בשוק המעו"ף: אופטימיות גבוהה ומשכרת

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מומחה מעו"ף - Bizportal, סוקר את השבוע שהיה בשוק המעו"ף
זיו פניני |

שבוע המסחר היה אופטימי ככל שהתקדם השבוע, סטיית התקן שהחלה את השבוע ב- 22% ויחס P/C מעל 1 התחלפו חיש קל לסטיית תקן 19% (15% בקצר) ויחס P/C 0.8.

בסוף יום שני נשחקו האוכפים, התחושה הייתה שהשוק נמצא בדיוק על הפוזיציות הפתוחות ומחזורי המסחר נרגעו. הרבה סוחרים סגרו פוזיציות (ברווח) כבר בשלב זה ולא רצו להגיע ליום לפני הפקיעה כשהם כתובים (הזיכרון מפקיעה קודמת עדיין טרי).

ביום שלישי עלה השוק ל-1130, כותבים חדשים כותבים את אוכף 1130 (זול מידי...) מתוך אמונה שהשוק יפקע בטווח זה. אמונתם נובעת מנתוני מחזורי המסחר העולים הן בשוק האופציות והן בנכס הבסיס, מסטיית התקן (גם בקצר וגם בארוך) הממשיכה להישחק ומהסקיו המתחדד ככל שעובר הזמן (ראה גרף).

בפקיעה הוזרמו כבר בבוקר ביקושים בשווי של כמיליארד ש"ח ב"מחיר תקרה" המהווה עליה של 35%. ביקושים אלה התקשו למצוא מאזנים וחייבו עליה של מעל אחוז במדד (גם זה לאחר מלחמה קטנה). השחקנים הגדולים לא ממהרים למכור נכס ואילו המוכרים הם בעצם שחקני אריבטראז' שמכרו מניות בפקיעה כנגד קניית חוזה שהחל ב- 1135 וטיפס ל- 1142.

3 פרמטרים עיקריים אפשריים להסברת מהלך הפקיעה:

1. ביקושים לאחזקת חוזה עתידי ולא נכס בסיס (חשש מהתאמות המדד בסוף השנה)

2. חשש מהעלאת ריבית.

3. פער גדול בין ריבית שחקני הנכס (0.8% - 1%) לבין שחקני הארביטראז' (1.7% - 2%)

כל אלו גרמו למחסור במוכרים של החוזה הן בטווח קצר ובעיקר בטווח ארוך (להרבה שחקנים הריבית הגבוהה לא אפשרה מכירת חוזים ארוכים ברווח) כשהחוזה נסחר באופטימיות (בהתאם ל ask - ראה גרף) . כלומר, פער הגלגול היה חיובי. תעודות הסל ושחקני הארביטראז' מכרו את החוזים הארוכים שברשותם, קנו חוזים קצרים והמירו אותם למניות ביום הפקיעה.

סה"כ תמחור האופציות משדר אופטימית גדולה, חוסר ביקוש יוצא דופן להגנות וסטיית תקן נמוכה יחסית (19 אצלנו 20 בארה"ב - ראה גרף). הסטייה בפועל נמוכה אף היא - 15% בחודש האחרון, 23% בשנה האחרונה. תמחור זה מתאים לתקופות שיקבלו הודעות כלכליות/מדיניות טובות בהבנה אך ייבהלו מהודעות שליליות, אשר לא מתומחרות במלואם בתמחור הנגזרים.

התחושה היא תחושה לא אמיתית שאין מוכרים בשוק, אלו יכולים להגיע מאוד מהר כשתתחלף האווירה בטווח הקרוב.

מאת: זיו פניני - מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מומחה מעו"ף - Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסתח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הדס ברטל |
נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.


במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”