שבוע קצר - מדדים חיוביים

בשבוע המסחר המקוצר, נסגרו מדדים אגרות החוב במגמה חיובית. בתחום הדירות החדשות הביקוש נמצא במגמה שלילית. מה יביא איתו שבוע המסחר החדש בסקטור אגרות החוב?
רוס קרוטקין |

שוק אגרות החוב הקונצרניות

הסנטימנט החיובי נמשך גם בשבוע שעבר, למרות שהמסחר התנהל בשלושה ימים בלבד בשל החג. מדדי התל בונד רשמו עליות שערים חדות. מדד תל בונד 20 עלה ב-1.6%, מדד תל בונד 40 התחזק ב-2.1% ומדד תל בונד 60 סיכם את השבוע בעלייה של כ-1.8%.

בסיכום השנה העברית, ניתן לציין שמדדי התל בונד הציגו ביצועים די חלשים לעומת מדדים על אגרות החוב הממשלתיות. התשואה הטובה ביותר מבחינה נומינלית נרשמה בסיכום השנתי במדד השחרים שעלו ב-3.95%. התשואה הבאה בתור נרשמה באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד, הגלילים שטיפסו ב-2.8%, ובמקום שלישי מדד הגילונים שהוסיף לערכו 1.43%. מדדי התל בונד סיכמו את השנה העברית רחוק מאחור בירידה של כ-0.3% ועד לעלייה של 1.2%.

באפיק של אגרות החוב הקונצרניות, שלושת הניירות הטובים ביותר בשנה העברית החולפת היו לאומי מימון התחייבויות יג' עם תשואה של 4.7% ב-12 החודשים האחרונים, גזית גלוב מסדרה י' עם תשואה של 4.67% ודיסקונט מנפיקים מסדרה ח' שהתחזקה ב- 4.6%. כאשר מנטרלים את שינוי במדד המחירים לצרכן ל-12 חודשים אחרונים שעומד כיום סביב 3.4% מגלים כי אגרות החוב הטובות ביותר הניבו תשואה ריאלית בסך בכל של 1.2% בקירוב.

הביקוש לדירות חדשות בירידה

באוגוסט 2011 עמדה הכמות המבוקשת לדירות על 2,410 יחידות. מתוכן כ-1,130 דירות חדשות שנמכרו לציבור וכ-1,280 דירות שלא למכירה, כלומר לשימוש עצמי של בעל הקרקע, קבוצות רכישה וכו'. בתקופה של מאי-אוגוסט 2011 חלה ירידה של כ-14% בהשוואה לארבעת החודשים הקודמים (ינואר-אפריל 2011) וירידה של כ-9% בכמות המבוקשת של דירות החדשות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם מתחילת השנה חלה ירידה של כ- 2.6% בביקוש לדירות החדשות. מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף אוגוסט 2011 היה גבוה ב-16% מזה שנרשם בסוף אוגוסט 2010.

אגרות החוב הממשלתיות

השבוע המקוצר היה חיובי גם עבור המדדים, השחרים והגלילים. מדד השחרים עלה בהלך השבוע הקודם ב-0.5% ומדד הגלילים סיכם את השבוע בהתחזקות של כ-0.6%. לעומתם מדד הגילונים סיכם את השבוע בירידה של כ-0.1%.

רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.