מניית ריטליקס בשפל: הסיפור שמאחורי הקלעים

החברה פרסמה אזהרת רווח, שעות ספורות בלבד לאחר הודעת ההתפטרות של אבינעם בלוך. גורמים בשוק: "כנראה שבארי הבין שייקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה"
אריאל אטיאס |

מניית ריטליקס סגרה אתמול את יום המסחר בבורסה באחד העם בצניחה של 15.07% והשאירה את המשקיעים בה שוב עם הידים על הראש. המנייה שריכזה את המחזור התשיעי בגודלו בבורסה היום, נסחרה בכל שעות המסחר שהסנטימנט השלילי דובק בה, כאשר רק בשעה 16:00 יצאה המנייה להפסקת מסחר, זאת לאחר שבחו"ל פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה.

חשוב לציין, שהירידה במנייה החלה הבוקר, לאחר שהחברה הודיעה, כי המנהל בפועל של החברה, אבינעם בלוך, התפטר מתפקידו לאלתר, זאת ברקע "לחילוקי דעות מקצועיים" עם בארי שקד, כך עולה מדברי שקד בהודעת החברה לבורסה.

החדשות הרעות הגיעו מאוחר מידי

לקראת סיומו של יום המסחר, התברר למשקיעים, שהושארו מחוץ לתמונה במשך היום, שהירידות החדות במנייה - סך ההכנסות בשנת 2007 צפויות להגיע לרף התחתון של ציפיותה המקדמיות - לרמה של 222 מיליון דולר וכמו כן, החברה צפויה לרשום רווח לפי GAAP שינוע בין רווח של 1.5 מיליון דולר לבין הפסד של 0.5 מיליון דולר.

נציין, כי בעת פרסום דוחותיה לשנת 2006 צפתה החברה שהכנסות בשנת 2007 כולה יהיו בטווח שבין 220 ל-230 מיליון דולר, עם רווח נקי לפי GAAP שבין 9 ל-16 מיליון דולר.

תקופה מאתגרת

"יש פה צרוף של נסיבות, בהן החברה נמצאת בתקופה בה היא משקיעה מאמצים על-מנת להימכר במקביל לכך שפעילויות השיווק שלה לא נושאות פרי", כך אומר לנו היום אנליסט אוסקר גרוס, אהוד אינשטיין הסוקר את החברה.

"כנראה שתשומת הלב המרבית של החברה לא הייתה על שורת המכירות", אמר אינשטיין, בשיחה טלפונית מניו יורק, וסיכם, כי "תקופה מאתגרת עומדת בפני החברה".

צרוף מיקרים או סיפור שהתהווה

קשה לא לקשר היום בין התפטרותו של בלוך הבוקר, שהיה אחראי על כל תפעול החברה ביום יום ועבד בחברה במשך 22 שנים, לבין פרסום אזהרת הרווח, שנובעת לדברי החברה מאי סגירת שלוש עסקאות שהיו מתוכננות להיחתם עד לסוף שנת 2007.

המושקעים במנייה, חוו היום שוב את אפקט אוגוסט בו צנחה מניית החברה בלמעלה מ-20%, לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח לרבעון השני של 2007.

באותה עת, הודיעה החברה על מינויו של בלוך למנהל התפעול הראשי (Chief Operating Officer). "זהו כבוד רב עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת ואני מצפה לאתגרים של הניהול היום-יומי של פעילות ריטליקס ברחבי העולם", אמר בלוך בצמוד למינויו. כאמור, היום רק 4 חודשים לאחר מינויו של בלוך לתפקיד, מתברר כי "חילוקי דעות מקצועיים" בינו לשקד הובילו להתפטרותו.

סיפור המכירה

גורמים בשוק גורסים, כי כנראה שהנהלת ריטליקס לא השקיעה את כל מאמציה במכירת חוזים חדשים, אלא אולי השקיעה יותר, בניסיון למכור את החברה עצמה.

כזכור, שמה של ריטליקס עלה רבות לכותרות בשנת 2007, כמעט בכל חודש, צמוד למילים "מתקיים מו"מ למכירת החברה", כאשר בין החברות המתעניינות יכולנו למצוא את רדיאנט האמריקנית, wincor-nixdorf הגרמנית ועוד חברות מובילות. במקביל לפרסומים במדיות, מסר דובר החברה, כי "החברה אינה נוהגת להגיב לשמועות".

"נוצרת בעיה כאשר המנכ"ל רוצה לזוז הצידה על-מנת להתעסק במכירת החברה ועוזב את כל פעילות החברה, וזה מה שקרה בריטליקס", אמר ל-Bizportal גורם המקורב לעניין. "כנראה שבארי הבין שיקח לו עוד זמן עד שימכור את החברה במחיר של 25 דולר למניה ולכן חזר אל המושכות", הוסיף המקורב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.