דירה פורסמה במחיר של 2.5 מיליון ש': בכמה היא נרכשה?

עו"ד דוד לוי סוקר את המגמות הנוכחיות בשוק הנדל"ן למגורים
דוד לוי |

סיפור ששמעתי לאחרונה משמאי מקרקעין

לפני מספר חודשים פנה אליו בעל וילה בגן יבנה לצורך ביצוע שמאות מקרקעין לוילה שברשותו. בעל הוילה התכוון למכור אותה ולכן ביקש לדעת את שוויה המדויק. לאחר בדיקה מאומצת ומדויקת שהתבססה בין היתר על עסקאות השוואה באותו אזור הכין השמאי חוות דעת מפורטת המעריכה את הנכס ב- 1,600,000 ש"ח. לאחר מספר ימים, בשיחה שקיים בעל הוילה עם השמאי הוא הסביר לו, שלאחר קבלת חוות הדעת עשה בדיקות מטעמו באתר "יד 2" ובאזור מגוריו והגיע למסקנה שמחיר הנכס צריך להיות 2,500,000 ש"ח ועל כן פרסם אותו באתר "יד 2" במחיר זה.

לאחרונה ומספר חודשים לאחר פרסומה נמכרה הוילה במחיר של 1,650,000 ש"ח. אני מביא סיפור זה כי הוא משקף את אחת הבעיות הגדולות של שוק הנדל"ן למגורים בארץ בעת זו. רבות כבר דובר על כך שמוכרי הדירות נוקבים במחירים גבוהים כאשר הם מציעים את דירתם למכירה, וזאת בין היתר כי הנייר סובל הכול.

ואולם התופעה, לדעתנו, דורשת ניתוח והבנה מעבר לכך. ראשית עלינו לזכור כי מוכרי דירות ככלל לא פונים לשמאי מקרקעין לצורך הערכת דירתם לפני מכירתה. התוצאה היא שמוכר דירה, בתקופה זו, באמת ובתמים מאמין שדירתו שווה 40%, 50% או 60% מעל למחיר השוק. המוכר אינו רוצה לעשות את "טעות חייו" ולמכור את דירתו בהפסד של " מחצית" או " שליש" מערכה .

מנגד, יש לנו את הקונה שגם הוא עושה את הבדיקות שלו. הוא מודע לכך שהמוכרים נוקבים במחירים לא ריאליים וגם הוא אינו רוצה לעשות את טעות חייו ולשלם 50% או 60% מעל ל"מחיר השוק". התוצאה היא מרחק עצום בין הקונה למוכר אשר מונע ברוב המקרים בצוע עסקה.

אלו היה מדובר במקרה בודד או שולי כי אז לא הייתה לכך כל השפעה על שוק הנדל"ן ואולם כיום, רוב עסקאות "יד שנייה" בשוק הנדל"ן למגורים סובלות מ"הערכת יתר" של המוכרים לגבי הנכסים המוצעים על ידם למכירה. פועל יוצא מכך, הוא "מעוט עסקאות" וקיפאון חלקי בשוק הנדל"ן למגורים.

הקבלנים חוגגים

מי שלצערנו מנצלים את מצב השוק ה"אנומלי" הם הקבלנים אשר במצב זה, יכולים להעלות את המחירים מידי חודש, כפי שהם עצמם מצהירים.

כאשר הקונים "מתווכחים" או "מתדיינים" איתם על ה"מחיר", מה יותר קל לקבלנים מאשר לשלוח את הקונים לבדוק את מחירי הדירות, המקבילות בסוגן, באתר "יד 2 " ולהיווכח שהמחירים המבוקשים בשוק גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים הנדרשים ע"י הקבלנים.כמובן, שהקבלנים לא "מסבירים" לקונים כי המחירים המבוקשים לגבי דירות יד שנייה אינם "מחירי השוק" ואינם ריאלים ואולם, ל"קידום מכירות" יותר טוב מזה לא יכלו הקבלנים לצפות.

המחירים עולים בשוק קפוא חלקית

בשוק הדירות מיד ראשונה ? קבלנים וקבוצות רכישה , הסיפור שונה לגמרי. כאן השוק ממשיך לרתוח, העסקאות רצות והמחירים מאמירים. במקביל לשיווק הדירות ע"י הקבלנים, אנו עדים למכרזים של המינהל ולמכרזים פרטיים, אשר שם המחירים "טסים" מעלה. וראה זה, הפלא ופלא, הקבלנים לא חוששים להעלות את הצעותיהם למחירי המגרשים לשיאים חדשים כי הם יודעים "שאין מה לדאוג", ועם ישראל ימשיך לקנות דירות. שוק הנדל"ן ה"אנומלי" משחק לטובתם, והדירות המוצעות על ידם "נחטפות" בהיותן "ברירת מחדל".

הפתרון הנדרש- מידע מפורט ונגיש לציבור על עסקאות נדל"ן

לדעתנו הפתרון ל"מחלה" של שוק הנדל"ן למגורים הוא מידע אמין על מחירי עיסקאות נדל"ן אשר יהיה מצוי בהישג ידם של כל המוכרים והקונים. כיום גם אותו בעל וילה, יחיד סגולה, שהזמין שמאות מקרקעין מטעמו, הרגיש "פרייר" לפרסם את ביתו באתר "יד 2" במחיר ה"אמיתי" של הנכס, שעה שכל האחרים "מקפיצים" את המחיר ב50%.

אילו היה מאגר נתונים ארצי, אמין ומדויק באינטרנט לגבי מחירי העסקאות שבוצעו בפועל כי אז, סביר להניח, שהשוק היה מהר מאוד מתאים את עצמו למחירי השוק האמיתיים.

האם "מוכר דירה" היה אז יכול לדרוש 50% יותר מהמחיר ש"נסגר" בשלוש עסקאות דומות באותו רחוב שהוא גר בו? לדעתנו התשובה היא לא. אם היה קיים מאגר כגון זה כי אז, טווח הסטייה במחיר היה יכול להיות בין 5%-10% שהוא הטווח "הנורמאלי" של "הערכת יתר", וגם סטייה זו בסופו של דבר הייתה "מתיישרת" ע"י כוחות השוק.

חשיפת מאגרי המידע באינטרנט ע"י רשות המיסים

ה"ישועה" לשוק הנדל"ן למגורים באה דווקא מכיוונו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ציווה בשבוע שעבר בהסכמת שני הצדדים להתדיינות (רשות המיסים, ד"ר אפרת טולקובסקי וד"ר דני בן שחר) כי בתוך שלושה חודשים, תפרסם רשות המיסים ,באינטרנט, את מאגר העסקאות המדווחות לה.

מאגר זה ? עפ"י סעיף 105 א' לחוק מיסוי מקרקעין כולל את זיהוי הנכס עפ"י גוש , חלקה ותת חלקה ואת המחיר המוצהר ומחיר העסקה שנתקבל בפועל. מאגר זה אין בו דיי כדי להנגיש את המידע לציבור מכיוון שאינו מזהה באופן ברור את הנכס (עפ"י כתובת מדויקת) ואין בו תיאור מדויק של הנכס (שטח, מספר חדרים, קומה וכו') ואולם, בהתאם לצו בית המשפט המחוזי התחייבה רשות המיסים בתוך שישה חודשים לחשוף באינטרנט את המידע המלא והמפורט שבידיה (מערכת כרמ"ן) הכולל את המידע החסר (שטח, מס' חדרים,קומה וכו').

ואולם, נכון להיום, מערכת זו(כרמ"ן) אינה כוללת את מלוא הפרטים המבוקשים. הסיבה לכך היא שעורכי הדין המדווחים על ביצוע עסקאות לרשות המיסים, בטופסי מש"ח, בהתאם לחוק,לא נוהגים, לצערנו, לפרט את מלוא פרטי העסקה (שטח הדירה,מספר חדרים, קומה, שנת בניה וכו').

לדעתנו רשות המיסים צריכה לאכוף על הציבור את החובה הקבועה בחוק- ליתן דיווח מלא ומפורט על העסקאות, וזאת על מנת שהמידע אשר יפורסם על ידה בתוך שישה חודשים כאמור יהיה מפורט ומלא.

אנו סבורים, בכל הצניעות, כי אין סיבה ששוק הנדל"ן הישראלי לא יתנהל כפי שמתנהלים שווקי נדל"ן של הרבה מדינות מערביות (למשל אנגליה וארה"ב ) שם ניתן לאתר באינטרנט בקלות את פרטי כל עסקת נדל"ן שבוצעה.

עד לרגע שהמידע הנדרש יהיה זמין לציבור , ימשיכו הקבלנים לחגוג, המחירים ימשיכו לטפס מעלה ומוכרי דירות,קוני דירות, משפרי דיור וזוגות צעירים ימשיכו לקוות לטוב.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה בשוק? למחירון הנדל"ן החדש של זזים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"