על מפרסמים, ספורט ומיתוג עכשווי: למה שווה לחברה לתמוך בקבוצות

ישקר תרמה לעירוני נהריה כ-20 מליון שקל ב-3 שנים, הפועל פ"ת קיבלה 600 אלף שקל מ'דיל טוב'. קובי ברדה בטור על הקשר בין חברות לקבוצות ספורט
קובי ברדה |

קבוצת הכדורסל של ברק נתניה ערכה ביום ראשון שעבר את מסיבת העיתונאים ההחגיגית לכבוד פתיחת עונת המשחקים. כלי תקשורת רבים הצטופפו בחדר הישיבות של עיריית נתניה כדי לשמוע על הקבוצה המפתיעה ביותר בליגה בשנה שעברה.

אחד מבעלי הקבוצה, צביקה בלנקיטני, צוטט כאומר: "לצערי אני לא רואה הצטרפות של אנשי עסקים באיזור תומכים בעיר נתניה. בשנה שעברה עשינו באז ענק. אני קורא מפה לבעלי העסקים,קבוצה טובה עושה טוב גם לכם. החלוקה צריכה להיות שיוויונית בעיר ולא הכל צריך ליפול על דיויד קולבורן (הבעלים הראשי של הקבוצה, ק"ב) והעירייה".

ובאמת, נשאלת השאלה מדוע בעלי עסקים הקרובים לקהילה בה הם נמצאים, לא חושבים על התועלות העצמות הקושרות את התאגיד/החברה בה הוא נמצא לקהילה באמצעות קבוצת הספורט הייצוגית הפועלת באזור.

יהיה זה רק הגיוני לאותן חברות לנסות ולהעמיק את הקשר שלהן עם הקהילה המיידית בה הן פועלות, כך למשל נהגה עד לא מזמן חברת ישקר שתרמה לקבוצת עירוני נהריה בתמורה לחסות בת 3 שנים כ-20 מליון שקל.

בכדורגל, מודל התרומה הקהילתית התבטא בחסות בת 600 אלף שקל של חברת הפרסום והמדיה הפתח תקוואית 'דיל טוב' לקבוצה המקומית הפועל פתח תקווה וחסות בת 400 אלף שקל מחברת 'מוניות הגליל' לקבוצה המקומית הפועל עכו בשנת 2009.

מעבר למימד החשוב בפני עצמו של התרומה חזרה לקהילה, יזכה המפרסם למתוח גשר ליצירת קשר והזדהות של הקהילה עם המוצר, תוך נגיעה בצדדים ריגשיים של לקוח הקצה וכל זאת בתקופה בה המזפזפ המצוי מעדיף לצרוך את תוכניות הבידור שלו באמצעות כלים דוגמת VOD, אינטרנט, סלולר, שיתוף קבצים ועוד, המונע את החשיפה בכלים הקונבציונלים שבקרוב ככל הנראה יוגדרו כ-'פרסום של העבר'...

יתרון משמעותי נוסף מתבטא בכך שפרסומת שכזו מהווה סוג של 'תוכן שיווקי' ועוקף רגולציה החוסמת את האפשרות לפרסום קונבנציונלי בערוצים ייעודיים בכבלים ובלווין מבלי שהוא יבוא במקום התוכן עצמו (בעיקר ברייקים של פרסומת במהלך הפסקות או פציעות) וזה עוד לפני שדיברנו על הזדהות ריגשית של אוהדים עם מוצר המלווה לאורך זמן את הקבוצה.

העיר נתניה גדלה והתרחבה בשנים האחרונות ורבות מחברות ההי-טק והסחר בחרו לקבוע את מקומן לצד קבלנים גדולים הבונים בעיר פרויקטים ברחבי העיר.

מדוע חברת הוויטמנים האמריקאית 'סולגר' או חברת 'עדן טבע מרקט' הפועלות מאזור התעשייה בנתניה לא יקחו את החסות?

אולי חברות הנדל"ן אזורים שופ, אשדר או אפריקה ישראל הבונות פרויקטים בימים אלה ברחבי נתניה ינסו להחזיר קצת לקהילה הממלאת את כיסהם? ומה דעתם של חברות ההי-טק הבינ"ל סיסקו, HP, MSN או EBAY המפעילות את המטה הישראלי שלהם בנתניה ויודעות דבר או שתיים כתאגיד אמריקאי על חשיבות התרומה לקהילה מחד וחשיפה מוגברת למותג באמצעות ספורט מאידך?

לסיכום, ראוי כי פנייתו של בלנקיטני ושל מנהלים אחרים בתחום הספורט ישמעו בנפש חפצה כי סך היתרונות הגלומים ב"ספוסרשיפ" קהילתי עולה בהרבה על סך ההשקעה (המוכרת כמובן...) וחוזרת בריבית דה ריבית למשקיע.

הכותב שימש עד לאחרונה כדובר עיריית נתניה, ובעבר היה סגן דובר עיריית תל אביב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.