היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך לעולמו בגיל 98
ורטהימר הקים את "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, שנמכרה לפני שני עשורים לברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט; זכה על פועלו הרב פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה טאף הדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58
סטף ורטהימר היזם והתעשיין סטף ורטהימר הלך היום לעולמו בגיל 98, שהיה אחד מעמודי התווך של התעשייה הישראלית.
ורטהימר, נולד ב-1926 בקיפנהיים גרמניה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1937, הם גרו במעברה בנהריה לעולים חדשים. ב-1943 הוא התגייס לחיל האוויר הבריטי ושימש כקצין תמיכה לציוד אופטי בבסיס חיל האוויר הבריטי בבחריין. כעבור שנתיים, ב-1945 הצטרף ורטהימר לפלמ"ח, שם סיים קורס טייס והושם כקצין הנדסה ופיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.
עם שחרורו הוא נפנה לקריירה העסקית וב-1952 ייסד בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, בתחילה בצריף בית המשפחה, ולאחר מכן במחסן גדול יותר. "ישקר" היא כיום אחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחום. 98% מהייצור בישקר מיועד לייצוא, לתעשיית הרכב, התעופה, החלל, והאלקטרוניקה. ב-1967, בתגובה לאמברגו שהטיל שארל דה גול על יצוא כלי נשק צרפתיים לישראל, החל ורטהימר לייצר להבים למנועי סילון. מה שהחל כמפעל קטן הפך לנכס אסטרטגי: חיל האוויר הישראלי לא יהיה תלוי עוד בלהבים מיובאים. במהלך השנים זכה מפעל זה להכרה בינלאומית וחבר לחברות בינלאומיות מובילות בעולם התעופה: "פראט אנד ויטני" ו"רולס רויס" אשר הפכו לשותפות שלו בייצור להבים. שלוחות של טכנולוגיית להב ים הוקמה במספר ארצות בעולם.
בשנת 2006 נרכשה ישקר ע"י קבוצת ברקשייר-האת'אווי של היזם וורן באפט. בהקשר זה, כדאי להזכיר שסטף ורטהימר ובנו איתן התעקשו למכור את חברת ישקר בישראל, ובכך סייעו לסגירת הגירעון התקציבי של מדינת ישראל באותה תקופה.
מאז 1982 הקים ורטהימר שבעה גני תעשייה - שישה בישראל ואחד בטורקיה- בישראל- תפן, תל חי, דלתון לבון ונצרת בצפון, וגן התעשייה עומר בדרום. בטורקיה- הוקם פארק התעשייה בגבזה. הפארק הראשון בתפן יצר מודל ייחודי, בעקבותיו הוקמו הפארקים האחרים מטרתם-קידום תעשיות לייצוא היצוא כדי לעודד דור חדש של יזמים, אותם ליוו אנשי מקצוע בגני התעשייה עד שיכלו לייצא. בגני התעשייה שילב מוזיאוני אמנות, הוא אמר שהתכונה החשובה לכל אדם בכל מקצוע היא היצירתיות, חשובה עבודת כפיים וחשוב לייצר.
בתחום החינוך, הקים ותמך בשיתוף משרד התעשייה בתי ספר מקצועיים להכשרה מקצועית בתחום עיבוד שבבי מתקדם בלבון (ליהודים וערבים), ולחיילים בבסיסי צה"ל בחיל הים בחיפה, ובג'וליס של חיל החימוש. בכדי לקדם אנשי מקצוע לתעשייה הישראלית.
ורטהימר שהקים את הישובים כפר ורדים ולבון- פעל לשילוב תעשייה חכמה, בגני התעשייה, לצד פעילות תרבותית, איכות חיים והקמת מקומות מגורים איכותיים – שאפשרו לאוכלוסייה צעירה להישאר בגליל ובנגב.
חזונו של ורטהימר היה לייצר עבודה ופרנסה בישראל ולעמי הסביבה, כך שתיווצר עשייה במקום לעסוק במלחמות ובכך לייצב את המזרח התיכון. הוא פעל להקמת אזורי תעשייה משותפים בגבולות ירדן ומצרים, וכינס בשעתו לועידה בתפן- בכירים ממשלות ארה"ב, אירופה, ישראל ונציגים מארצות ערב- לגיבוש תוכנית לשיתוף פעולה אזורי ליצירת תעסוקה ודו קיום.
ב-2011 פרסם את הספר "איש ליד מכונה" על ההיסטוריה של הקמת גני התעשייה וישקר.
על פועלו הרב זכה ורטהימר, שהדליק משואה בטקס המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-58, בשלל פרסים ועיטורי הוקרה מהארץ ומחו"ל על פעילותו בתחומים הרבים- פרס ישראל תשנ"א, עיטור נשיא המדינה, בתחום החינוך- פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס יגאל אלון, יקיר הגליל, מ אביר איכות השלטון, מפרס בובר-רוזנצווייג המכובד בגרמניה ועוד.
- 3.נריה 27/03/2025 16:06הגב לתגובה זוולוחם למען גיוס כל החרדים לצהל בכל שסה גידיו.
- 2.אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך (ל"ת)אדם חושב 27/03/2025 00:59הגב לתגובה זו
- 1.שמואל 26/03/2025 15:50הגב לתגובה זוסטף ורטהיימר תרם למדינה את מרצו נשמתו והונו. איש נדיר. יהי זכרו ברוך.
- שרי (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:37הגב לתגובה זו
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
