אג"ח כלל אירופיות - פתרון הקסם של מרקל וסרקוזי?
שווקים נוטים להתבשם ב"פתרונות קסם" על מנת להתמודד עם משברים פיננסיים מורכבים. האופי האנושי חסר אורך נשימה וסבלנות לעבור את נתיב הייסורים של תוכניות הבראה כלכלית ארוכות טווח וסיזיפיות. לאחר שסר חינן של תוכניות הסיוע והחילוץ, קם לו לאחרונה "פתרון קסם" חדש להתמודדות עם משבר החובות באירופה. מדובר בהנפקת אגרות חוב של 17 מדינות גוש האירו.
הנפקת אלו יישאו תשואה אחידה לכלל מדינות הגוש, ויקנו למדינות את היכולת המימונית הדרושה להן על מנת לגייס חוב בשווקים הפתוחים במחירים נוחים. יוזמה זו אשר יוצאה לאחרונה מאיטליה וזכתה לאוהדים רבים באיחוד האירופי, גורסת כי באותו האופן שקיים מטבע אחיד באירופה וריבית בנק מרכזי אחידה, נכון שתהיה תשואה אחידה לכלל מדינות אירופה. מובן שהנהנות העיקריות ממהלך כזה הן מדינות ה-PIIGS שכורעות תחת נטל החובות. במידה ואכן יונפקו אג"ח כלל אירופיות, האג"ח של אותן מדינות ה-PIIGS יסחרו בתשואות המשקללות את הסיכון של המדינות החזקות בגוש האירו. לכן מצבן המימוני ישתפר באופן מהותי.
אולם "פתרונות קסם" כמו "פתרונות קסם" קיימים לרוב רק בסיפורי הארי פוטר. לפיכך ראוי לבחון בקצרה את המחיר הכלכלי של פתרון יצירתי זה. ראשית, מחיר החוב של המדינות החזקות של הגוש יתייקר בצורה מהותית. שכן המחיר התיאורטי החדש, יהא מחיר חוב משוקלל של כלל 17 המדינות.
גורמים כלכליים בגרמניה העריכו לאחרונה, כי יישום תשואה אחידה לכלל מדינות האירו, יעלה את הוצאות המימון השנתיות הגרמניות ב-47 מיליארד אירו. גם אם נניח שמספר זה מנופח ממניעים פוליטים, נקצץ אותו ב-30% ונהוון אותו בריבית של 5% לשנה, מדובר על כ-1.5 טריליון דולר עלות רב שנתית למשלם המיסים הגרמני. בסופו של יום, אירו בונד עבור משלם המיסים הגרמני היא אותה גברת של תוכנית חילוץ למדינות ה-PIIGS בשינוי אדרת.
בעיה נוספת אשר עולה מן הפתרון של הנפקת האירו בונד, הינו חוסר תמריץ לניהול מדיניות פיסקלית אחראית ברמת המדינה הבודדת והפיכת גוש האירו לסוג של קיבוץ מודרני. הלוא אנו מכירים מקרוב את גורלו של הקיבוץ במתכונתו הסוציאליסטית.
תומכי היוזמה להנפקת אירו בונד מנסים להתמודד עם חוסר ההיגיון והצדק הקיים בתמרוץ לווים בעיתיים. הם עושים זאת באמצעות תוכנית מורכבת, המפרידה בין מחיר החוב אשר ישולם עד לרמה של 60% יחס חוב לתוצר, כפי שנדרש באמנת מסטריכט. התוצר, יהא אחיד ואילו מחיר החוב אשר ישולם מעל לרמה זו יהיה מחיר שוק בו יוכל לגייס הלווה.
מנהיגי גרמניה וצרפת הצהירו בסיום פגישתם בשבוע שעבר, כי תחילה צריך לבצע מאמץ בקרב מדינות הגוש לריסון פיסקלי ואיזון תקציבי. רק מאוחר יותר, נכון יהיה לדבר על הנפקת אג"ח של גוש האירו. גרמניה אשר אמורה לחתום על הצ'ק הגדול, מתנגדת בכל תוקף. ראש הממשלה, מרקל אף צוטטה לאחרונה באופן מלטנטי וחד משמעי באמרה כי "לא תיתן לשווקים הגלובליים להכתיב לגרמניה מדיניות כלכלית שגויה". החלשות הנתונים הכלכלים והמצב הפוליטי השביר בגרמניה מצמצמות את הגמישות של מרקל באימוץ יוזמות חילוץ גרנדיוזיות. בנוסף, הן מקטינות את ההסתברות להנפקת אירו בונד בעת הקרובה.
התרחיש המרכזי להערכתנו, בו יכולה יוזמה מסוג זה לצבור תאוצה, הוא האיום המיידי מפני קריסה של גוש האירו. כאשר אקדח זה יונח על השולחן ויאיים באופן ישיר ומיידי על המערכת הפיננסית הגרמנית, ידרשו אזרחי ומנהיגי גרמניה להחליט באופן מיידי, האם להיענות לדרישה לחוב משותף לגוש האירו או לאפשר לגוש האירו להתפרק ולשוב למארק הגרמני?
יניב פגוט, אסטרטג ראשי של קבוצת איילון
- 1.טל 29/08/2011 16:22הגב לתגובה זו" פתרון קסם" .... מי אנחנו שנזלזל
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
