היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך לעולמו בגיל 98
ורטהימר הקים את "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, שנמכרה לפני שני עשורים לברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט; זכה על פועלו הרב פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה טאף הדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58
היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך היום לעולמו בגיל 98, שהיה אחד מעמודי התווך של התעשייה הישראלית.
ורטהימר, נולד ב-1926 בקיפנהיים גרמניה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1937, הם גרו במעברה בנהריה לעולים חדשים. ב-1943 הוא התגייס לחיל האוויר הבריטי ושימש כקצין תמיכה לציוד אופטי בבסיס חיל האוויר הבריטי בבחריין. כעבור שנתיים, ב-1945 הצטרף ורטהימר לפלמ"ח, שם סיים קורס טייס והושם כקצין הנדסה ופיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.
עם שחרורו הוא נפנה לקריירה העסקית וב-1952 ייסד בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, בתחילה בצריף בית המשפחה, ולאחר מכן במחסן גדול יותר. "ישקר" היא כיום אחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחום. 98% מהייצור בישקר מיועד לייצוא, לתעשיית הרכב, התעופה, החלל, והאלקטרוניקה. ב-1967, בתגובה לאמברגו שהטיל שארל דה גול על יצוא כלי נשק צרפתיים לישראל, החל ורטהימר לייצר להבים למנועי סילון. מה שהחל כמפעל קטן הפך לנכס אסטרטגי: חיל האוויר הישראלי לא יהיה תלוי עוד בלהבים מיובאים. במהלך השנים זכה מפעל זה להכרה בינלאומית וחבר לחברות בינלאומיות מובילות בעולם התעופה: "פראט אנד ויטני" ו"רולס רויס" אשר הפכו לשותפות שלו בייצור להבים. שלוחות של טכנולוגיית להב ים הוקמה במספר ארצות בעולם.
בשנת 2006 נרכשה ישקר ע"י קבוצת ברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט. בהקשר זה, כדאי להזכיר שסטף ורטהימר ובנו איתן התעקשו למכור את חברת ישקר בישראל, ובכך סייעו לסגירת הגירעון התקציבי של מדינת ישראל באותה תקופה.
מאז 1982 הקים ורטהימר שבעה גני תעשייה - שישה בישראל ואחד בטורקיה- בישראל- תפן, תל חי, דלתון לבון ונצרת בצפון, וגן התעשייה עומר בדרום. בטורקיה- הוקם פארק התעשייה בגבזה. הפארק הראשון בתפן יצר מודל ייחודי, בעקבותיו הוקמו הפארקים האחרים מטרתם-קידום תעשיות לייצוא היצוא כדי לעודד דור חדש של יזמים, אותם ליוו אנשי מקצוע בגני התעשייה עד שיכלו לייצא. בגני התעשייה שילב מוזיאוני אמנות, הוא אמר שהתכונה החשובה לכל אדם בכל מקצוע היא היצירתיות, חשובה עבודת כפיים וחשוב לייצר.
בתחום החינוך, הקים ותמך בשיתוף משרד התעשייה בתי ספר מקצועיים להכשרה מקצועית בתחום עיבוד שבבי מתקדם בלבון (ליהודים וערבים), ולחיילים בבסיסי צה"ל בחיל הים בחיפה, ובג'וליס של חיל החימוש. בכדי לקדם אנשי מקצוע לתעשייה הישראלית.
ורטהימר שהקים את הישובים כפר ורדים ולבון- פעל לשילוב תעשייה חכמה, בגני התעשייה, לצד פעילות תרבותית, איכות חיים והקמת מקומות מגורים איכותיים – שאפשרו לאוכלוסייה צעירה להישאר בגליל ובנגב.
חזונו של ורטהימר היה לייצר עבודה ופרנסה בישראל ולעמי הסביבה, כך שתיווצר עשייה במקום לעסוק במלחמות ובכך לייצב את המזרח התיכון. הוא פעל להקמת אזורי תעשייה משותפים בגבולות ירדן ומצרים, וכינס בשעתו לועידה בתפן- בכירים ממשלות ארה"ב, אירופה, ישראל ונציגים מארצות ערב- לגיבוש תוכנית לשיתוף פעולה אזורי ליצירת תעסוקה ודו קיום.
ב-2011 פרסם את הספר "איש ליד מכונה" על ההיסטוריה של הקמת גני התעשייה וישקר.
על פועלו הרב זכה ורטהימר, שהדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58, בשלל פרסים ועיטורי הוקרה מהארץ ומחו"ל על פעילותו בתחומים הרבים- פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה, בתחום החינוך- פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס יגאל אלון, יקיר הגליל, מ אביר איכות השלטון, מפרס בובר-רוזנצווייג המכובד בגרמניה ועוד.
- 3.נריה 27/03/2025 16:06הגב לתגובה זוולוחם למען גיוס כל החרדים לצהל בכל שסה גידיו.
- 2.אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך (ל"ת)אדם חושב 27/03/2025 00:59הגב לתגובה זו
- 1.שמואל 26/03/2025 15:50הגב לתגובה זוסטף ורטהיימר תרם למדינה את מרצו נשמתו והונו. איש נדיר. יהי זכרו ברוך.
- שרי (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:37הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
