ואילו. במקרה של איבוד אמון השווקים בתוכנית החילוץ ובפעולת המנהיגות הכלכלית, פישר יהיה שם בכדי להפחית את ריבית הבסיס.
אנו חוזרים על תפישתנו לפיה בתרחיש של אסקלציה במשבר החובות הגלובלי, הבנק המרכזי המקומי עשוי להצטרף לידידיו מעבר לים ולבצע הרחבה כמותית. זאת באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות ארוכות, אולם על זה נאמר חזון למועד. באשר לאינפלציה הממותנת והנטייה להפחתת ריבית במשק אנו עקביים בהערכתנו כי הן מהוות כר נוח להארכת תיק האג"ח הממשלתי.
פוטנציאל רווחי ההון באפיקים ממשלתיים מוגבל ועומד על 2%-3% במח"מים ל-10 שנים באפיקים הצמודים והשקליים. אולם בעולם ריביות נמוכות בו אנו פועלים, מדובר על ריבית שנתית בפיקדון ולפיכך אין לזלזל בכך.
בנוסף, "הזחילה" השוטפת באפיקים אלה תורמת 1.5%-2% בשנה, ביחס לאפיקי החוב הממשלתי הקצר, "המחיר" המיידי הכרוך בהארכת תיק האג"ח הממשלתי הוא תנודתיות מוגברת. אולם נוכח התנודתיות הבלתי נסבלת באפיקי ההשקעה החלופיים, נראה כי התנודתיות של אג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך הינה סבירה.
עליית התשואות האחרונה באפיקי החוב הארוכים בארה"ב הינה, להערכתנו, בגדר "תיקון טכני" נקודתי, בעל פוטנציאל מוגבל לעלית תשואות נוספת של 30-50 נקודות בסיס בלבד, ולא מדובר בשינוי מגמה בתשואות החוב הארוכות של אג"ח ארה"ב.
אנו סבורים כי הריבית האפסית בארה"ב, אשר צפויה להישמר בשנתיים הקרובות בצוותא עם אינפלציה ממותנת, כתוצאה מצמיחה כלכלית איטית בארה"ב והשלכות Operation Twist על עקום התשואות, מבטיחות תשואות נמוכות בחלקו הארוך של העקום בארה"ב. פרמיית הסיכון, בין האג"ח הישראלי הממשלתי ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקני, עומדת על כ-240 נקודות בסיס. אנו מעריכים כי המשך הרגיעה הביטחונית יכולה וצריכה להביא מרווח זה אל מתחת לרף 200 נקודות הבסיס.
- 1.עומרי 19/10/2011 14:02הגב לתגובה זואת הנורות האדומות ולא להתעלם מהן, קראתי על זה בפוסט פה: https://www.askmizrahi-tefahot.co.il/?p=14948
- ל -1 " עומרי" כמה שילמו לך על הפרסומת? (ל"ת)ון 22/10/2011 15:01הגב לתגובה זו
- אורי 23/10/2011 00:18שלא לדבר על לילחוץ על הלינק ולקבל את הקישור ...
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
