מוחים ומשלמים: הישראלים שילמו בספטמבר 132 מיליון ש' מס על הדלק יותר מבאוגוסט
ההפחתה החד חודשית על מס הדלק (בלו) שהחלה באוגוסט האחרון בשל מחאת ההולים אולי הרגיעה מאט את הרוחות, אבל היא לא באמת שינתה את העובדה שהישראלים ממשיכים לשלם יותר מס על הדלק בהשוואה לשנה הקודמת.
בחודש ספטמבר שילמו הישראלים 1.26 מיליארד שקל על מס הדלק, לעומת 1.13 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.
משרד האוצר מפרסם היום (ה') דו"ח על הכנסות המדינה ממיסים ממנו עולה: ספטמבר היה החודש הראשון מתחילת השנה שבו נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים - 2.5% לרמה של 17.6 מיליון שקלים. בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה ירידה ריאלית בשיעור של 2.5%.
ניתוח לפי סוגי מס מעיד על ירידה הן בהכנסות ממסים עקיפים בשיעור של 2.9%, והן ירידה בהכנסות ממסים ישירים בשיעור של 2%. הסיבה לירידה מקורה בעיקר טכנית ואינה קשורה למחאת יוקר המחייה: בשל עיתוי החגים השנה, נדחו החזרי מע"מ בסכום גדול מספטמבר לאוקטובר ולכן ההחזרים אשתקד היו נמוכים במיוחד, לולא דחייה זו היה מתקבל דווקא גידול בהכנסות לעומת 2010.
מתחילת השנה הכנסות המדינה ממיסים הסתכמה בכ-160.2 מיליון שקלים - עלייה של 8.7% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
הגביה ממס הכנסה הסתכמה בכ- 3.3 מיליארד שקל. מדובר בעליה של כ- 1.7% בהשוואה לאשתקד. בהשוואה בין עצמאים לחברות נרשמה ירידה בגביה מחברות בשיעור של 0.2%, ומנגד נרשמה עלייה של 6.9% בגביה מעצמאים. כי עיקר הירידה בהכנסות מחברות נובע מירידה בגביה בענף הבנקאות בשיעור חד של 21.8%. נציין כי בחודש אוגוסט התמונה היתה הפוכה: הגבייה מחברות עלתה 3.7%, ומנגד הגבייה מעצמאיים ירדה ב-4.5%.
הפחתה זמנית במס על הדלק
ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בכ-9.3 מיליארד שקל לעומת 9.4 מיליארד שקל בספטמבר 2010. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-3.2%.
עיקר הירידה מקורה בהכנסות ממס דלק (בלו) בשיעור של 12.5%, בהכנסות מסיגריות הן ביבוא והן בייצור מקומי, וכן ירידה בהכנסות מע"מ. נציין עיקר הקיטון מהכנסות מס דלק נבע מהחלטת משרד האוצר באוגוסט האחרון להפחית את המס ב-30 אגורות, זאת בשל מחאת האוהלים. אולם ההפחתה היתה זמנית ומאז העלה האוצר את המס.
הטלטלה בשוק ההון וירידות השערים בחודשים האחרונים השפיעו לרעה על הכנסות המדינה מגבית מיסים משוק ההון. באוגוסט חלה ירידה של 3.6% לסך של 205 מיליון שקל כאשר עיקר הירידה מיוחסת לגבייה על ניירות ערך שצנחה ב-51%.
- 1.אמיר 06/10/2011 11:29הגב לתגובה זוהכל מגמתי כדי שיהיה להם סיבה להעלות לנו מיסים, כל הכתבה הזו מתוזמנת ,אל תאמינו לאף מילה שלהם אם חסר להם כסף שיקחו מהשמנת והקצפת, יש מספיק מאיפה לקחת שלא יעיזו לגעת בשכירים ...

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".