מנכ"ל 'מקורות': "התנהלות הרגולטור גורמת לכך שמשבר המים ילך ויחמיר"
בדיון ועדת הכלכלה שהתקיים היום (ד') בכנסת התייחס עידו רוזוליו, מנכ"ל 'מקורות', למשבר המים בישראל ואמר כי "ל'מקורות' יש את הכלים, היכולת הניסיון והתוכנית המאושרות על ידי הרגולטור, על מנת לתת פתרונות הולמים כך שמדינת ישראל לא תתייצב חסרת אונים מול משבר משק המים, אך לצערנו התנהלות אותו רגולטור תאלץ את חברת 'מקורות' לעצור את תוכניות פיתוח משק המים ותביא לכך שמשבר המים רק ילך ויחמיר".
בשנתיים האחרונות לא עודכנו תעריפי המים על ידי רשות המים ומקורות מכרה את המים במחירי הפסד. בנוסף לכך חלה ירידה בצריכת המים ובשילוב כך נוצר גרעון בחברת מקורות אשר החמיר לנוכח עלות חיבור מתקני ההתפלה החדשים למערכת המוביל הארצי. על פי הסכם מקורות לרשות המים יבחנו מחדש הוצאות והכנסות החברה בכל שנה ובמידה וקיים אשר כעת עומד על כ-400 מיליון שקל המדינה אמורה לכסות אותו.
לטענת רוזוליו, החלטה על עצירת העבודות לפיתוח משק המים עלולה לנבוע מאי הקצאת 400 מיליון שקל על ידי משרד האוצר ורשות המים, אשר היו מיועדים למימון חלק מעלויות הפיתוח.
לדברי רוזוליו, החברה אמורה להתחיל בשנת 2010 פרויקט גדול במיליארדי שקל במטרה למנוע את משבר המים הבא. 'מקורות' בונה כעת את 'המוביל הארצי החדש' אשר יוביל ויקלוט את המים ממתקני ההתפלה ומקימה מפעלי קולחים ובונה את המערכת החמישית לירושלים.
ביצוע פרויקטים אלה עלול להידחות לזמן בלתי ידוע, כתוצאה ממחסור במשאבים. רוזוליו הדגיש כי "ללא התחלה מיידית של עבודת חיבור מתקני ההתפלה, יעמדו ב- 2012 מתקני התפלה אך כשיוקמו- לא יהיו צינורות שיעבירו את המים המותפלים. זה כמו לקנות ברז אך לשכוח לחבר אליו את הצינור".
כמו כן, 'מקורות' מממנת פרויקטי חירום להבטחת אספקה סדירה של מים בתקופת המשבר הנוכחי. בכלל זה מממנת החברה את פרויקט קידוחי הבצורת ברחבי הארץ, המבטיח תוספת של 80 מיליון מ"ק השנה ומרחיבה מתקנים להתפלת מים מליחים, המשקמים את אקוויפר החוף.
"אנחנו בעיצומו של דיון על המשבר הנוכחי, אבל קיים חשש אמיתי לאספקת המים בישראל, אנחנו עלולים להגיע למשבר שחוות ירדן וקפריסין, אם יעצרו אותנו מלענות על הצרכים הדחופים של משק המים. כבר היום הגיעו אזורים שלמים במדינה ל'גבול המים'"
"ללא המשך רישות הפריפריה בתשתיות מים והגדלת היצע המים תיעצר באופן מיידי התפתחות יישובים רבים, וחקלאים יישארו צמאים למים" סיכם רוזוליו.
יובל שטייניץ: אנחנו לא רוצים להגיע למצב כמו בקפריסין"
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר היום בוועדת הכלכלה כי הוא מתכוון לאפשר תיקונים במס הבצורת, עם זאת הוא איננו מסכים לבטלו מכיוון שלדעתו הוא נדרש.
לדבריו, אמנם היטל המים איננו נעים אך ביחד עם מסע ההסברה, הוביל לירידה בצריכה. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב כמו בקפריסין. שם לא הוטלו היטלים והיום בחלק גדול יש יום-כן יום-לא מים" אומר שטייניץ.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
