וורן באפ וסטף ורטהימר (קרדיט: ישקר)
וורן באפ וסטף ורטהימר (קרדיט: ישקר)

היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך לעולמו בגיל 98

ורטהימר הקים את "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, שנמכרה לפני שני עשורים לברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט; זכה על פועלו הרב פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה טאף הדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58

איתן גרסטנפלד | (4)
נושאים בכתבה סטף ורטהימר

היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך היום לעולמו בגיל 98, שהיה אחד מעמודי התווך של התעשייה הישראלית.

 

ורטהימר, נולד ב-1926 בקיפנהיים גרמניה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1937, הם גרו במעברה בנהריה לעולים חדשים. ב-1943 הוא התגייס לחיל האוויר הבריטי ושימש כקצין תמיכה לציוד אופטי בבסיס חיל האוויר הבריטי בבחריין. כעבור שנתיים, ב-1945 הצטרף ורטהימר לפלמ"ח, שם סיים קורס טייס והושם כקצין הנדסה ופיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.


עם שחרורו הוא נפנה לקריירה העסקית וב-1952 ייסד בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, בתחילה בצריף בית המשפחה, ולאחר מכן במחסן גדול יותר. "ישקר" היא כיום אחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחום. 98% מהייצור בישקר מיועד לייצוא, לתעשיית הרכב, התעופה, החלל, והאלקטרוניקה. ב-1967, בתגובה לאמברגו שהטיל שארל דה גול על יצוא כלי נשק צרפתיים לישראל, החל ורטהימר לייצר להבים למנועי סילון. מה שהחל כמפעל קטן הפך לנכס אסטרטגי: חיל האוויר הישראלי לא יהיה תלוי עוד בלהבים מיובאים. במהלך השנים זכה מפעל זה להכרה בינלאומית וחבר לחברות בינלאומיות מובילות בעולם התעופה: "פראט אנד ויטני" ו"רולס רויס" אשר הפכו לשותפות שלו בייצור להבים. שלוחות של טכנולוגיית להב ים הוקמה במספר ארצות בעולם.


בשנת 2006 נרכשה ישקר ע"י קבוצת ברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט. בהקשר זה, כדאי להזכיר שסטף ורטהימר ובנו איתן התעקשו למכור את חברת ישקר בישראל, ובכך סייעו לסגירת הגירעון התקציבי של מדינת ישראל באותה תקופה.

 

מאז 1982 הקים ורטהימר שבעה גני תעשייה - שישה בישראל ואחד בטורקיה- בישראל- תפן, תל חי, דלתון לבון ונצרת בצפון, וגן התעשייה עומר בדרום. בטורקיה- הוקם פארק התעשייה בגבזה. הפארק הראשון בתפן יצר מודל ייחודי, בעקבותיו הוקמו הפארקים האחרים  מטרתם-קידום תעשיות לייצוא היצוא כדי לעודד דור חדש של יזמים, אותם ליוו אנשי מקצוע בגני התעשייה עד שיכלו לייצא. בגני התעשייה שילב מוזיאוני אמנות, הוא אמר שהתכונה החשובה לכל אדם בכל מקצוע היא היצירתיות, חשובה עבודת כפיים וחשוב לייצר.

 

בתחום החינוך, הקים ותמך בשיתוף משרד התעשייה בתי ספר מקצועיים להכשרה מקצועית בתחום עיבוד שבבי מתקדם בלבון (ליהודים וערבים), ולחיילים בבסיסי צה"ל בחיל הים בחיפה, ובג'וליס של חיל החימוש. בכדי לקדם אנשי מקצוע לתעשייה הישראלית.

 

ורטהימר שהקים את הישובים כפר ורדים ולבון- פעל לשילוב תעשייה חכמה, בגני התעשייה,  לצד פעילות תרבותית, איכות חיים והקמת מקומות מגורים איכותיים – שאפשרו לאוכלוסייה צעירה להישאר בגליל ובנגב.

 

חזונו של ורטהימר היה לייצר עבודה ופרנסה בישראל ולעמי הסביבה, כך שתיווצר עשייה במקום לעסוק במלחמות ובכך לייצב את המזרח התיכון. הוא פעל להקמת אזורי תעשייה משותפים בגבולות ירדן ומצרים, וכינס בשעתו לועידה בתפן- בכירים ממשלות ארה"ב, אירופה, ישראל ונציגים מארצות ערב- לגיבוש תוכנית לשיתוף פעולה אזורי ליצירת תעסוקה ודו קיום.

 

ב-2011 פרסם את הספר "איש ליד מכונה" על ההיסטוריה של הקמת גני התעשייה וישקר.

 

על פועלו הרב זכה ורטהימר, שהדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58, בשלל פרסים ועיטורי הוקרה מהארץ ומחו"ל על פעילותו בתחומים הרבים- פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה, בתחום החינוך- פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס יגאל אלון, יקיר הגליל, מ אביר איכות השלטון, מפרס בובר-רוזנצווייג המכובד בגרמניה ועוד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נריה 27/03/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
    ולוחם למען גיוס כל החרדים לצהל בכל שסה גידיו.
  • 2.
    אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך (ל"ת)
    אדם חושב 27/03/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 26/03/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    סטף ורטהיימר תרם למדינה את מרצו נשמתו והונו. איש נדיר. יהי זכרו ברוך.
  • שרי (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.