בעקבות פרסום תזכיר החוק בעניין ערוץ 10: "לא נוכל לעמוד בכך - בינואר נפסיק לשדר"
מתזכיר החוק להארכת זיכיונו של ערוץ 10 אשר פורסם בלילה שבין חמישי ליום שישי עולה כי ערוץ 10 יידרש להגיש בימים הקרובים תוכנית אשר תציג איך ערוץ 10 מתכוון להחזיר את חובותיו אשר עומדים על כ-20 מיליון שקל בגין תחום הקולנוע למועצה, וכמו כן, להפקיד ערבות בגובה החוב.
בעקבות כך אומר היום (א') יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, "הערוץ נחוש לעמוד בכל מחוייבויותיו בהסדר עם הרשות השניה. עם זאת, תזכיר החוק מטיל עלינו דרישות חדשות שלא נוכל לעמוד בהן ושלא יותיר לנו ברירה אלא להפסיק את שידורינו בתום תקופת הזכיון - 28 בינואר 2010".
חצי שנה של דיונים הסתיימו בהסכמה ובהסדר שהתקבל על דעת כל הנוגעים בדבר, למעט סוגיית הקולנוע - ועל כן הפנייה לחקיקה. לדברי ורשבסקי, "תזכיר החוק לא רק שאיננו פותר את עניין הקולנוע, אלא מהווה חזרה מההסדר וכולל דרישה להעביר מליוני שקלים נוספים בנוסף לעשרות המליונים אותם כבר התחייבנו להשקיע".
הוא מדגיש כי "תזכיר החוק מרחיב את הדרישות עליהן הוסכם בהסדר ומתעלם מהבדיקות ומההערכות הכלכליות שערך האוצר. למעשה, התזכיר מנוגד למטרה שלשמה נוצר כפי שנכתב בדברי ההסבר של מנסחיו".
לפי התזכיר, יעביר ערוץ 10 כהשקעה לסוגה עילית 39.4 מיליון שקל עבור 2009, ב-2010 ישקיע 43.3 מיליון שקל ובשנת הזיכיון האחרונה לפי הצעת החוק יעביר עוד 15.5 מיליון שקל. 2 מיליון מתוך הסכומים לעיל יוכרו כהשקעה בפיתוח. כל זאת לעומת נוסח ההסדר, שהציע הפחתה מ-55 מיליון שקל השקעה בסוגה עילית למינימום של 30 מיליון שקל לשנה.
בנוסף, תזכיר החוק כולל התחייבות מצד ערוץ 10 להחזרת חובות עבר בתחום הסוגה העילית - 4.1 מיליון שקל ב-2009 ו-21 מיליון שקל נוספים ב-2010.
בתחום ההשקעה בקולנוע, לפי הצעת החוק, תחויב ישראל 10 בהשקעה של 4 מיליון שקל בקולנוע בשנה החל ב-2009, וכל אחת מזכייניות ערוץ 2 יחויבו להעביר 2 מיליון שקל בשנה בסרטים ישראלים. עוד במסגרת הצעת החוק - הקלה בפריסת החובות של זכייניות ערוץ 2 מהשנתיים האחרונות.
לפיכך, אנו דורשים מהרשות השניה לפרסם את דו"ח הרשות לשנת 2008", אומר ורשבסקי, "הדו"ח יעיד כי ערוץ 10 הוא היחיד שעמד במחוייבויותיו בשנים 2008-2009 ונתן ערבויות לקיומן גם בעתיד. חברי ועדת הכלכלה חייבים לראות את הדו"ח המצביע על הבעיה הקשה עמה מתמודד השוק - הרגולציה לא מתאימה לגודלו". מטרתו המוצהרת של תיקון החקיקה היא הבטחת התחרות ושימור הפלורליזם.
ורשבקי טוען, כי "איש לא עשה חסד עם ערוץ 10. בעלי מניות הערוץ הזרימו מעל ל 1.3 מיליארד שקל מכיסם והתחייבו להזרים סכומים נוספים על מנת לעמוד בהסדר - אף אחד לא ייקח על עצמו את ההשקעה לה " ומוסיף כי, "קשה לי להאמין כי אדם שפוי שמביט על התנהלות המדינה בעניין יכניס את ראשו הבריא למיטה החולה הזו. כל מי ששכלו בראשו צריך להיות מוטרד מהאופן בו מנוהל העניין בחצי השנה האחרונה".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
