תרחיש מיתון? שימו לב לנתוני המאקרו האחרונים מארה"ב
כללי
שלל נתוני מאקרו פורסמו בארה"ב בזמן שעם ישראל חגג את תחילת השנה החדשה. ננצל את ההזדמנות לעשות מעט סדר בשלל הנתונים, ולסכמם לכדי תמונה ברורה אחת. נתחיל עם סנטימנט הצרכנים אשר הראה שיפור ניכר באומדן הסופי לחודש ספטמבר. כמו כן, נמשיך עם נתוני התוצר שפורסמו ביום חמישי האחרון, המלמדים כי כלכלת ארה"ב בכל זאת צמחה ברבעון השני בשיעור ריאלי של 1.3%. נסיים עם נתוני הצריכה וההכנסה הפרטית לחודש אוגוסט, אשר היו פחות חיוביים. אך נבחן את מגמת הפחתת המינוף של משקי הבית שטומנת בחובה עתיד קצת יותר ורוד לצריכה בעתיד.
ביטחון הצרכנים השתפר בחודש ספטמבר
האומדן הסופי לסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיע לחיוב בשבוע שעבר. עלייה מעבר לציפיות החזאים ועדכון כלפי מעלה ב-1.6 נק' לכדי שינוי חודשי של 3.7 נק', העמידו את המדד על רמה של 59.4 נק' מדד (100=1966Q1). השיפור בסנטימנט מלמד על התאוששות ביטחון הצרכנים וירידה ברמת הפאניקה אשר התלוותה לטלטלה האחרונה בשווקים. עדות לכך ניתן למצוא ברכיב שביעות הרצון מהמצב הנוכחי, אשר זינק בלא פחות מ-6.2 נק' לרמה של 74.9 נק' מדד, לא רחוק מנתוני חודש יולי (75.8 נק'). עם זאת, רכיב הציפיות לעתיד אומנם עלה ב-2 נק' לכדי 49.4 נק' מדד, אך עדיין נותר ברמה השנייה הכי נמוכה השנה.
נתוני התוצר מחווירים את פני הצמיחה, הכיצד?
נתוני התוצר לרבעון השני אומנם עודכנו כלפי מעלה ב-0.3 נקודת אחוז לכדי צמיחה של 1.3%. אך למרות זאת, במחצית הראשונה של שנת 2011 כלכלת ארה"ב צמחה ב-0.8% בלבד. מאידך, במחצית הראשונה של השנה נוספו 131 אלף משרות בממוצע. זאת בטרם פורסם העדכון השנתי של משרד התעסוקה, אשר צפוי לעדכן כלפי מעלה את נתוני חודש מארס בכ-192 אלף משרות נוספות. בכדי להסביר את הפער בין הצמיחה האיטית המשתקפת מנתוני התוצר לבין השיפור אשר בכל זאת התרחש בשוק העבודה במהלך המחצית הראשונה, נבחן את נתוני ההכנסה הלאומית הגולמית אשר צפויים להסביר את הפער.
פרט לדולר החלש אשר הביא לגידול בייצוא ובכך לגידול בהכנסות נטו מחו"ל, הפער בין ההכנסה הלאומית הגולמית (GDI) לבין התוצר הלאומי הגולמי (GDP), מוסבר בגידול משרות אשר לא בא לידי ביטוי בנתוני התוצר.
נזכיר, כי במחצית הראשונה של השנה, השפיע הצונאמי ביפן על שרשראות האספקה, ובעיקר הכביד על תעשיית הרכב האמריקנית. כמו כן, עליית מחירי המזון והאנרגיה בתקופה זו, ספק אם תרמו לנתוני התוצר. לכן, גידול של 2% בהכנסה הלאומית הגולמית במהלך המחצית הראשונה של השנה, תואמת בצורה הולמת יותר את הנתונים אשר התקבלו משוק העבודה. לא מן הנמנע כי נתוני התוצר יעברו עדכון נוסף כלפי מעלה בעדכון השנתי אשר יפורסם באמצע שנת 2012.
שיעור שינוי התוצר המקומי הגולמי וההכנסה הלאומית הגולמית
(במונחים שנתיים)
מקור: בלומברג ועיבודי IBI
ההכנסה ירדה אך הצריכה עלתה
לראשונה מאז חודש אוקטובר 2009, נרשמה באוגוסט האחרון התכווצות בהכנסה הפרטית של 0.1%. נתון זה בא דווקא על רקע ציפיות חיוביות לעלייה של לפחות 0.1%. זאת, בדומה לנתון חודש יולי האחרון שעודכן מטה מגידול של 0.3%. מקור הירידה נבע בעיקר מירידה ברכיב השכר אשר התכווץ ב-0.2%, ירידה בתשלומי העברה ב-0.3% ומרכיב ההכנסה ההונית אשר התכווצה ב-0.3% לאור הירידות בשווקים.
לאור הקיטון בהכנסה הפרטית, ירדה ההכנסה הפנויה הריאלית בחזרה לרמה נמוכה מזו אשר נמדדה בחודש פברואר האחרון לאחר שהתכווצה ב-0.3%. בנוסף, שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה ירד מרמה של 4.7% לכדי רמה של 4.5%, מה שמלמד כי הצריכה הוגדלה על חשבון החיסכון.
בעוד שההכנסה הפרטית דשדשה במקום, הצריכה הפרטית התרחבה במהלך חודש אוגוסט, אך זאת לא בשל התפתחויות חיוביות. הצריכה הפרטית אשר עלתה ב-0.2% במונחים נומינליים, נותרה ללא שינוי כלל במונחים ריאליים. אינפלציה שנתית גבוהה, משתקפת הן ממדד המחירים לצרכן (3.8%) והן מנתוני התוצר (2.9%). היא באה לידי ביטוי בעיקר בהתייקרות מחירי המזון והאנרגיה. עליית מחירים זו יצרה מצג שווא של עלייה בצריכה, אשר נבעה מגידול בעלויות ולא בצריכה עצמה.
בכדי שהצריכה תשתפר ממניעים חיוביים, צריך להתרחש לפחות אחד משניים: האטה בעליית המחירים (הפד צופה עליית מחירי צריכה של 2.3%-2.5% לשנת 2011), או שיפור בשוק התעסוקה אשר יוביל לעלייה בשכר.
לגבי עליית המחירים, הירידה במחירי חומרי הגלם עקב הטלטלה האחרונה בשווקים והחששות להאטה בצמיחה העולמית, צפויים לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב התפתחות האינפלציה במהלך החודשים הקרובים. כמו כן, התפתחויות חיוביות בשוק העבודה וגידול בקצב תוספת המשרות, ייתכן ויהיה ניתן למצוא ביום שישי הקרוב, עת יפורסמו נתוני התעסוקה לחודש ספטמבר.
נטל החוב עדיין מעיק על הצריכה
פרט לאינפלציה ולשוק העבודה, משקולת החוב הינה גורם משמעותי בהתפתחות הצריכה העתידית. משקי הבית האמריקנים נמצאים בתהליך הדרגתי של הפחתת נטל החוב מאז הרבעון הראשון של שנת 2008. חוב משקי הבית אשר עמד על רמה של 13.9 טריליון דולר שהיוו 98% מהתוצר ברבעון הראשון של שנת 2008, ירד בשנתיים וחצי האחרונות לרמה של 89% תוצר. זאת בשל פירעון חובות הן בצורה יזומה והן בצורה של פשיטות רגל (ראה ערך כ-3.4 מיליון משכנתאות אשר נכון לחודש אוגוסט מועד תשלומן חלף ב-60 יום ויותר).
התפתחות חוב משקי הבית, הממשל והחברות כאחוז מהתוצר
מקור: Federal Reserve ועיבודי IBI
רמת הריבית הנמוכה והשטחת עקום התשואות על ידי הפד באמצעות "Operation Twist", קרי הוזלת עלויות המימון לטווחים ארוכים יותר, צפויים לסייע למשקי הבית להוזיל את ההלוואות הקיימות באמצעות מחזור בתנאים זולים יותר ולהפחית נטל החוב. לראיה, שיעור הריבית הקבועה הממוצעת ל-30 שנה על משכנתא בארה"ב, צנחה בשבוע שעבר לשפל היסטורי, לאחר שירדה לרמה של 4.01%. זה המקום לציין, כבר ברבעון השני של שנת 2011 הופחתה רמת המינוף. רק 14.4% מההכנסה הפנויה הופנו לטובת תשלומי חוב. זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון האחרון של שנת 1994 והיא נמוכה משמעותית מרמת השיא אשר נרשמה ברבעון השלישי של שנת 2007 (17.5%).
בשורה תחתונה
קצב הצמיחה של כלכלת ארה"ב אומנם איטי אך אינו קרוב למיתון. הצריכה הפרטית מדשדשת וזאת עקב אינפלציה יחסית גבוהה, קיפאון בהעלאות שכר בשל ביטחון צרכנים מעורער המתקשה לשאוב אופטימיות ממצב שוקי העבודה והנדל"ן. עם זאת, הליך התאוששות והבראת הכלכלה עודנו ארוך ומורכב. שכן, ההקלה המוניטארית הנוכחית ללא תמרוץ פיסקאלי נוסף, תתקשה להביא לבדה לשיקום אמון הצרכן ולהגברת קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקנית.
- 3.to young to be smart ..long on short...down (ל"ת)abbass 06/10/2011 02:16הגב לתגובה זו
- 2.את עצמך הצלחת לשכנע בשטויות שכתבת זה בטוח. (ל"ת)ביבי הזבל 05/10/2011 21:08הגב לתגובה זו
- 1.יש שמסתכלים אחרת על הכוס החצי מלאה.. (ל"ת)מצחיק 05/10/2011 12:20הגב לתגובה זו
- אודי 05/10/2011 14:38הגב לתגובה זונסתפק בהתבוננות קצת יותר רחבה על סנטימנט מישיגן ונבין את המאמר ה" מלומד" : הכותב אכן צודק כי הסנטימנט השתפר ב-3.7 נק' במהלך ספטמבר, אך לא מעז לספר לקוראים הנכבדים כי באוגוסט הסנטימנט ירד ב-8 נק' !!!! ואתם בטח שואלים מה קרה ביולי?? גם כן ירד בכ-8 נק' !!! אז איך קוראים לעליה בספטמבר בשפת שרלטני שוק ההון - תיקון טכני?!?! ובקיצור קראל, תתאמץ קצת יותר בפעם הבאה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
