פישר מכה ושטייניץ מלטף: האוצר משיק "חבילת חילוץ" ליצואנים - 2.7 מיליארד ש'

הייסוף בשקל שנגרם מהעלאת הריבית פוגע בכושר התחרות של היצואנים הישראליים. שר האוצר שטייניץ: "אנחנו ממשיכים לתמוך ביצואנים"
לירוי פרי | (5)

יומיים לאחר העלאת הריבית הנחרצת של הנגיד פישר אשר עוררה את זעקתם של היצואנים, משיק היום (ד') משרד האוצר תוכנית סיוע ליצואנים בהיקף של 2.75 מיליארד שקלים.

סטנלי פישר הכריז השבוע על העלאת ריבית בנק ישראל בשיעור של 0.5%. מיד לאחר ההכרזה התחזק הייסוף במטבע הישראלי, אשר שלח במקביל את הדולר לשפל של כשנתיים וחצי.

המהלך של פישר הלחיץ את היצואנים והתגובות לא אחרו לבוא. הטענה המרכזית הינה כי שקל חזק שוחק את כוחם של היצואנים הישראליים, אשר מהווים מנוע צמיחה מרכזי להתרחבותה של הכלכלה הישראלית.

מטרת התכנית שמכתיב האוצר הינה הרחבת פעילות היצוא הישראלי. ממשרד האוצר נמסר כי "התוכנית תרחיב את פתרונות המימון ליצואנים וכן תגדיל את סל השירותים שמציעה חברת הביטוח הממשלתית - אשרא."

2 צעדים להרחבת היצע האשראי ליצואנים

ראשית מדובר בערבות מדינה לעסקאות יצוא בטווח הזמן הבינוני (תוכנית Top Up-2). התוכנית החדשה צפויה להרחיב את היצע האשראי הניתן לעסקאות בטווח הזמן הבינוני (שנה עד חמש שנים), וזאת באמצעות שיתוף פעולה של הממשלה עם החברות לביטוח אשראי ליצוא.

"התוכנית תעודד את התחרות, תשפר את המענה שמקבלים היצואנים הישראלים ותביא למינוף של כספי המדינה. התוכנית משנה את חלוקת הסיכונים בין הסקטור הפרטי לבין המדינה. התוכנית תוצע בהיקף של 1 מיליארד שקלים ותופעל למשך כשנתיים וחצי, בין היתר, על מנת למסד פעילות של הסקטור הפרטי בתחום", כך נמסר מהאוצר.

החלק השני של התכנית מדבר על הרחבת היקף הפעילות של חברת אשרא, חברה ממשלתית העוסקת בביטוח אשראי ליצואנים בארצות בהן קיים כשל שוק או בעסקאות אשראי לטווח זמן בינוני וארוך.

עוד נמסר ממשרד האוצר: "עקב הגדלת התחרות בסחר העולמי ובביקוש למימון עסקאות בתנאי אשראי ארוכים, יפעל משרד האוצר לשיפור כושר התחרות של היצואנים הישראלים באמצעות הרחבת פתרונות המימון וסל השירותים שמספקת החברה ליצואן. לאור העלייה הגדולה בביקוש מצד יצואנים וכן הרחבת השירותים המתוכננת, תגדל מכסת הערבויות המוענקות לחברה מ- 1.25 מיליארד דולר ל-1.75 מיליארד דולר."

לדברי השר שטייניץ, "אנחנו ממשיכים לתמוך ביצואנים. כך עשינו בשיאו של המשבר וכעת אנחנו מפתחים תוכניות חדשות ויצירתיות. כניסה ראשונה של הממשלה לשוק הביטוח לטווח בינוני נועדה לחזק את היצואנים, המתמודדים בשוק גלובלי מורכב ועם לחצים מכיוון שער המטבע. משרד האוצר ימשיך לבחון ולקדם תכניות לסיוע לתעשייה וליצוא".

החשב הכללי שוקי אורן הוסיף: "אחד הגורמים הקריטיים להצלחת יצוא ובעיקר לשווקים חדשים הינו היכולת לממן את היצוא. קידום תחום ביטוח עסקאות היצוא מהווה מנוף אמיתי לחדירת התעשייה הישראלית לשווקים חדשים. תנאי אי הוודאות בחלקים גדולים מהעולם מגבירים את סיכון האשראי של הרוכשים בארצות היעד ואנו רואים את תפקיד הממשלה בהפחתת סיכון זה לצורך הגברת היצוא".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לפישר כנראה לא נותרה ברירה לאור הגחמות של שטי (ל"ת)
    z 30/03/2011 17:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הבעיה של שטייניץ שהוא חכם מאד אבל לא כלכלן (ל"ת)
    z 30/03/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    z 30/03/2011 17:00
    הגב לתגובה זו
    אם שטייניץ ופישר לא היו עושים כלום בענין הריבית והיצואנים הכל היה מסתדר פחות מסובך
  • 2.
    z 30/03/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל לא צריך להשתתף בסיכון של היצואנים. מספיק שציבור המשקיעים בבורסה עושים זאת
  • 1.
    עדי 30/03/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    יש דבר שנקרא לגדר , בשביל זה המציאו את שוק החוזים! זה יעלה הרבה פחות ( אם בכלל ) את זה לא לומדים בפקולטה לפילוסופיה!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.