היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך לעולמו בגיל 98
ורטהימר הקים את "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, שנמכרה לפני שני עשורים לברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט; זכה על פועלו הרב פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה טאף הדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58
סטף ורטהימר היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך היום לעולמו בגיל 98, שהיה אחד מעמודי התווך של התעשייה הישראלית.
ורטהימר, נולד ב-1926 בקיפנהיים גרמניה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1937, הם גרו במעברה בנהריה לעולים חדשים. ב-1943 הוא התגייס לחיל האוויר הבריטי ושימש כקצין תמיכה לציוד אופטי בבסיס חיל האוויר הבריטי בבחריין. כעבור שנתיים, ב-1945 הצטרף ורטהימר לפלמ"ח, שם סיים קורס טייס והושם כקצין הנדסה ופיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.
עם שחרורו הוא נפנה לקריירה העסקית וב-1952 ייסד בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, בתחילה בצריף בית המשפחה, ולאחר מכן במחסן גדול יותר. "ישקר" היא כיום אחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחום. 98% מהייצור בישקר מיועד לייצוא, לתעשיית הרכב, התעופה, החלל, והאלקטרוניקה. ב-1967, בתגובה לאמברגו שהטיל שארל דה גול על יצוא כלי נשק צרפתיים לישראל, החל ורטהימר לייצר להבים למנועי סילון. מה שהחל כמפעל קטן הפך לנכס אסטרטגי: חיל האוויר הישראלי לא יהיה תלוי עוד בלהבים מיובאים. במהלך השנים זכה מפעל זה להכרה בינלאומית וחבר לחברות בינלאומיות מובילות בעולם התעופה: "פראט אנד ויטני" ו"רולס רויס" אשר הפכו לשותפות שלו בייצור להבים. שלוחות של טכנולוגיית להב ים הוקמה במספר ארצות בעולם.
בשנת 2006 נרכשה ישקר ע"י קבוצת ברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט. בהקשר זה, כדאי להזכיר שסטף ורטהימר ובנו איתן התעקשו למכור את חברת ישקר בישראל, ובכך סייעו לסגירת הגירעון התקציבי של מדינת ישראל באותה תקופה.
מאז 1982 הקים ורטהימר שבעה גני תעשייה - שישה בישראל ואחד בטורקיה- בישראל- תפן, תל חי, דלתון לבון ונצרת בצפון, וגן התעשייה עומר בדרום. בטורקיה- הוקם פארק התעשייה בגבזה. הפארק הראשון בתפן יצר מודל ייחודי, בעקבותיו הוקמו הפארקים האחרים מטרתם-קידום תעשיות לייצוא היצוא כדי לעודד דור חדש של יזמים, אותם ליוו אנשי מקצוע בגני התעשייה עד שיכלו לייצא. בגני התעשייה שילב מוזיאוני אמנות, הוא אמר שהתכונה החשובה לכל אדם בכל מקצוע היא היצירתיות, חשובה עבודת כפיים וחשוב לייצר.
בתחום החינוך, הקים ותמך בשיתוף משרד התעשייה בתי ספר מקצועיים להכשרה מקצועית בתחום עיבוד שבבי מתקדם בלבון (ליהודים וערבים), ולחיילים בבסיסי צה"ל בחיל הים בחיפה, ובג'וליס של חיל החימוש. בכדי לקדם אנשי מקצוע לתעשייה הישראלית.
ורטהימר שהקים את הישובים כפר ורדים ולבון- פעל לשילוב תעשייה חכמה, בגני התעשייה, לצד פעילות תרבותית, איכות חיים והקמת מקומות מגורים איכותיים – שאפשרו לאוכלוסייה צעירה להישאר בגליל ובנגב.
חזונו של ורטהימר היה לייצר עבודה ופרנסה בישראל ולעמי הסביבה, כך שתיווצר עשייה במקום לעסוק במלחמות ובכך לייצב את המזרח התיכון. הוא פעל להקמת אזורי תעשייה משותפים בגבולות ירדן ומצרים, וכינס בשעתו לועידה בתפן- בכירים ממשלות ארה"ב, אירופה, ישראל ונציגים מארצות ערב- לגיבוש תוכנית לשיתוף פעולה אזורי ליצירת תעסוקה ודו קיום.
ב-2011 פרסם את הספר "איש ליד מכונה" על ההיסטוריה של הקמת גני התעשייה וישקר.
על פועלו הרב זכה ורטהימר, שהדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58, בשלל פרסים ועיטורי הוקרה מהארץ ומחו"ל על פעילותו בתחומים הרבים- פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה, בתחום החינוך- פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס יגאל אלון, יקיר הגליל, מ אביר איכות השלטון, מפרס בובר-רוזנצווייג המכובד בגרמניה ועוד.
- 3.נריה 27/03/2025 16:06הגב לתגובה זוולוחם למען גיוס כל החרדים לצהל בכל שסה גידיו.
- 2.אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך (ל"ת)אדם חושב 27/03/2025 00:59הגב לתגובה זו
- 1.שמואל 26/03/2025 15:50הגב לתגובה זוסטף ורטהיימר תרם למדינה את מרצו נשמתו והונו. איש נדיר. יהי זכרו ברוך.
- שרי (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:37הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
