לאחר התנודתיות - המסכים נצבעו בירוק
שוק אגרות החוב הקונצרניות
בסיכום השבוע התנודתי בשווקים בעולם ובישראל, מדדי התל בונד רשמו עליות שערים. מדד תל בונד 20 עלה ב- 0.1%, מדד תל בונד 40 סיכם את השבוע בעליה של כ- 0.4% ומדד תל בונד 60 התחזק ב- 0.25%. למרות השבוע הקצר שצפוי לנו בעקבות חג ראש השנה, הנתונים הכלכליים ימשיכו לזרום מישראל ומחוצה לה כאשר בין היתר ביום שני הקרוב אמורה להתפרסם החלטת הנגיד לגבי רמת הריבית. לפי הציפיות בשוק והתחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל הריבית אמורה לרדת ב- 0.25%.
תחזיות הצמיחה של בנק ישראל
ביום חמישי האחרון פרסם בנק ישראל תחזיות הצמיחה לשנים 2011 ו-2012 כפי שעולה מעבודה של מחלקת המחקר של הבנק. תחזיות הצמיחה על פי בנק ישראל לשנת 2012 עודכנו כלפי מטה, בין היתר בעקבות הרעה הצפויה בכמה פרמטרים הכלכליים בעולם ובעיקר בביקושים שעלולה להשפיע לרעה על פרמטר הייצוא בחישוב הצמיחה. נתון צמיחת הייצוא עודכן כלפי מטה בתחזית של 2012 מ- 3.9% ל- 1.7%.
כזכור, גם המדד המשולב האחרון שפורסם הצביע על המשך הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה, אך בקצב איטי יותר מאשר ברבעון הראשון. תחזית הצמיחה על פי בנק ישראל לשנת 2011 עומדת כיום על 4.7% ול- 2012 הצמיחה צפויה לעמוד על 3.2%, בעוד התחזית הקודמת דיברה על הצמיחה של 3.9% בשנת 2012. להלן תמצית הנתונים:
הדיבידנד בפלאזה יחולק
ביום חמישי האחרון פרסמה החברה תוצאות הצבעה של מחזיקי אגרות החוב מסדרות א' ו- ב' שהתקיימה באסיפה הכללית בשבוע שעבר. בסופו של הדו-קרב בין מחזיקי אגרות החוב לבין החברה שנמשך כשבוע ימים, הגיעו הצדדים להסכמה ובה החברה מצידה הוסיפה תנאים נוספים לחלוקה הבאה של דיבידנד בשנת 2012, כגון הבטחה שקופת החברה תכיל לפחות 70 מיליון אירו לאחר חלוקת דיבידנד הבאה. המחזיקים, מצידם, הבטיחו כי לא יתנגדו לחלוקת הדיבידנד הקרובה שחברת האם אלביט הדמיה כל כך זקוקה לו.
סיכום שבועי באג"ח ממשלתיות
בשוק אגרות החוב הממשלתיות השבוע היו במרכז תשומת הלב של המשקיעים אגרות החוב הממשלתיות הצמודות, הגלילים. בעקבות פרסום מדד המחירים לפני כשבוע וחצי (עלה ב-0.5%), פנו משקיעים רבים לאפיק הצמוד ובעקבות כך מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בסיכום השבועי בכ- 0.9%. לעומת זאת, מדד השחרים ומדד הגילונים סיכמו את השבוע ללא שינוי.
רוס קרוטקין , דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.47% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
