חוסר ההחלטיות זה הרעה החולה באירופה - צפו להחמרה במצב
בחודש הקרוב תידרש יוון לשלם החזר קרן וריבית של 8 מיליארד דולר לבעלי האג"ח שלה. במידה שנראה את מדינות האיחוד מזרימות ליוון סיוע שדי בו רק בכדי לספק לה חמצן לתשלום הקרוב, מובטח לנו שהבעיה תשוב ותצוץ בעוד כמה חודשים. בינתיים, תעלה האי וודאות ויתגבר חוסר האמון שכבר שורר בין המשקיעים למקבלי ההחלטות בגוש. פירושו של דבר, עלייה בסיכון השווקים בכל העולם.
הסיפור של יוון לא חדש. ראשיתו כבר במארס 2010, מה שחדש יחסית היא ההתמכרות של המשקיעים לפתרונות קסם של הזרמת כספים מצד ממשלות ובנקים מרכזים ברחבי העולם. עם זאת, לא לעולם חוסן. המשקיעים ברחבי העולם כבר זיהו ותמחרו את הטיפול האירופי בבעיה כצעדים שמטרתם אחת: קניית זמן כדי להימנע מפתרון אמיתי וכואב של הבעיה.
הפתרונות קיימים וידועים, ולמרות השוני ביניהם יש להם מכנה משותף אחד: צעדי קיצוץ נרחבים במדינות הגוש שיביאו להאטה ממושכת ואף לכניסה למיתון. האירופים מנסים להימנע מזה ולמצוא פתרון אחר, פתרון קל בדמות בקשת סיוע ממדינות מחוץ לגוש כמו סין ורוסיה. מדינות שלהן יתרות מט"ח אדירות (לסין לבדה יתרת מט"ח בסך 3.2 טריליון דולר). לכן נתבקשו לרכוש אג"ח אירופיות.
הסינים כבר סירבו בנימוס לבקשות הנואשות. עיקר העניין של הממשל הסיני היום הוא ברכישת סחורות וחומרי גלם באמצעות חברות בבעלות ממשלתית וקרנות השקעות ממשלתיות. זו הסיבה שענקיות האנרגיה הסיניות פטרוצ'יינה ו-CNOOC רוכשות נכסים במזרח התיכון, באפריקה, ברוסיה ואפילו בצפון אמריקה. קרנות השקעה סיניות מבצעות רכישות תכופות של חברות מתכות, כשהשיא היה ניסיון השתלטות סיני על חברת המחצבים השנייה בגודלה בעולם, ריו טינטו האוסטרלית ורק התערבות של ממשלת אוסטרליה מנעה אותה. עם זאת, אין לטעות ולראות בתשובה הסינית סוף פסוק. חלק ניכר מהייצוא הסיני מופנה ליבשת הישנה, הצלת גוש האירו היא אינטרס סיני מובהק.
פתרון נוסף שנשקל הוא הנפקתה של אג"ח כלל אירופית. המתנגדות המרכזיות לרעיון עוקף קיצוצים זה הן גרמניה וצרפת שיצטרכו לשאת בנטל המימון של המדינות החלשות. אופציה נוספת שנשקלה היא הכרזה מוסכמת על חדלות פירעון של המדינות החלשות, יוון, פורטוגל ואירלנד והוצאתן מגוש האירו. אבל זה יקרה, מה יקרה עם ספרד ואיטליה? משבר באיטליה שנמצאת בחוב של 1.9 טריליון דולר עלול להביא לקריסת הבנקים ברחבי אירופה ולמעשה, לקריסת הגוש כולו.
בינתיים, גדלה הדילמה של צרפת וגרמניה מיום ליום. הבנקים וחברות הביטוח הגרמניות והצרפתיות הם הנושים העיקריים של החוב היווני והשאלה היא את מי לבחור לחלץ, יוון או הבנקים שלה?
אם ללמוד ממקרי העבר והטיפול של מקבלי ההחלטות באירופה במשבר הנוכחי, חוסר ההחלטיות ימשיך ללוות אותנו ולהחמיר את המשבר. בנוסף, דעת הקהל במדינות החזקות, במיוחד בגרמניה, נוטה להתנגד להזרמת כספים נוספים ליוון. מצב זה מקשה על הפוליטיקאים לקבל החלטות כואבות לכאן או לכאן.
משקיעים שמסתכלים על התשואות הגבוהות של אג"ח אירופיות (ספרד ואיטליה), וחושבים שטמונה בהן הזדמנות מפני שהם צופים פתרון מהיר וקל בדמות הזרמת כספים, עלולים להתאכזב. נראה כי אין מנוס מפשיטת רגל והסדר חובות של יוון, בנוסף להוצאתה מגוש האירו על כל המשמעויות הנלוות לכך, שאין היום מי שיכול לנבא את היקפן. מה שכן נוכל לומר, שככל שההחלטה הכואבת תתקבל מוקדם יותר ובאופן נחרץ יותר, יוקל מהר יותר גם למשקיעים ברחבי העולם.
- 2.נו באמת 21/09/2011 15:09הגב לתגובה זוהבורסה היום נראית לך כאילו היא מתנהגת לפי תמחור חברות הגיוני? הריי זה ברור שמה שמשפיע עכשיו על השווקים זה הסנטימנט והוא בלבד והוא בכלל לא קשור למה שקורה בישראל אז מה יש לנתח מה קורה בארץ? מי אנחנו בכלל על המפה? חוצמיזה, הוא נתן פה ניתוח הגיוני של ההשפעות של הפתרונות השונים על המצב ואם אתה לוקח בחשבון את משקלה של אירופה בייצוא הישראלי אז יש פה השפעה מהותית ועוד איך. תתעורר בן אדם!
- 1.אבי קול 21/09/2011 14:22הגב לתגובה זותפסיקו להפחיד את המשקיעים...תתעסקו בניתוח כלכלת ישראל והחברות בישראל ולא במדינות שאין להם השפעה מהותית על כלכלת ישראל.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
