יוזמתו של השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, לשינוי מערך שבוע העבודה בישראל כך שיום ראשון יהיה יום חופש תופסת תאוצה. הבסיס עליו עומדת יוזמתו של השר, השוואת ימי העבודה בארץ לנהוג בעולם הינו טוב, אך בסיס טוב זה לא מספיק. השר שלום תולה תקוות כי זמן מנוחה ארוך יותר יוריד מהלחץ אותו חש כל אזרח במדינת ישראל. מה שיוביל לירידה בתאונות ועליה בתפוקתו של העובד. בנוסף, על פי גרסת השר, יום חופש אשר בו בתי עסק, מקומות בילוי ותחבורה פתוחים לציבור יעודד צריכה.

לדעתי, ישנן מספר בעיות ביוזמתו של כבוד השר ולהלן אביא 3 מהעיקריות שבהן:

הראשונה, מדינת ישראל הינה ביתו של העם היהודי מכוח מגילת העצמאות וחוקי המדינה. משכך, אין המדינה ערוכה להחלת יום עבודה מלא ביום שישי כי אם יום חלקי בלבד. אנשים צריכים להגיע בזמן לביתם לקבל את השבת.

בחו"ל (ארה"ב, אנגליה ומדינות מערביות נוספות) לעומת זאת, יהודי אשר מצהיר על היותו שומר שבת לא מחויב ע"י המעסיק (במיוחד בחברות גדולות) להגיע ליום עבודה מלא ביום שישי והעובד משלים את מכסת שעות העבודה שלו בשאר ימי השבוע.

הבעיה השנייה הינה היקש ישיר של ההשלכה על יום עבודה חלקי ביום שישי. מכיוון שיום שישי יהיה רק חצי יום עבודה אזי בכל מקרה לא תהיה הקבלה משמעותית בימי העבודה האפקטיביים מול חו"ל. בכל הקשור לזווית של שוק ההון, סוחרים מעבר לים בכל מקרה לא יוכלו לפעול בבורסה בת"א גם אם זאת תפעל ביום שישי עד השעה 12:00 או 13:00.

נוסיף לכך את הפרשי השעות בין המדינות - 7 שעות מול ניו-יורק ושעתיים מול לונדון (שני המרכזים הפיננסים הרלוונטיים העיקריים לישראל). התוצאה היא כי סביר שהסוחרים מחו"ל לא יעבדו ישירות מול הבורסה בת"א, וימשיכו להשתמש בשירותיהם של עמיתיהם בישראל כפי שנהוג היום.

בנוגע לשאר החברות הישראליות אשר עובדות מול חו"ל, הרי שגם כך בחלקן הגדול (אם לא בכולן) עובדים חצי יום ביום שישי או לכל הפחות ישנה נציגות המטפלת בלקוחות מעבר לים. כלומר, גם החלק במשק הישראלי שעובד מול חו"ל לא באמת יפיק תועלת ממעבר לימי עבודה בדומה לחו"ל.

הבעיה השלישית הינה הנזק המשמעותי שעשוי להיווצר למשק בעקבות הארכת שעות הפעילות בימי השבוע. יותר שעות עבודה ביום משמעו פחות שעות פנאי במהלך ימי השבוע אשר מתורגמות לפעילויות צריכה שתומכת בצמיחת המשק. כלומר, יותר שעות במקום העבודה שווה פחות שעות בצריכה - מה שעשוי להוביל להאטה ואולי אף למיתון - בכך אני בטוח שהשר לא חפץ.

התייחסותו של השר לשינויים הנדרשים במערכת החינוך הינה מצומצמת ולא עונה על שאלות רבות. עד איזו שעה יהיו הילדים בבית הספר? מאיזה גיל יהיה יום לימודים ארוך, כולל מפעל הזנה? האם כבוד השר שכח במה כרוך גידול ילדים קטנים במדינת ישראל?

נכון להיום, ברוב המקרים צהרונים, מטפלות וכל סידור אחר אשר שומר על ילדינו אחרי סיום הגן פועלים עד השעה 4 אחה"צ. הארכת יום העבודה יחייב את הגדלת שעות הפעילות של מוסדות אלו. כמובן, שלהארכת משך הפעילות יש מחיר כלכלי שיתבטא בירידה בהכנסה הפנויה של המשפחה הממוצעת בישראל. מה שיוביל לירידה נוספת בצריכה ומכאן הדרך להאטה כלכלית במשק קצרה.

לחילופין, קיימת האפשרות לפיה, אחד מבני הזוג יעבוד במשרה חלקית על מנת שיוכל לאסוף את יורש/ת העצר בשעה 4 אחה"צ כנהוג היום. על מנת שזמן האיכות המועט שיש להורה במדינת ישראל עם ילדיו לא יפחת עוד יותר. גם במקרה שכזה המשמעות המיידית הינה הפחתה בהכנסה הפנויה של משקי הבית בישראל.

אם נבחן את הצעתו של השר שלום בעיניים של שוק ההון, יש "אפסייד" מועט מאוד עבור המשק הישראלי כאשר חלקו מבוסס על משאלות לב (מוטיבציה...) ואילו ההשלכות הכלכליות השליליות ממהלך שכזה הינן גבוהות. בנוסף, ההסתברות להשלכה פיננסית שלילית של המהלך, כפי שהוא נראה כיום, גדולה יותר מהסתברות להשפעה חיובית. כלומר, אם מדינת ישראל הייתה מניה, אזי לאור ההצעה לסופ"ש ארוך המלצתי הינה sell.

לדעתי, קיים חשש אמיתי כי מעבר לסופ"ש ארוך ללא הכנת תשתית שתענה על השאלות שעלו כאן ואחרות, עלול להביא לאסון כלכלי, שחיקה בכ"א עקב שעות עבודה מרובות בכל יום, ירידה בהכנסה הפנויה וירידה בצריכה הפרטית.