דירה פורסמה במחיר של 2.5 מיליון ש': בכמה היא נרכשה?
סיפור ששמעתי לאחרונה משמאי מקרקעין
לפני מספר חודשים פנה אליו בעל וילה בגן יבנה לצורך ביצוע שמאות מקרקעין לוילה שברשותו. בעל הוילה התכוון למכור אותה ולכן ביקש לדעת את שוויה המדויק. לאחר בדיקה מאומצת ומדויקת שהתבססה בין היתר על עסקאות השוואה באותו אזור הכין השמאי חוות דעת מפורטת המעריכה את הנכס ב- 1,600,000 ש"ח. לאחר מספר ימים, בשיחה שקיים בעל הוילה עם השמאי הוא הסביר לו, שלאחר קבלת חוות הדעת עשה בדיקות מטעמו באתר "יד 2" ובאזור מגוריו והגיע למסקנה שמחיר הנכס צריך להיות 2,500,000 ש"ח ועל כן פרסם אותו באתר "יד 2" במחיר זה.
לאחרונה ומספר חודשים לאחר פרסומה נמכרה הוילה במחיר של 1,650,000 ש"ח. אני מביא סיפור זה כי הוא משקף את אחת הבעיות הגדולות של שוק הנדל"ן למגורים בארץ בעת זו. רבות כבר דובר על כך שמוכרי הדירות נוקבים במחירים גבוהים כאשר הם מציעים את דירתם למכירה, וזאת בין היתר כי הנייר סובל הכול.
ואולם התופעה, לדעתנו, דורשת ניתוח והבנה מעבר לכך. ראשית עלינו לזכור כי מוכרי דירות ככלל לא פונים לשמאי מקרקעין לצורך הערכת דירתם לפני מכירתה. התוצאה היא שמוכר דירה, בתקופה זו, באמת ובתמים מאמין שדירתו שווה 40%, 50% או 60% מעל למחיר השוק. המוכר אינו רוצה לעשות את "טעות חייו" ולמכור את דירתו בהפסד של " מחצית" או " שליש" מערכה .
מנגד, יש לנו את הקונה שגם הוא עושה את הבדיקות שלו. הוא מודע לכך שהמוכרים נוקבים במחירים לא ריאליים וגם הוא אינו רוצה לעשות את טעות חייו ולשלם 50% או 60% מעל ל"מחיר השוק". התוצאה היא מרחק עצום בין הקונה למוכר אשר מונע ברוב המקרים בצוע עסקה.
אלו היה מדובר במקרה בודד או שולי כי אז לא הייתה לכך כל השפעה על שוק הנדל"ן ואולם כיום, רוב עסקאות "יד שנייה" בשוק הנדל"ן למגורים סובלות מ"הערכת יתר" של המוכרים לגבי הנכסים המוצעים על ידם למכירה. פועל יוצא מכך, הוא "מעוט עסקאות" וקיפאון חלקי בשוק הנדל"ן למגורים.
הקבלנים חוגגים
מי שלצערנו מנצלים את מצב השוק ה"אנומלי" הם הקבלנים אשר במצב זה, יכולים להעלות את המחירים מידי חודש, כפי שהם עצמם מצהירים.
כאשר הקונים "מתווכחים" או "מתדיינים" איתם על ה"מחיר", מה יותר קל לקבלנים מאשר לשלוח את הקונים לבדוק את מחירי הדירות, המקבילות בסוגן, באתר "יד 2 " ולהיווכח שהמחירים המבוקשים בשוק גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים הנדרשים ע"י הקבלנים.כמובן, שהקבלנים לא "מסבירים" לקונים כי המחירים המבוקשים לגבי דירות יד שנייה אינם "מחירי השוק" ואינם ריאלים ואולם, ל"קידום מכירות" יותר טוב מזה לא יכלו הקבלנים לצפות.
המחירים עולים בשוק קפוא חלקית
בשוק הדירות מיד ראשונה ? קבלנים וקבוצות רכישה , הסיפור שונה לגמרי. כאן השוק ממשיך לרתוח, העסקאות רצות והמחירים מאמירים. במקביל לשיווק הדירות ע"י הקבלנים, אנו עדים למכרזים של המינהל ולמכרזים פרטיים, אשר שם המחירים "טסים" מעלה. וראה זה, הפלא ופלא, הקבלנים לא חוששים להעלות את הצעותיהם למחירי המגרשים לשיאים חדשים כי הם יודעים "שאין מה לדאוג", ועם ישראל ימשיך לקנות דירות. שוק הנדל"ן ה"אנומלי" משחק לטובתם, והדירות המוצעות על ידם "נחטפות" בהיותן "ברירת מחדל".
הפתרון הנדרש- מידע מפורט ונגיש לציבור על עסקאות נדל"ן
לדעתנו הפתרון ל"מחלה" של שוק הנדל"ן למגורים הוא מידע אמין על מחירי עיסקאות נדל"ן אשר יהיה מצוי בהישג ידם של כל המוכרים והקונים. כיום גם אותו בעל וילה, יחיד סגולה, שהזמין שמאות מקרקעין מטעמו, הרגיש "פרייר" לפרסם את ביתו באתר "יד 2" במחיר ה"אמיתי" של הנכס, שעה שכל האחרים "מקפיצים" את המחיר ב50%.
אילו היה מאגר נתונים ארצי, אמין ומדויק באינטרנט לגבי מחירי העסקאות שבוצעו בפועל כי אז, סביר להניח, שהשוק היה מהר מאוד מתאים את עצמו למחירי השוק האמיתיים.
האם "מוכר דירה" היה אז יכול לדרוש 50% יותר מהמחיר ש"נסגר" בשלוש עסקאות דומות באותו רחוב שהוא גר בו? לדעתנו התשובה היא לא. אם היה קיים מאגר כגון זה כי אז, טווח הסטייה במחיר היה יכול להיות בין 5%-10% שהוא הטווח "הנורמאלי" של "הערכת יתר", וגם סטייה זו בסופו של דבר הייתה "מתיישרת" ע"י כוחות השוק.
חשיפת מאגרי המידע באינטרנט ע"י רשות המיסים
ה"ישועה" לשוק הנדל"ן למגורים באה דווקא מכיוונו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ציווה בשבוע שעבר בהסכמת שני הצדדים להתדיינות (רשות המיסים, ד"ר אפרת טולקובסקי וד"ר דני בן שחר) כי בתוך שלושה חודשים, תפרסם רשות המיסים ,באינטרנט, את מאגר העסקאות המדווחות לה.
מאגר זה ? עפ"י סעיף 105 א' לחוק מיסוי מקרקעין כולל את זיהוי הנכס עפ"י גוש , חלקה ותת חלקה ואת המחיר המוצהר ומחיר העסקה שנתקבל בפועל. מאגר זה אין בו דיי כדי להנגיש את המידע לציבור מכיוון שאינו מזהה באופן ברור את הנכס (עפ"י כתובת מדויקת) ואין בו תיאור מדויק של הנכס (שטח, מספר חדרים, קומה וכו') ואולם, בהתאם לצו בית המשפט המחוזי התחייבה רשות המיסים בתוך שישה חודשים לחשוף באינטרנט את המידע המלא והמפורט שבידיה (מערכת כרמ"ן) הכולל את המידע החסר (שטח, מס' חדרים,קומה וכו').
ואולם, נכון להיום, מערכת זו(כרמ"ן) אינה כוללת את מלוא הפרטים המבוקשים. הסיבה לכך היא שעורכי הדין המדווחים על ביצוע עסקאות לרשות המיסים, בטופסי מש"ח, בהתאם לחוק,לא נוהגים, לצערנו, לפרט את מלוא פרטי העסקה (שטח הדירה,מספר חדרים, קומה, שנת בניה וכו').
לדעתנו רשות המיסים צריכה לאכוף על הציבור את החובה הקבועה בחוק- ליתן דיווח מלא ומפורט על העסקאות, וזאת על מנת שהמידע אשר יפורסם על ידה בתוך שישה חודשים כאמור יהיה מפורט ומלא.
אנו סבורים, בכל הצניעות, כי אין סיבה ששוק הנדל"ן הישראלי לא יתנהל כפי שמתנהלים שווקי נדל"ן של הרבה מדינות מערביות (למשל אנגליה וארה"ב ) שם ניתן לאתר באינטרנט בקלות את פרטי כל עסקת נדל"ן שבוצעה.
עד לרגע שהמידע הנדרש יהיה זמין לציבור , ימשיכו הקבלנים לחגוג, המחירים ימשיכו לטפס מעלה ומוכרי דירות,קוני דירות, משפרי דיור וזוגות צעירים ימשיכו לקוות לטוב.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
