דו"חות אפריקה: עברה לרווח של 32 מיליון שקל, ההכנסות ב-Q2 טיפסו ב-17%

איזי כהן: "אפריקה מתמודדת בימים אלה עם חוסר הוודאות המאפיין את השווקים בארץ ובעולם כאשר לרשותה עומדים תזרים מזומנים חיובי, מבנה הון יציב ומצבת ההתחייבויות שטופלה כראוי ובזמן"
יוסי פינק | (13)

חברת אפריקה שבשליטת לב לבייב, מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2011. החברה מדווחת על רווח של 32 מיליון שקלים לעומת הפסד של כ-242 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד ((בנטרול רווח חד פעמי בגין השלמת הסדר החוב). במחצית הראשונה הסתכם הרווח של 82 מיליון שקלים.

הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם ברבעון בכ-115 מיליון שקל לעומת כ- 90 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה הסתכם ברבעון בכ- 54 מיליון שקל לעומת רווח של כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווחים נטו מחברות כלולות הסתכמו ברבעון השני הסתכם בכ- 109 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקל לעומת 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 37%.

שווי נכסי הנדל"ן של הקבוצה לסוף הרבעון מסתכם בכ- 15.4 מיליארד שקל, 22% נדל"ן להשקעה בהקמה, 48% נדל"ן להשקעה, 19% מלאי דירות ו-11% מלאי קרקעות. כמו כן, 42% מנכסי הנדל"ן של הקבוצה נמצאים בחבר המדינות (בעיקר במוסקבה), 32% באירופה ו-19% בישראל.

החוב סולו נטו (במונחי פארי) לסוף הרבעון הסתכם בכ- 4 מיליארד שקל. החוב החשבונאי סולו נטו לסוף הרבעון הסתכם בכ- 2.9 מיליארד שקל.

איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל: "אפריקה ישראל מסכמת רבעון נוסף בו היא מציגה המשך צמיחה וגידול ברווחיות ובפעילויות של כל חברות הבנות בקבוצה ללא יוצא מן הכלל. במסגרת האסטרטגיה העסקית ממשיכה אפריקה ישראל להתמקד בהגדלת יתרת המזומנים של הקבוצה, תוך הגדלת ההכנסות המניבות שלה בעיקר, מהפעלת קניון AFIMall, שצפוי להיות הנכס המניב המוביל של אפריקה ישראל בשנים הבאות".

עוד אמר כהן, כי "הקבוצה מקדמת פיתוח ויזמות של נכסים מניבים נוספים המצויים בשלבי הקמה שונים, הצפויים להוות משקל רב ומרכזי בעתיד בהגדלת בסיס ההכנסות המניבות ותזרים המזומנים של הקבוצה. אפריקה ישראל ממשיכה להעמיק ולבסס את הסינרגיה בפעילות הקבוצה, המעניקה לה יתרון מובהק על פני מתחריה, תוך שהיא מחפשת אחר תחומי פעילות סינרגטיים נוספים כפי שבא לידי ביטוי באחרונה הכניסה לתחום פעילות עיבוד ברזל לבניין באמצעות חברת הבת אפריקה ישראל תעשיות".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מוטי 29/08/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
    בעסקים של לבייב עובדים הרבה ישראלים שחיים מזה שאפריקה ישראל היא חברה מצליחה. במקרה שהחברה תיפול היו הרבה מאוד אנשים בארץ בלי עבודה לא חבל???אז באמת קצת לפרגן
  • 10.
    אלי 29/08/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
    וקופות הגמל המוסדיים האלה סוגרים חשבונות עם לבייב על חשבון הגב שלנו כשכל החברות שהוא מחזיק מדווחות על רווחים אבל את כספינו הם משקיעים בחברות כמו תשובה ודנקנר תסתכלו כמה הפסדתם ב 3 חודשים אחרונים בקרנות ,אני מפסיק את הוראות הקבע שלי היום כי כדי להשקיע בחברות כושלות ולהפסיד כסף אני לא צריך את עזרתם. אני קורה מפה לכולם לעצור את הוראות הקבע עד שנקבל ונדע מה הם המניעים האמיתיים של השקעותיהם .ראו מחאת הקוטג' !!
  • הוראת קבע? 29/08/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    ומכירה. לא צריך את זה אבל שום מניה לא הרויחה פשוט צריך לקנות דירות כשירדו
  • LIKE!!! 29/08/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
    LIKE!!!
  • 9.
    סבלנות סבלנות לא קונים בשום חנות (ל"ת)
    ישתבח שמו לעד!! 29/08/2011 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אפריקה 29/08/2011 09:49
    הגב לתגובה זו
    הבריאו על חשבוננו שילמנו הפסדים הרבה כסף. המניה אף פעם לא תגיע ל 540000 ונתנו לזה יד הבנקים שנתתנו לו מינוף בסוף רק בעלי המניות הפסידו הון. אותו דבר עם טאואר
  • 7.
    שורט סוויז.המניה תעוף (ל"ת)
    תהיו מוכנים 29/08/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    BLACK M 29/08/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    שכל המוסדיים יושבים אצל דנקנר הם לא שמו לב שההון העצמי של אידיבי רק 209 מיליון ש" ח לעומת התחייבויות מטורפות וסך מאזן של 137 מיליארד!!! אפריקה רווחית והרבה פחות ממונפת!!! בהצלחה עד שער 7500 נק'
  • 5.
    יופי לבייב כל הכבוד 29/08/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים פחדו מהדוחות של אפריקה שיש שם איזו שהיא הפתעה. עכשיו שהם רואים שלבייב יודע להשביח נכסים וגם להרוויח מעבר לזה יכנסו חזק לנייר. חברים אל תתפתו למכור עד 6000 אגורות.
  • 4.
    יוני 29/08/2011 09:20
    הגב לתגובה זו
    שפספסו הזדמנות חייהם
  • 3.
    BLACK M 29/08/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
    נוצרה תחתית כפולה ב 1370-1350 ... סגירה שבועית ב 1450-1500 ואפשר להגיד שראינו תחתית באפריקה... מי שיבוא עוד 3 שנים לא יזהה את הנייר שייסחר באזור ה 7500 נק'
  • 2.
    אולי סוף סוף נראה את אפריקה בירוק חזק!! (ל"ת)
    אלי 29/08/2011 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבנר 29/08/2011 09:11
    הגב לתגובה זו
    ותודה לשורטיסטים שלוקחים הלוואות בכדי למכור לנו בזול.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.