הזווית של אזולאי: היכן לחפש את כיוון השוק שלנו?

עידן אזולאי מעריך כי קצב הצמיחה של ה-3 השנים האחרונות יישמר בעולם כנראה גם ב-2008, אך כי לא רק כאן טמונה התשובה לשאלה שבכותרת?
עידן אזולאי |

בנק ישראל ניסה לעזור לנו בשבוע שעבר לענות על השאלה המרכזית בסדר היום הכלכלי: האם המגמה החיובית מאוד בשוק והצמיחה במשק יימשכו לאחר ארבע שנים של עליות חדות בשוק המניות, לצד צמיחה כלכלית גבוהה באותה תקופה?

בנק ישראל מניח כי שלושה גורמים חברו להם יחדיו וסייעו לצמיחה הנוכחית. הסיבה הראשונה היא העלייה המשמעותית בסחר העולמית שישראל, כמשק שנשען במידה הולכת וגוברת על יצוא נהנה מהמגמה הזו. בנוסף, טוען הבנק שהשיפור במצב הבטחוני וגלי העלייה תרמו אף הם לצמיחה (בהנחה ש"מעבר" מפיגועים למלחמה מהווה שיפור...). לבסוף, מונה הבנק את השינוי במדיניות הכלכלית, או בשפתו, "איכות ניהול מדיניות המאקרו" כגורם אחרון שסייע בצמיחה.

מאחר והנקודה השנייה מתייחסת למצב פוליטי- מדיני נוותר על הבעת דעה במקרה הזה.

על כך שהעלייה בסחר העולמי והצמיחה הגלובלית סייעו מאוד לשיפור הכלכלי, אין למעשה ויכוח. ישראל שכחצי מהתוצר שלה נובע מייצוא נהנית מהמגמה הזו באופן ניכר.

הדרך שבה ניתן לאמוד את המשך ההשפעה של הצמיחה הגלובלית היא לבחון את המגמה העתידית בכלכלה הגלובלית.

בתחילת אפריל הודיעה קרן המטבע הבינלאומית שהיא מפחיתה במעט את תחזית הצמיחה העולמית לרמה של מתחת ל-5%. לפני כשבועיים חזרה בה הקרן והודיעה כי היא מעלה בחזרה את שיעור הצמיחה החזוי, כאשר היא רואה התאוששות במערב אירופה וחזרה לצמיחה בארה"ב בחצי השני של השנה (מה שנהפך כבר למעשה לקונצנזוס) לצד מגמת הצמיחה החזקה בשווקים המתעוררים. זו הנקודה להזכיר כי במקביל הקרן צופה עלייה מסויימת בלחצים האינפלציוניים.

השורה התחתונה היא - שהעולם לא מראה לפי שעה סימנים של האטה וקצב הצמיחה של השלוש שנים האחרונות יישמר כנראה גם ב-2008. העולם ממשיך לצמוח בקצב גבוה והדרישה לטכנולוגיה מתקדמת תסייע לתעשיית ההיי טק המקומית (שמהווה כמחצית מכלל היצוא הישראלי) לצמוח ולהשפיע לחיוב על מאזן הסחר של ישראל, כמו גם תעשיות מקומיות נוספות.

למרות שבנק ישראל מייחס למדיניות הפיסקלית משקל זהה בתרומתה לצמיחת המשק, הרי ברור לכל שאם המדיניות הכלכלית של ישראל הייתה מתנהלת לפי הסטנדרטים של שנות התשעים והשמונים, הרי שהמשק הישראלי היה צומח בשיעור נמוך בהרבה ממה שצמח בפועל.

גם חברות שמייצרות מוצר מבוקש, לא מרוויחות אם הן אינן מנוהלות כראוי. בנק ישראל מבחין כי ירידת הגירעון התקציבי בארבע השנים האחרונות הייתה מעבר לזו הנובעת מהגידול בגביית מיסים עקב הצמיחה המואצת, כלומר הייתה ירידה גם "בגירעון מנוכה מחזור".

במילים אחרות, עודפי ההכנסות ממיסים לא נותבו כבעבר לשימושים לא יצרניים / יעילים.

החוב הממשלתי פחת במידה ניכרת, ועל אף המרחק הרב שרמת החוב הממשלתי, צריכה עדיין לעבור על מנת להשתוות לזה של מדינות ה-OECD, המגמה השתנתה בשנים האחרונות בצורה חדה.

המפתח להמשך המגמה בשווקים בעת הקרובה נעוץ בעיקר בשאלה - האם הממשלה תמשיך לעמוד על המשמר בנושאים התקציביים?

כל הפרה של המשמעת הפיסקלית תיענה בנזקים כבדים בשווקים. תחזית הצמיחה הצנועה לשנת 2008 (4.1%) שפרסם בנק ישראל, לצד אבחנותיו לכך שהוא מזהה סימנים קלים להפרות תקציביות, מרמזות על כך שהמסגרת עדיין קשיחה. התשובה להמשך המגמה נמצאת אי שם בספרי התקציב של מדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים בטענה כי במסלול של מס של 10% על שכר הדירה, לא ניתן חוקית להוסיף מס יסף. התובע, רו"ח אלישע אברהם סער, טוען כי הרשות גובה מס יסף בשיעור 3% על הכנסות משכירות במסלול המס המופחת של 10%, בניגוד להוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. לטענתו, ההכנסות במסלול זה אינן "הכנסה חייבת" כהגדרתה בחוק, ולכן אינן חשופות למס יסף.

מס יסף הונהג ב-2013 בעקבות מחאת 2011, ומטיל 3% מס נוסף על הכנסה חייבת שנתית של יחיד העולה על 721,560 שקל (נכון לשנת 2025). החל מינואר 2025, נוסף מס יסף של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה. לפי פקודת מס הכנסה, "הכנסה חייבת" היא הכנסה לאחר ניכויי הוצאות, קיזוזים ופטורים. לעומת זאת, "הכנסה" היא סכום ברוטו ללא ניכויים. התובע טוען כי במסלול 10% אין ניכויים, ולכן ההכנסה אינה "חייבת" למס יסף.

משכירי דירות מחויבים לדווח ולשלם מס אם דמי השכירות עולים על 5,654 שקל לחודש (תקרת הפטור החודשית נכון ל-2025). האפשרויות:  מסלול 10%: מס סופי של 10% על דמי השכירות ברוטו, ללא ניכוי הוצאות, פחת או קיזוזים. מתאים למשכירים שמעדיפים פשטות בלי בירוקרטיה.  

מסלול רגיל: הכללת ההכנסה בהכנסות הכוללות, עם מס שולי עד 50%, אך עם אפשרות לניכוי הוצאות.

מתחת לתקרה - פטור מלא ממס ומדיווח.


האם רשות המסים 'מחזיקה את המקל משני קצותיו'?

לטענת התביעה, רשות המסים מסווגת את ההכנסה ממסלול 10% כ"חייבת" לצורך מס יסף, אך אוסרת ניכוי הוצאות. התוצאה: משכירים משלמים 10% על הברוטו, בתוספת 3% מס יסף (או 5% מ-2025 על פסיביות), ללא קיזוזים. זה יוצר מיסוי כפול על מחזור, בניגוד לתכלית החוק שמתמקד בהכנסה נטו. 

דוגמה לחישוב ההשפעה:

נניח הכנסה משכר עבודה של 820,000 שקל בשנה, בתוספת 140,000 שקל משכירות במסלול 10%:  ללא חישוב השכירות במס יסף: חבות של 2,953 שקל (3% על 98,440 שקל מעל התקרה).  

עם חישוב השכירות: חבות של 7,153 שקל (3% על 238,440 שקל מעל התקרה) - תוספת של 4,200 שקל.