בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת קרפור על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך כ-1.9 מיליון שקל, לאחר שמצאה כי קיים יסוד סביר להניח שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, לאחר שנמצאו ליקויים חמורים, כגון אי הצגת מחירים על גבי מאות מהמוצרים, אי הצגת מחיר ליחידת מידה,  אי הצגת  שלט עם מחיר בפיקוח ממשלתי לגבי מוצרים בפיקוח ואפילו הטעיות של ממש, כגון מצבים שהם המחיר בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר/השלט.  לחברה כמובן יש את זכות טיעון והיא זכאית להעלות טענות משפטיות ועובדתיות לטובתה, אבל אנחנו רוצים לשאול שאלה מעבר לתחום המשפטי גרידא. 

עבירה על החוק כאסטרטגיה רווחית? 

לפני ימים ספורים דיווחה הבעלים של רשת קרפור, אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.18%  , והציגה נתונים לגבי הרבעון השני של 2025. במסגרת הדוח, עלה כי קרפור הציגה רבעון רביעי ברציפות של רווח נקי. אצל קרפור, נפח המכירות גדל בכ-3.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והדבר הוביל לזינוק הרווח התפעולי של קרפורזינק בכ-73%. ונשאלת השאלה המתבקשת, האם הגדלת נפח מכירות בקצת מעל 3% היא פועל יוצא של הטעיית צרכנים? האם מכירה של מוצרים בכמה שקלים מעל המחיר שרשום על המדף לא תעניק לרשת את האחוזים הנוספים שיעבירו אותה לרווח? או במלים אחרות ופשוטות יותר, האם הרווח של קרפור מבוסס על הטעיית ציבור הלקוחות שלה?

ועוד שאלה שחשוב לשאול בהקשר הזה, היות ומדובר בתופעה רחבת היקף ורק לפני כשבועיים פרסמה הרשות להגנת הצרכן קנס בהיקף מעט נמוך יותר על הפרות דומות אצל יוחננוף יוחננוף -0.83%  , האם הקנס אכן מרתיע? האם הצעדים שנוקטת בהם הרשות להגנת הצרכן אכן מונעים מרשתות השיווק לפעול בשיטת "מצליח"? 

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

• קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
• צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב לציין שגם רשת "נקייה", לכאורה, כמו רמי לוי, הואשמה בפרקטיקה דומה בנובמבר 2024, וגם עליה הוטל עיצום כספי של כ-850 אלף שקל. 

"שיטת מצליח" של רשתות השיווק ואיך אתם יכולים להרוויח מזה אלפי שקלים