מלחמות החרדים: בש"ס קוראים למפרסמים להחרים את עיתון 'יתד נאמן'

בחודש האחרון תוקף היומון הליטאי את ש"ס, בשל החלטתה להצטרף להסתדרות הציונית. עורך 'יום ליום', בטאון ש"ס: "מי שתוקף את רבנינו, שלא יצפה שנשב בשקט - התגובה שלנו תהיה חריפה"

סערה בעולם התקשורת והפרסום במגזר החרדי: העיתון 'יתד נאמן', המזוהה עם מפלגת 'יהדות התורה', פתח בחודש האחרון במלחמת חורמה נגד ש"ס. בטאון ש"ס 'יום ליום' משיב מלחמה, וגורמים בש"ס מנסים למנוע ממפרסמים ופרסומאים במגזר לפרסם ב'יתד נאמן'. הרקע למלחמה הוא החלטת מועצת חכמי התורה של ש"ס להצטרף להסתדרות הציונית העולמית, מעשה שח"כ משה גפני (יהדות התורה) רואה בו 'בגידה', ואף אמר מעל במת הכנסת כי הוא "מתבייש כח"כ חרדי". בתגובה, פתחו תומכי ש"ס במלחמת-נגד בה הכל מותר: איומים בהחרמות על מפרסמים ופרסומאים, הוצאת גיליונות 'יתד נאמן' מתיבות הדואר והשלכתם לפח, והעברת מודעות של מוסדות ש"ס מ'יתד' לעיתונים אחרים. מאז דברי גפני, משתלח 'יתד' בראשי ש"ס במאמרים ובכתבות עם מוטיב מרכזי של "מעשה נבלה". העיתון מחולק חינם ובתפוצה משולשת בימי שלישי, ולפיכך מכוון את התקפותיו בעיקר בימים אלה. גם בטאון ש"ס, 'יום ליום', לא חוסך שבטו, ובשישי האחרון תקף בחריפות את 'יתד'. לשיא חדש הגיעו הניצים בסוף השבוע האחרון. בידיעה שפורסמה באתר 'כיכר השבת' נכתב כי מספר רבנים ספרדים בולטים יפנו למשרדי פרסום במגזר בדרישה להחרים את 'יתד נאמן'. ואכן, בשבוע שעבר פנו כמה מראשי המועצות הדתיות וגופים הקשורים לש"ס או לציבור הספרדי לכמה ממשרדי הפרסום במגזר, בדרישה לחדול מלפרסם ב'יתד נאמן'. עם זאת, מבדיקה שערך אייס בקרב כמה ממשרדי הפרסום המובילים במגזר עלה כי נכון לעכשיו לא התקבלו פניות כאלה, או שבעלי המשרד סירבו להודות בכך. גורם המקורב לש"ס אמר לאייס כי "לרב עובדיה יש חסידים ממש קנאיים. אם חלילה יתקפו את אביך, הרי שכל בן יגיב אחרת. גם אצלנו, יש שיכולים לפעמים להגיע למצב - וזה דבר שאנחנו לא רוצים בו - שהרבה אנשים יאבדו פרופורציה, ואסור שזה יקרה". אחד ממארגני המחאה נגד 'יתד' אמר לאייס: "בשבוע הבא אנחנו מתכוונים להגיע ישירות למשרדי הפרסום החרדים. יש משרדים שבהם הבעלים הם ספרדים, ותהיה להם בעיה אם תהיה התאגדות אמיתית. אם פרסומאי שמתפלל בבית כנסת ספרדי ושומע את הרב עובדיה, מקבל רמז שהם לא מרוצים מזה שהוא מפרסם ביתד, הוא יחשוב פעמיים". יצחק קקון, עורך "יום ליום", אמר לאייס בתגובה: "אין לי עניין סתם לתקוף ו'בואו, חגיגה' כמו שעושה יתד. לפעמים כדאי לשתוק, אבל אם פוגעים ברבנים שלנו ובהחלטות שלהם, אנו לא חוששים להגיב. "במקרה הזה היה אסור לעבור לסדר היום. דברים שרבנים שלהם החליטו - גם אם נגד דעתנו - לא נעיז לפתוח קמפיין נגדם, חס ושלום. אבל אם רבותינו החליטו משהו ומישהו ינסה לתקוף את ההחלטה, שלא יצפה שנשב בשקט - התגובה שלנו תהיה חריפה". ירח טוקר, דוברו של ח"כ גפני, אמר לאייס כי "יתד נאמן זה לא גפני ואין קשר ביניהם. אין ספק שהכל מתואם, אבל זה לא ביוזמתו. מדובר במאבק אידאולוגי ואין פה שום דבר אישי או עסקי. עד היום יהדות התורה וש"ס לא נכנסו לגופים משותפים. היום ש"ס נכנסה ובגלל זה גפני קם וצעק". חרף פניות רבות של אייס לקבלת תגובה מטעם י?תד נאמן?, לא נמסרה כל התייחסות לדברים עד למועד פרסום הידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים: