פישר מכה ושטייניץ מלטף: האוצר משיק "חבילת חילוץ" ליצואנים - 2.7 מיליארד ש'
יומיים לאחר העלאת הריבית הנחרצת של הנגיד פישר אשר עוררה את זעקתם של היצואנים, משיק היום (ד') משרד האוצר תוכנית סיוע ליצואנים בהיקף של 2.75 מיליארד שקלים.
סטנלי פישר הכריז השבוע על העלאת ריבית בנק ישראל בשיעור של 0.5%. מיד לאחר ההכרזה התחזק הייסוף במטבע הישראלי, אשר שלח במקביל את הדולר לשפל של כשנתיים וחצי.
המהלך של פישר הלחיץ את היצואנים והתגובות לא אחרו לבוא. הטענה המרכזית הינה כי שקל חזק שוחק את כוחם של היצואנים הישראליים, אשר מהווים מנוע צמיחה מרכזי להתרחבותה של הכלכלה הישראלית.
מטרת התכנית שמכתיב האוצר הינה הרחבת פעילות היצוא הישראלי. ממשרד האוצר נמסר כי "התוכנית תרחיב את פתרונות המימון ליצואנים וכן תגדיל את סל השירותים שמציעה חברת הביטוח הממשלתית - אשרא."
2 צעדים להרחבת היצע האשראי ליצואנים
ראשית מדובר בערבות מדינה לעסקאות יצוא בטווח הזמן הבינוני (תוכנית Top Up-2). התוכנית החדשה צפויה להרחיב את היצע האשראי הניתן לעסקאות בטווח הזמן הבינוני (שנה עד חמש שנים), וזאת באמצעות שיתוף פעולה של הממשלה עם החברות לביטוח אשראי ליצוא.
"התוכנית תעודד את התחרות, תשפר את המענה שמקבלים היצואנים הישראלים ותביא למינוף של כספי המדינה. התוכנית משנה את חלוקת הסיכונים בין הסקטור הפרטי לבין המדינה. התוכנית תוצע בהיקף של 1 מיליארד שקלים ותופעל למשך כשנתיים וחצי, בין היתר, על מנת למסד פעילות של הסקטור הפרטי בתחום", כך נמסר מהאוצר.
החלק השני של התכנית מדבר על הרחבת היקף הפעילות של חברת אשרא, חברה ממשלתית העוסקת בביטוח אשראי ליצואנים בארצות בהן קיים כשל שוק או בעסקאות אשראי לטווח זמן בינוני וארוך.
עוד נמסר ממשרד האוצר: "עקב הגדלת התחרות בסחר העולמי ובביקוש למימון עסקאות בתנאי אשראי ארוכים, יפעל משרד האוצר לשיפור כושר התחרות של היצואנים הישראלים באמצעות הרחבת פתרונות המימון וסל השירותים שמספקת החברה ליצואן. לאור העלייה הגדולה בביקוש מצד יצואנים וכן הרחבת השירותים המתוכננת, תגדל מכסת הערבויות המוענקות לחברה מ- 1.25 מיליארד דולר ל-1.75 מיליארד דולר."
לדברי השר שטייניץ, "אנחנו ממשיכים לתמוך ביצואנים. כך עשינו בשיאו של המשבר וכעת אנחנו מפתחים תוכניות חדשות ויצירתיות. כניסה ראשונה של הממשלה לשוק הביטוח לטווח בינוני נועדה לחזק את היצואנים, המתמודדים בשוק גלובלי מורכב ועם לחצים מכיוון שער המטבע. משרד האוצר ימשיך לבחון ולקדם תכניות לסיוע לתעשייה וליצוא".
החשב הכללי שוקי אורן הוסיף: "אחד הגורמים הקריטיים להצלחת יצוא ובעיקר לשווקים חדשים הינו היכולת לממן את היצוא. קידום תחום ביטוח עסקאות היצוא מהווה מנוף אמיתי לחדירת התעשייה הישראלית לשווקים חדשים. תנאי אי הוודאות בחלקים גדולים מהעולם מגבירים את סיכון האשראי של הרוכשים בארצות היעד ואנו רואים את תפקיד הממשלה בהפחתת סיכון זה לצורך הגברת היצוא".
- 5.לפישר כנראה לא נותרה ברירה לאור הגחמות של שטי (ל"ת)z 30/03/2011 17:38הגב לתגובה זו
- 4.הבעיה של שטייניץ שהוא חכם מאד אבל לא כלכלן (ל"ת)z 30/03/2011 17:30הגב לתגובה זו
- 3.z 30/03/2011 17:00הגב לתגובה זואם שטייניץ ופישר לא היו עושים כלום בענין הריבית והיצואנים הכל היה מסתדר פחות מסובך
- 2.z 30/03/2011 16:58הגב לתגובה זועם ישראל לא צריך להשתתף בסיכון של היצואנים. מספיק שציבור המשקיעים בבורסה עושים זאת
- 1.עדי 30/03/2011 15:54הגב לתגובה זויש דבר שנקרא לגדר , בשביל זה המציאו את שוק החוזים! זה יעלה הרבה פחות ( אם בכלל ) את זה לא לומדים בפקולטה לפילוסופיה!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
