הסדר חוב למל"ל אינו יוצר זכאות לקבלת גמלה בדיעבד, אלא מיום חתימתו
המל"ל דחה תביעה לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית בשל חוב דמי ביטוח
ביום 31 ביולי 2011 נדונה בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 26395-02-11) תביעתו של משה גהן (להלן: "המבוטח") לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית. התביעה נדחתה בשל חוב בתשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
רקע עובדתי
ביום 19.7.2010 הגיש המבוטח תביעה לקצבת זקנה. בעת הגשת התביעה, פיגר המבוטח בתשלום דמי ביטוח (בסכום לא מבוטל) במשך תקופה העולה על 36 חודשים, תקופת פיגור שאורכה מביא לשלילת זכאות לקצבה לפי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). רק באפריל 2011 פנה המבוטח להסדר החוב, ובמאי 2011 חתם בפועל על הסדר לסילוקו.
זכאותו של המבוטח לקצבת זקנה אושרה על ידי המל"ל ממאי 2011 ואילך.
לטענת המבוטח, על המל"ל לאשר לו את הגמלה רטרואקטיבית (עד שנה) על פי סעיף 296 לחוק, לאחר שהסדיר את חובו.
החלטה
סעיף 366 לחוק שולל זכאות לקבלת גמלה (כולה או חלקה) אם קיים חוב כלפי המל"ל. הסעיף קובע כי במקרה של חוב לתקופה של 36 חודשים או יותר (ובנסיבות מסוימות 60 חודשים), תישלל לחלוטין הזכאות לקבלת הגמלה.
סעיף 368(א) לחוק קובע כי "יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם... כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם".
לפיכך קבע בית הדין כי הזכאות לקבלת הגמלה תחל רק מהיום שבו חתם המבוטח על הסדר התשלומים בגין חובו למל"ל.
פסק דין זה אינו יוצא דופן, אולם מעלה שוב לסדר היום את החשיבות הרבה של תשלום דמי הביטוח במועד, באשר למבוטח שאינו שכיר החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו (כגון עובד עצמאי, מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, סטודנט או תושב ישראל בחו"ל):
● פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול את קבלת הגמלה לתקופה שבה טרם נפרע או הוסדר החוב.
● יתרה מזו, כאשר קמה הזכאות לגמלה ביום שבו היה חוב למל"ל בענף ביטוח נפגעי עבודה, עלולה הזכאות לגמלה להישלל לחלוטין - לצמיתות - גם אם ייפרע החוב כולו!
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
