ועדת הכספים: טרכטנברג מאשים "עליות המחירים באשמת הממשלות"
בשעה זו מתקיים דיון לא שקט בכנסת בעניין מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי. חילוקי הדעות הרבים וההתפרצויות מצד הנוכחים מעלים את מפלס העצבים והקולניות של הדוברים.
פרופ' טרכטנברג אמר: "האזרח בישראל אינו מרגיש בצמיחה הכלכלית. צריכה להיות הלימה בין תרומת האזרח והשקעתו למה שהוא מקבל ויש להעניק שוויון הזדמנויות בשלבים השונים של חיי האזרח בישראל". טרכטנברג הוסיף כי "שכל הממשלות בעשור האחרון אחראיות לעליות המחירים ולליקויים האחראיים לכך שתקציבים חברתיים לא מגיעים בסופו של דבר לאזרח".
מוקדם יתר אמר שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס בראיון לגלי צה"ל: "מראש לא היה צריך להביא החלטה כל כך מורכב להצבעה מיידית". אין דבר כזה שמה שפרופ' טרכטנברג אמר הוא תורה מסיני ואין דבר מלבד זה. אנחנו רוצים לטפל באנשים החלשים שנשכחו בצד הדרך בדו"ח הזה."
אטיאס הוסיף כי "הדבר הכי אמיתי ונכון שהדו"ח יגיע לקבינט החברתי-כלכלי, אני לא מבין מה עמד בהחלטה של תצביעו כאן ועכשיו, מי שחושב שאלו סימני האביב לבחירות הבאות טועה. מי שיקטוף את פירות המחאה הם האזרחים ולא הפוליטיקאים."
"בשנתיים וחצי האחרונות הבאנו הישגים גדולים בתחום הדיור", ציין אטיאס. "אנחנו לא רוצים לפגוע בכבוד ראש הממשלה. כל האנשים שהמדינה התחייבה ב-10 שנים לספק להם דיור ציבורי לשלם להם שכר דירה חודשי, כמו כן אני מעוניין ש-10% מהבנייה תיוותר בידי המדינה. מדובר בפרה קדושה שלא מוכנים לטפל בה. ביצענו מהלך של מתן הנחה של 50% בקרקעות. הקרקע היא משאב מוגבל לכן צריך לעשות הבדל עצום בין המרכז והפריפריה, אם ניתן קרקע בחינם במרכז נהרוג את הפריפרייה. חייב להיות שינוי תפיסה או שינוי בחוק, אחרת הוא לא יעבור."
- 8.איציק 04/10/2011 12:25הגב לתגובה זואותנו לאחר הבחירות.ככה זה בפוליטיקה הישראלית, לפני הבחירות דיבורים כמו חול ואח" כ אין מה לאכול.
- 7.משכר מינימום 4100 אין קיום (ל"ת)להתורר אטומים 04/10/2011 12:16הגב לתגובה זו
- 6.חרדי מצוי 04/10/2011 12:11הגב לתגובה זויש בעשור האחרון קרוב לעשרה מכללות חרדיות שהוציאו מאות חרדים בתואר ראשון, מהם: עורכי דין, כלכלנים, ועוד. אבל הם יושבים מובטלים כי מקומות עבודה חילוניים לא רוצים אותם!האם אתה, המשמיץ התורן, מוכן להעסיק חרדי? חרדי שעשה צבא ויש לו תואר, אבל הוא שומר על ההלכה כבר 3300 שנה ולא רוצה, למשל, לשמוע שירת נשים, האם אתה סובלן כדי לקלוט אותו? אתה הרי רוצה שהוא יתחלן, ולא שהוא יצא לעבוד, אז בבקשה, מספיק עם זריית החול בעינים, המשך לשנוא, אבל אל תחפש עלי תאנה לאנטי חרדיות שלך!
- 5.m&n 04/10/2011 11:46הגב לתגובה זוהחרדים שהינם מיעוט שולטים בחיינו שאנו הרוב שעון החורף-קיץ מוזז בהתאם לרצונם,כבישים נסגרים נפתחים בשבת כרצונם, צבא הם לא עושים ומקבלים שכר על לימודיהם למה בני הסטודנט צריך לשלם שכר לימוד אחרי 3 שנים בקרבי ועוד.............
- 4.שבתאי 04/10/2011 11:21הגב לתגובה זוזה היה כשפרס היה ראש העבודה ושמיר היה ראש הליכוד. הליכוד קיים את חלקו וביטל הבטחות שהוא נתן לדתיים. פרס מיהר לנצל זאת, בראייה קצרת טווח, וקרא לדתיים לחבור אליו - הוא ייתן להם את מבוקשם. מאז מעמד הדתיים מובטח, אף אחד לא יאמין עוד למפלגת העבודה ולא יעשה איתה הסכמים כאלה.
- 3.מנהיג המהפכה 04/10/2011 11:16הגב לתגובה זועם כל מי שלא עובד כולל חרדים , בעלי הון , עובדי ציבור שכר גבוה ,עם כל מי שמקבל שכר מכוח הזרוע ולא מכוח הצדק . צריך לדבר ולהסביר שאין כסף אין עבודה . העובדים לא מוכנים להיות עבדים ולממן את העושק והבטלה .
- 2.משה סטודנט 04/10/2011 10:55הגב לתגובה זובתור בחור דתי אני כול לומר שאין לי כבר כוח לכל האמירות חסרות החריות של גפני,איך עשו אותו יו" ר ועדה,מאיפה נביא את הכסף לכל בציבור החרדי??? כמובן מכל הציבור שעובד,אין לי כח איליך די תעוף !!!!! מספיק לחלוב את הממשלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 1.שכל ישר 04/10/2011 10:07הגב לתגובה זוכל עוד מנהיגי המפלגות החילוניות/ציוניות דתיות לא יתאגדו יחד ויקימו ממשלה ללא החרדים, ויחתמו על כך באמנה, לעולם לא חרדים, עד שהם ישתתפו במאמץ הבטחוני/כלכלי של המדינה, החרדים, שהם מיעוט, ימשיכו להוות לשון מאזניים וימשיכו לסחוט את הרוב במדינה. מתי אלה שנקראים "מנהיגים" יפנימו ויבינו זאת??? מתי ראיתם ח"כ או שר חרדי המכהן בתפקיד שאין לו כלל נגיעה לציבור החרדי? למה גפני יו"ר ועדת הכספים? למה אטיאס שר השיכון? למה אלי ישי שר הפנים?... נראה אותם משמשים למשל כשר המדע/התרבות והספורט/הביטחון (חלילה)? תחשבו על זה. תחשבו על כמה אנחנו, הרוב במדינה, פראיירים ופרות חולבות שעושים צבא, מילואים, עובדים ומשלמים מיסים! ברור שיהיו כאלה שיגידו שאני גזען/שונא חרדים... אבל לצערי זה ממש לא כך. האמת פשוט עצובה ומדכא. תראו לי עוד מדינה אחת בעולם בה החרדים לא עובדים/לא משרתים בצבא/בונים להם ערים במחירי דיור מגוחכים...
- אזרח. 04/10/2011 11:04הגב לתגובה זונ ו, בשעה טובה ובמזל טוב לפריזט ולחבריו מתחילות לרעוד ה...
- ליצמן 04/10/2011 10:34הגב לתגובה זומה זה תפקיד שאין לו נגיעה לציבור החרדי ? למה לביטחון אין נגיעה לחרדים ואילו לתמ" ת יש?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
