לאחר התנודתיות - המסכים נצבעו בירוק
שוק אגרות החוב הקונצרניות
בסיכום השבוע התנודתי בשווקים בעולם ובישראל, מדדי התל בונד רשמו עליות שערים. מדד תל בונד 20 עלה ב- 0.1%, מדד תל בונד 40 סיכם את השבוע בעליה של כ- 0.4% ומדד תל בונד 60 התחזק ב- 0.25%. למרות השבוע הקצר שצפוי לנו בעקבות חג ראש השנה, הנתונים הכלכליים ימשיכו לזרום מישראל ומחוצה לה כאשר בין היתר ביום שני הקרוב אמורה להתפרסם החלטת הנגיד לגבי רמת הריבית. לפי הציפיות בשוק והתחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל הריבית אמורה לרדת ב- 0.25%.
תחזיות הצמיחה של בנק ישראל
ביום חמישי האחרון פרסם בנק ישראל תחזיות הצמיחה לשנים 2011 ו-2012 כפי שעולה מעבודה של מחלקת המחקר של הבנק. תחזיות הצמיחה על פי בנק ישראל לשנת 2012 עודכנו כלפי מטה, בין היתר בעקבות הרעה הצפויה בכמה פרמטרים הכלכליים בעולם ובעיקר בביקושים שעלולה להשפיע לרעה על פרמטר הייצוא בחישוב הצמיחה. נתון צמיחת הייצוא עודכן כלפי מטה בתחזית של 2012 מ- 3.9% ל- 1.7%.
כזכור, גם המדד המשולב האחרון שפורסם הצביע על המשך הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה, אך בקצב איטי יותר מאשר ברבעון הראשון. תחזית הצמיחה על פי בנק ישראל לשנת 2011 עומדת כיום על 4.7% ול- 2012 הצמיחה צפויה לעמוד על 3.2%, בעוד התחזית הקודמת דיברה על הצמיחה של 3.9% בשנת 2012. להלן תמצית הנתונים:
הדיבידנד בפלאזה יחולק
ביום חמישי האחרון פרסמה החברה תוצאות הצבעה של מחזיקי אגרות החוב מסדרות א' ו- ב' שהתקיימה באסיפה הכללית בשבוע שעבר. בסופו של הדו-קרב בין מחזיקי אגרות החוב לבין החברה שנמשך כשבוע ימים, הגיעו הצדדים להסכמה ובה החברה מצידה הוסיפה תנאים נוספים לחלוקה הבאה של דיבידנד בשנת 2012, כגון הבטחה שקופת החברה תכיל לפחות 70 מיליון אירו לאחר חלוקת דיבידנד הבאה. המחזיקים, מצידם, הבטיחו כי לא יתנגדו לחלוקת הדיבידנד הקרובה שחברת האם אלביט הדמיה כל כך זקוקה לו.
סיכום שבועי באג"ח ממשלתיות
בשוק אגרות החוב הממשלתיות השבוע היו במרכז תשומת הלב של המשקיעים אגרות החוב הממשלתיות הצמודות, הגלילים. בעקבות פרסום מדד המחירים לפני כשבוע וחצי (עלה ב-0.5%), פנו משקיעים רבים לאפיק הצמוד ובעקבות כך מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בסיכום השבועי בכ- 0.9%. לעומת זאת, מדד השחרים ומדד הגילונים סיכמו את השבוע ללא שינוי.
רוס קרוטקין , דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
