מניית ריטליקס בשפל: הסיפור שמאחורי הקלעים
מניית ריטליקס סגרה אתמול את יום המסחר בבורסה באחד העם בצניחה של 15.07% והשאירה את המשקיעים בה שוב עם הידים על הראש. המנייה שריכזה את המחזור התשיעי בגודלו בבורסה היום, נסחרה בכל שעות המסחר שהסנטימנט השלילי דובק בה, כאשר רק בשעה 16:00 יצאה המנייה להפסקת מסחר, זאת לאחר שבחו"ל פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה.
חשוב לציין, שהירידה במנייה החלה הבוקר, לאחר שהחברה הודיעה, כי המנהל בפועל של החברה, אבינעם בלוך, התפטר מתפקידו לאלתר, זאת ברקע "לחילוקי דעות מקצועיים" עם בארי שקד, כך עולה מדברי שקד בהודעת החברה לבורסה.
החדשות הרעות הגיעו מאוחר מידי
לקראת סיומו של יום המסחר, התברר למשקיעים, שהושארו מחוץ לתמונה במשך היום, שהירידות החדות במנייה
נציין, כי בעת פרסום דוחותיה לשנת 2006 צפתה החברה שהכנסות בשנת 2007 כולה יהיו בטווח שבין 220 ל-230 מיליון דולר, עם רווח נקי לפי GAAP שבין 9 ל-16 מיליון דולר.
תקופה מאתגרת
"יש פה צרוף של נסיבות, בהן החברה נמצאת בתקופה בה היא משקיעה מאמצים על-מנת להימכר במקביל לכך שפעילויות השיווק שלה לא נושאות פרי", כך אומר לנו היום אנליסט אוסקר גרוס, אהוד אינשטיין הסוקר את החברה.
"כנראה שתשומת הלב המרבית של החברה לא הייתה על שורת המכירות", אמר אינשטיין, בשיחה טלפונית מניו יורק, וסיכם, כי "תקופה מאתגרת עומדת בפני החברה".
צרוף מיקרים או סיפור שהתהווה
קשה לא לקשר היום בין התפטרותו של בלוך הבוקר, שהיה אחראי על כל תפעול החברה ביום יום ועבד בחברה במשך 22 שנים, לבין פרסום אזהרת הרווח, שנובעת לדברי החברה מאי סגירת שלוש עסקאות שהיו מתוכננות להיחתם עד לסוף שנת 2007.
המושקעים במנייה, חוו היום שוב את אפקט אוגוסט בו צנחה מניית החברה בלמעלה מ-20%, לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח לרבעון השני של 2007.
באותה עת, הודיעה החברה על מינויו של בלוך למנהל התפעול הראשי (Chief Operating Officer). "זהו כבוד רב עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת ואני מצפה לאתגרים של הניהול היום-יומי של פעילות ריטליקס ברחבי העולם", אמר בלוך בצמוד למינויו. כאמור, היום רק 4 חודשים לאחר מינויו של בלוך לתפקיד, מתברר כי "חילוקי דעות מקצועיים" בינו לשקד הובילו להתפטרותו.
סיפור המכירה
גורמים בשוק גורסים, כי כנראה שהנהלת ריטליקס לא השקיעה את כל מאמציה במכירת חוזים חדשים, אלא אולי השקיעה יותר, בניסיון למכור את החברה עצמה.
כזכור, שמה של ריטליקס עלה רבות לכותרות בשנת 2007, כמעט בכל חודש, צמוד למילים "מתקיים מו"מ למכירת החברה", כאשר בין החברות המתעניינות יכולנו למצוא את רדיאנט האמריקנית, wincor-nixdorf הגרמנית ועוד חברות מובילות. במקביל לפרסומים במדיות, מסר דובר החברה, כי "החברה אינה נוהגת להגיב לשמועות".
"נוצרת בעיה כאשר המנכ"ל רוצה לזוז הצידה על-מנת להתעסק במכירת החברה ועוזב את כל פעילות החברה, וזה מה שקרה בריטליקס", אמר ל-Bizportal גורם המקורב לעניין. "כנראה שבארי הבין שיקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה ולכן חזר אל המושכות", הוסיף המקורב.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
