מניית ריטליקס בשפל: הסיפור שמאחורי הקלעים

החברה פרסמה אזהרת רווח, שעות ספורות בלבד לאחר הודעת ההתפטרות של אבינעם בלוך. גורמים בשוק: "כנראה שבארי הבין שייקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה"
אריאל אטיאס |

מניית ריטליקס סגרה אתמול את יום המסחר בבורסה באחד העם בצניחה של 15.07% והשאירה את המשקיעים בה שוב עם הידים על הראש. המנייה שריכזה את המחזור התשיעי בגודלו בבורסה היום, נסחרה בכל שעות המסחר שהסנטימנט השלילי דובק בה, כאשר רק בשעה 16:00 יצאה המנייה להפסקת מסחר, זאת לאחר שבחו"ל פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה.

חשוב לציין, שהירידה במנייה החלה הבוקר, לאחר שהחברה הודיעה, כי המנהל בפועל של החברה, אבינעם בלוך, התפטר מתפקידו לאלתר, זאת ברקע "לחילוקי דעות מקצועיים" עם בארי שקד, כך עולה מדברי שקד בהודעת החברה לבורסה.

החדשות הרעות הגיעו מאוחר מידי

לקראת סיומו של יום המסחר, התברר למשקיעים, שהושארו מחוץ לתמונה במשך היום, שהירידות החדות במנייה - סך ההכנסות בשנת 2007 צפויות להגיע לרף התחתון של ציפיותה המקדמיות - לרמה של 222 מיליון דולר וכמו כן, החברה צפויה לרשום רווח לפי GAAP שינוע בין רווח של 1.5 מיליון דולר לבין הפסד של 0.5 מיליון דולר.

נציין, כי בעת פרסום דוחותיה לשנת 2006 צפתה החברה שהכנסות בשנת 2007 כולה יהיו בטווח שבין 220 ל-230 מיליון דולר, עם רווח נקי לפי GAAP שבין 9 ל-16 מיליון דולר.

תקופה מאתגרת

"יש פה צרוף של נסיבות, בהן החברה נמצאת בתקופה בה היא משקיעה מאמצים על-מנת להימכר במקביל לכך שפעילויות השיווק שלה לא נושאות פרי", כך אומר לנו היום אנליסט אוסקר גרוס, אהוד אינשטיין הסוקר את החברה.

"כנראה שתשומת הלב המרבית של החברה לא הייתה על שורת המכירות", אמר אינשטיין, בשיחה טלפונית מניו יורק, וסיכם, כי "תקופה מאתגרת עומדת בפני החברה".

צרוף מיקרים או סיפור שהתהווה

קשה לא לקשר היום בין התפטרותו של בלוך הבוקר, שהיה אחראי על כל תפעול החברה ביום יום ועבד בחברה במשך 22 שנים, לבין פרסום אזהרת הרווח, שנובעת לדברי החברה מאי סגירת שלוש עסקאות שהיו מתוכננות להיחתם עד לסוף שנת 2007.

המושקעים במנייה, חוו היום שוב את אפקט אוגוסט בו צנחה מניית החברה בלמעלה מ-20%, לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח לרבעון השני של 2007.

באותה עת, הודיעה החברה על מינויו של בלוך למנהל התפעול הראשי (Chief Operating Officer). "זהו כבוד רב עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת ואני מצפה לאתגרים של הניהול היום-יומי של פעילות ריטליקס ברחבי העולם", אמר בלוך בצמוד למינויו. כאמור, היום רק 4 חודשים לאחר מינויו של בלוך לתפקיד, מתברר כי "חילוקי דעות מקצועיים" בינו לשקד הובילו להתפטרותו.

סיפור המכירה

גורמים בשוק גורסים, כי כנראה שהנהלת ריטליקס לא השקיעה את כל מאמציה במכירת חוזים חדשים, אלא אולי השקיעה יותר, בניסיון למכור את החברה עצמה.

כזכור, שמה של ריטליקס עלה רבות לכותרות בשנת 2007, כמעט בכל חודש, צמוד למילים "מתקיים מו"מ למכירת החברה", כאשר בין החברות המתעניינות יכולנו למצוא את רדיאנט האמריקנית, wincor-nixdorf הגרמנית ועוד חברות מובילות. במקביל לפרסומים במדיות, מסר דובר החברה, כי "החברה אינה נוהגת להגיב לשמועות".

"נוצרת בעיה כאשר המנכ"ל רוצה לזוז הצידה על-מנת להתעסק במכירת החברה ועוזב את כל פעילות החברה, וזה מה שקרה בריטליקס", אמר ל-Bizportal גורם המקורב לעניין. "כנראה שבארי הבין שיקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה ולכן חזר אל המושכות", הוסיף המקורב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.