וורן באפ וסטף ורטהימר (קרדיט: ישקר)
וורן באפ וסטף ורטהימר (קרדיט: ישקר)

היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך לעולמו בגיל 98

ורטהימר הקים את "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, שנמכרה לפני שני עשורים לברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט; זכה על פועלו הרב פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה טאף הדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58

איתן גרסטנפלד | (4)
נושאים בכתבה סטף ורטהימר

היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך היום לעולמו בגיל 98, שהיה אחד מעמודי התווך של התעשייה הישראלית.

 

ורטהימר, נולד ב-1926 בקיפנהיים גרמניה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1937, הם גרו במעברה בנהריה לעולים חדשים. ב-1943 הוא התגייס לחיל האוויר הבריטי ושימש כקצין תמיכה לציוד אופטי בבסיס חיל האוויר הבריטי בבחריין. כעבור שנתיים, ב-1945 הצטרף ורטהימר לפלמ"ח, שם סיים קורס טייס והושם כקצין הנדסה ופיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.


עם שחרורו הוא נפנה לקריירה העסקית וב-1952 ייסד בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, בתחילה בצריף בית המשפחה, ולאחר מכן במחסן גדול יותר. "ישקר" היא כיום אחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחום. 98% מהייצור בישקר מיועד לייצוא, לתעשיית הרכב, התעופה, החלל, והאלקטרוניקה. ב-1967, בתגובה לאמברגו שהטיל שארל דה גול על יצוא כלי נשק צרפתיים לישראל, החל ורטהימר לייצר להבים למנועי סילון. מה שהחל כמפעל קטן הפך לנכס אסטרטגי: חיל האוויר הישראלי לא יהיה תלוי עוד בלהבים מיובאים. במהלך השנים זכה מפעל זה להכרה בינלאומית וחבר לחברות בינלאומיות מובילות בעולם התעופה: "פראט אנד ויטני" ו"רולס רויס" אשר הפכו לשותפות שלו בייצור להבים. שלוחות של טכנולוגיית להב ים הוקמה במספר ארצות בעולם.


בשנת 2006 נרכשה ישקר ע"י קבוצת ברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט. בהקשר זה, כדאי להזכיר שסטף ורטהימר ובנו איתן התעקשו למכור את חברת ישקר בישראל, ובכך סייעו לסגירת הגירעון התקציבי של מדינת ישראל באותה תקופה.

 

מאז 1982 הקים ורטהימר שבעה גני תעשייה - שישה בישראל ואחד בטורקיה- בישראל- תפן, תל חי, דלתון לבון ונצרת בצפון, וגן התעשייה עומר בדרום. בטורקיה- הוקם פארק התעשייה בגבזה. הפארק הראשון בתפן יצר מודל ייחודי, בעקבותיו הוקמו הפארקים האחרים  מטרתם-קידום תעשיות לייצוא היצוא כדי לעודד דור חדש של יזמים, אותם ליוו אנשי מקצוע בגני התעשייה עד שיכלו לייצא. בגני התעשייה שילב מוזיאוני אמנות, הוא אמר שהתכונה החשובה לכל אדם בכל מקצוע היא היצירתיות, חשובה עבודת כפיים וחשוב לייצר.

 

בתחום החינוך, הקים ותמך בשיתוף משרד התעשייה בתי ספר מקצועיים להכשרה מקצועית בתחום עיבוד שבבי מתקדם בלבון (ליהודים וערבים), ולחיילים בבסיסי צה"ל בחיל הים בחיפה, ובג'וליס של חיל החימוש. בכדי לקדם אנשי מקצוע לתעשייה הישראלית.

 

ורטהימר שהקים את הישובים כפר ורדים ולבון- פעל לשילוב תעשייה חכמה, בגני התעשייה,  לצד פעילות תרבותית, איכות חיים והקמת מקומות מגורים איכותיים – שאפשרו לאוכלוסייה צעירה להישאר בגליל ובנגב.

 

חזונו של ורטהימר היה לייצר עבודה ופרנסה בישראל ולעמי הסביבה, כך שתיווצר עשייה במקום לעסוק במלחמות ובכך לייצב את המזרח התיכון. הוא פעל להקמת אזורי תעשייה משותפים בגבולות ירדן ומצרים, וכינס בשעתו לועידה בתפן- בכירים ממשלות ארה"ב, אירופה, ישראל ונציגים מארצות ערב- לגיבוש תוכנית לשיתוף פעולה אזורי ליצירת תעסוקה ודו קיום.

 

ב-2011 פרסם את הספר "איש ליד מכונה" על ההיסטוריה של הקמת גני התעשייה וישקר.

 

על פועלו הרב זכה ורטהימר, שהדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58, בשלל פרסים ועיטורי הוקרה מהארץ ומחו"ל על פעילותו בתחומים הרבים- פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה, בתחום החינוך- פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס יגאל אלון, יקיר הגליל, מ אביר איכות השלטון, מפרס בובר-רוזנצווייג המכובד בגרמניה ועוד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נריה 27/03/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
    ולוחם למען גיוס כל החרדים לצהל בכל שסה גידיו.
  • 2.
    אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך (ל"ת)
    אדם חושב 27/03/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 26/03/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    סטף ורטהיימר תרם למדינה את מרצו נשמתו והונו. איש נדיר. יהי זכרו ברוך.
  • שרי (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

"סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל, חוזים 3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

"לאור הצפי החיובי בכלכלה הריאלית, אנו מעריכים כי השוק יניב תשואות חיוביות, אם כי מתונות מאוד ביחס ל-2025. סביר להניח שיהיה קשה לשחזר שנה כה חזקה, בייחוד שזו מגיעה על רקע שנה חזקה גם טרם לכן, ב-2024. במקביל - גם תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.