מסתכלים כבר מעבר ל-2010: "בתוך שנה וחצי שנתיים נראה עליות מחירים בשוק הנדל"ן"

כך אמר נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ בכנס הנדל"ן השנתי של דן אנד ברדסטריט. "הביקוש הוא די קשיח בטווח הארוך באזור גוש דן. בכלכלה שצומחת 2-3 אחוז בשנה יש צורך בהמשך הבניה. בעוד שנה שנתיים יהיה חוסר"
נועם הוד |

"לאורך זמן יהיו עליות מחירים. בסיכומו של דבר עלויות הבניה עולות ויש גם עלויות של קרקע, שלא ירדו מנגד. על פי המחירים הנגזרים מעלויות הבניה, צפויות עליות מחירים", כך אמר מנכ"ל אלוני חץ, נתן חץ, בכנס הנדל"ן השנתי של דן אנד ברדסטריט.

ראשי חברות הנדל"ן הבולטות במשק שהשתתפו בכנס התקשו לתת הערכות חד משמעיות לגבי שנת 2010 ומקביל, ניתחו העומדים בראשי החברות המובילות בענף את ביצועי שוק הנדל"ן ב-2009 תוך התייחסות להתפתחויות השונות.

"הביקוש הוא די קשיח בטווח הארוך באזור גוש דן. בכלכלה שצומחת 2-3 אחוז בשנה יש צורך בהמשך הבניה. בעוד שנה, שנה וחצי או שנתיים יהיה חוסר ובהמשך המחירים יעלו. להרים פרויקט לוקח זמן - עניין הבירוקרטיה והרישוי הוא בעייתי, בעיקר בתל אביב", אמר חץ.

בתוך כך, כלכלני דן אנד ברסטירט שטחו את מסקנותיהם מהשנה החולפת בשוק הנדל"ן המקומי ופרסמו תחזיות להמשך. להערכתם, היקפי המשכנתאות ימשיכו להעלות בשנים הקרובות אולם בהיקפים חלשים מבעבר. 31% מהדירות בארץ הן דירות להשקעה, כך עולה ממחקר שערכו, ו-10% החברות הבורסאיות מוגדרות כחברות בסיכון גבוה, כלומר ספק אם הם יעברו להערכתם את התקופה הקרובה.

שלמה אייזנברג: "אי אפשר לומר בצורה אינטליגנטית משהו על הענף"

שכשנאל שלמה אייזנברג, מנכ"ל ישרס השקעות, לגבי תחזיות לשנת 2010, התקשה לספק תשובות ברורות, כמו מרבית משתתפי הכנס, ונימק זאת בכך שצריך לזכור כי יש להסתכל על השוק במבט של 30 ואפילו 40 שנים.

"ההשקעה בישראל בשוק הנדל"ן היא לא כלכלית אלא פסיכולגית. התשואה לא ליניארית. רוב השנים השוק מדשדש ופעם בחמש עד שבע שנים יש תיקון ריאלי גדול", גורס אייזנברג. להערכתו, התיקון שראינו בשוק הנדל"ן כבר בוצע ברובו והוא מקיף כמעט את כל השוק, לא רק במרכז אלא גם בפריפריה.

"אי אפשר לומר משהו בצורה אינטליגנטית על הענף", אומר מנכ"ל ישרס השקעות ומדגיש בנושא של מגורים כי "עשו בחכמה גורמי השיווק של הענף ויצרו מחירים וריטואלים, שהיו אולי נכונים למקרים בודדים שלא מייצגים שוק ענק".

על הפרויקטים של החברה אותה הוא מנהל אמר: "בדירות היוקרה בפרויקטים שלנו, בעיקר בירושלים וקצת בת"א ורמת גן, ישנן ירידות מחירים חדות. צריך לומר את זה בגלוי. אם בירושלים בשנים 2005-2006 דיברו באזורים של העיר המרכזית, דוגמת רחביה, על במחירים של 8,000 עד 12 אלף דולר למ"ר, היום המחירים באותן דירות נמוכים ב-15-20%. זאת האמת, המחירים גם לא מתייצבים - זו תמונת המצב היום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.