מניית ריטליקס בשפל: הסיפור שמאחורי הקלעים
מניית ריטליקס סגרה אתמול את יום המסחר בבורסה באחד העם בצניחה של 15.07% והשאירה את המשקיעים בה שוב עם הידים על הראש. המנייה שריכזה את המחזור התשיעי בגודלו בבורסה היום, נסחרה בכל שעות המסחר שהסנטימנט השלילי דובק בה, כאשר רק בשעה 16:00 יצאה המנייה להפסקת מסחר, זאת לאחר שבחו"ל פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה.
חשוב לציין, שהירידה במנייה החלה הבוקר, לאחר שהחברה הודיעה, כי המנהל בפועל של החברה, אבינעם בלוך, התפטר מתפקידו לאלתר, זאת ברקע "לחילוקי דעות מקצועיים" עם בארי שקד, כך עולה מדברי שקד בהודעת החברה לבורסה.
החדשות הרעות הגיעו מאוחר מידי
לקראת סיומו של יום המסחר, התברר למשקיעים, שהושארו מחוץ לתמונה במשך היום, שהירידות החדות במנייה
נציין, כי בעת פרסום דוחותיה לשנת 2006 צפתה החברה שהכנסות בשנת 2007 כולה יהיו בטווח שבין 220 ל-230 מיליון דולר, עם רווח נקי לפי GAAP שבין 9 ל-16 מיליון דולר.
תקופה מאתגרת
"יש פה צרוף של נסיבות, בהן החברה נמצאת בתקופה בה היא משקיעה מאמצים על-מנת להימכר במקביל לכך שפעילויות השיווק שלה לא נושאות פרי", כך אומר לנו היום אנליסט אוסקר גרוס, אהוד אינשטיין הסוקר את החברה.
"כנראה שתשומת הלב המרבית של החברה לא הייתה על שורת המכירות", אמר אינשטיין, בשיחה טלפונית מניו יורק, וסיכם, כי "תקופה מאתגרת עומדת בפני החברה".
צרוף מיקרים או סיפור שהתהווה
קשה לא לקשר היום בין התפטרותו של בלוך הבוקר, שהיה אחראי על כל תפעול החברה ביום יום ועבד בחברה במשך 22 שנים, לבין פרסום אזהרת הרווח, שנובעת לדברי החברה מאי סגירת שלוש עסקאות שהיו מתוכננות להיחתם עד לסוף שנת 2007.
המושקעים במנייה, חוו היום שוב את אפקט אוגוסט בו צנחה מניית החברה בלמעלה מ-20%, לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח לרבעון השני של 2007.
באותה עת, הודיעה החברה על מינויו של בלוך למנהל התפעול הראשי (Chief Operating Officer). "זהו כבוד רב עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת ואני מצפה לאתגרים של הניהול היום-יומי של פעילות ריטליקס ברחבי העולם", אמר בלוך בצמוד למינויו. כאמור, היום רק 4 חודשים לאחר מינויו של בלוך לתפקיד, מתברר כי "חילוקי דעות מקצועיים" בינו לשקד הובילו להתפטרותו.
סיפור המכירה
גורמים בשוק גורסים, כי כנראה שהנהלת ריטליקס לא השקיעה את כל מאמציה במכירת חוזים חדשים, אלא אולי השקיעה יותר, בניסיון למכור את החברה עצמה.
כזכור, שמה של ריטליקס עלה רבות לכותרות בשנת 2007, כמעט בכל חודש, צמוד למילים "מתקיים מו"מ למכירת החברה", כאשר בין החברות המתעניינות יכולנו למצוא את רדיאנט האמריקנית, wincor-nixdorf הגרמנית ועוד חברות מובילות. במקביל לפרסומים במדיות, מסר דובר החברה, כי "החברה אינה נוהגת להגיב לשמועות".
"נוצרת בעיה כאשר המנכ"ל רוצה לזוז הצידה על-מנת להתעסק במכירת החברה ועוזב את כל פעילות החברה, וזה מה שקרה בריטליקס", אמר ל-Bizportal גורם המקורב לעניין. "כנראה שבארי הבין שיקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה ולכן חזר אל המושכות", הוסיף המקורב.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
