מניית ריטליקס בשפל: הסיפור שמאחורי הקלעים
מניית ריטליקס סגרה אתמול את יום המסחר בבורסה באחד העם בצניחה של 15.07% והשאירה את המשקיעים בה שוב עם הידים על הראש. המנייה שריכזה את המחזור התשיעי בגודלו בבורסה היום, נסחרה בכל שעות המסחר שהסנטימנט השלילי דובק בה, כאשר רק בשעה 16:00 יצאה המנייה להפסקת מסחר, זאת לאחר שבחו"ל פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה.
חשוב לציין, שהירידה במנייה החלה הבוקר, לאחר שהחברה הודיעה, כי המנהל בפועל של החברה, אבינעם בלוך, התפטר מתפקידו לאלתר, זאת ברקע "לחילוקי דעות מקצועיים" עם בארי שקד, כך עולה מדברי שקד בהודעת החברה לבורסה.
החדשות הרעות הגיעו מאוחר מידי
לקראת סיומו של יום המסחר, התברר למשקיעים, שהושארו מחוץ לתמונה במשך היום, שהירידות החדות במנייה
נציין, כי בעת פרסום דוחותיה לשנת 2006 צפתה החברה שהכנסות בשנת 2007 כולה יהיו בטווח שבין 220 ל-230 מיליון דולר, עם רווח נקי לפי GAAP שבין 9 ל-16 מיליון דולר.
תקופה מאתגרת
"יש פה צרוף של נסיבות, בהן החברה נמצאת בתקופה בה היא משקיעה מאמצים על-מנת להימכר במקביל לכך שפעילויות השיווק שלה לא נושאות פרי", כך אומר לנו היום אנליסט אוסקר גרוס, אהוד אינשטיין הסוקר את החברה.
"כנראה שתשומת הלב המרבית של החברה לא הייתה על שורת המכירות", אמר אינשטיין, בשיחה טלפונית מניו יורק, וסיכם, כי "תקופה מאתגרת עומדת בפני החברה".
צרוף מיקרים או סיפור שהתהווה
קשה לא לקשר היום בין התפטרותו של בלוך הבוקר, שהיה אחראי על כל תפעול החברה ביום יום ועבד בחברה במשך 22 שנים, לבין פרסום אזהרת הרווח, שנובעת לדברי החברה מאי סגירת שלוש עסקאות שהיו מתוכננות להיחתם עד לסוף שנת 2007.
המושקעים במנייה, חוו היום שוב את אפקט אוגוסט בו צנחה מניית החברה בלמעלה מ-20%, לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח לרבעון השני של 2007.
באותה עת, הודיעה החברה על מינויו של בלוך למנהל התפעול הראשי (Chief Operating Officer). "זהו כבוד רב עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת ואני מצפה לאתגרים של הניהול היום-יומי של פעילות ריטליקס ברחבי העולם", אמר בלוך בצמוד למינויו. כאמור, היום רק 4 חודשים לאחר מינויו של בלוך לתפקיד, מתברר כי "חילוקי דעות מקצועיים" בינו לשקד הובילו להתפטרותו.
סיפור המכירה
גורמים בשוק גורסים, כי כנראה שהנהלת ריטליקס לא השקיעה את כל מאמציה במכירת חוזים חדשים, אלא אולי השקיעה יותר, בניסיון למכור את החברה עצמה.
כזכור, שמה של ריטליקס עלה רבות לכותרות בשנת 2007, כמעט בכל חודש, צמוד למילים "מתקיים מו"מ למכירת החברה", כאשר בין החברות המתעניינות יכולנו למצוא את רדיאנט האמריקנית, wincor-nixdorf הגרמנית ועוד חברות מובילות. במקביל לפרסומים במדיות, מסר דובר החברה, כי "החברה אינה נוהגת להגיב לשמועות".
"נוצרת בעיה כאשר המנכ"ל רוצה לזוז הצידה על-מנת להתעסק במכירת החברה ועוזב את כל פעילות החברה, וזה מה שקרה בריטליקס", אמר ל-Bizportal גורם המקורב לעניין. "כנראה שבארי הבין שיקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה ולכן חזר אל המושכות", הוסיף המקורב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
