הזווית של אזולאי: היכן לחפש את כיוון השוק שלנו?
בנק ישראל ניסה לעזור לנו בשבוע שעבר לענות על השאלה המרכזית בסדר היום הכלכלי: האם המגמה החיובית מאוד בשוק והצמיחה במשק יימשכו לאחר ארבע שנים של עליות חדות בשוק המניות, לצד צמיחה כלכלית גבוהה באותה תקופה?
בנק ישראל מניח כי שלושה גורמים חברו להם יחדיו וסייעו לצמיחה הנוכחית. הסיבה הראשונה היא העלייה המשמעותית בסחר העולמית שישראל, כמשק שנשען במידה הולכת וגוברת על יצוא נהנה מהמגמה הזו. בנוסף, טוען הבנק שהשיפור במצב הבטחוני וגלי העלייה תרמו אף הם לצמיחה (בהנחה ש"מעבר" מפיגועים למלחמה מהווה שיפור...). לבסוף, מונה הבנק את השינוי במדיניות הכלכלית, או בשפתו, "איכות ניהול מדיניות המאקרו" כגורם אחרון שסייע בצמיחה.
מאחר והנקודה השנייה מתייחסת למצב פוליטי- מדיני נוותר על הבעת דעה במקרה הזה.
על כך שהעלייה בסחר העולמי והצמיחה הגלובלית סייעו מאוד לשיפור הכלכלי, אין למעשה ויכוח. ישראל שכחצי מהתוצר שלה נובע מייצוא נהנית מהמגמה הזו באופן ניכר.
הדרך שבה ניתן לאמוד את המשך ההשפעה של הצמיחה הגלובלית היא לבחון את המגמה העתידית בכלכלה הגלובלית.
בתחילת אפריל הודיעה קרן המטבע הבינלאומית שהיא מפחיתה במעט את תחזית הצמיחה העולמית לרמה של מתחת ל-5%. לפני כשבועיים חזרה בה הקרן והודיעה כי היא מעלה בחזרה את שיעור הצמיחה החזוי, כאשר היא רואה התאוששות במערב אירופה וחזרה לצמיחה בארה"ב בחצי השני של השנה (מה שנהפך כבר למעשה לקונצנזוס) לצד מגמת הצמיחה החזקה בשווקים המתעוררים. זו הנקודה להזכיר כי במקביל הקרן צופה עלייה מסויימת בלחצים האינפלציוניים.
השורה התחתונה היא - שהעולם לא מראה לפי שעה סימנים של האטה וקצב הצמיחה של השלוש שנים האחרונות יישמר כנראה גם ב-2008. העולם ממשיך לצמוח בקצב גבוה והדרישה לטכנולוגיה מתקדמת תסייע לתעשיית ההיי טק המקומית (שמהווה כמחצית מכלל היצוא הישראלי) לצמוח ולהשפיע לחיוב על מאזן הסחר של ישראל, כמו גם תעשיות מקומיות נוספות.
למרות שבנק ישראל מייחס למדיניות הפיסקלית משקל זהה בתרומתה לצמיחת המשק, הרי ברור לכל שאם המדיניות הכלכלית של ישראל הייתה מתנהלת לפי הסטנדרטים של שנות התשעים והשמונים, הרי שהמשק הישראלי היה צומח בשיעור נמוך בהרבה ממה שצמח בפועל.
גם חברות שמייצרות מוצר מבוקש, לא מרוויחות אם הן אינן מנוהלות כראוי. בנק ישראל מבחין כי ירידת הגירעון התקציבי בארבע השנים האחרונות הייתה מעבר לזו הנובעת מהגידול בגביית מיסים עקב הצמיחה המואצת, כלומר הייתה ירידה גם "בגירעון מנוכה מחזור".
במילים אחרות, עודפי ההכנסות ממיסים לא נותבו כבעבר לשימושים לא יצרניים / יעילים.
החוב הממשלתי פחת במידה ניכרת, ועל אף המרחק הרב שרמת החוב הממשלתי, צריכה עדיין לעבור על מנת להשתוות לזה של מדינות ה-OECD, המגמה השתנתה בשנים האחרונות בצורה חדה.
המפתח להמשך המגמה בשווקים בעת הקרובה נעוץ בעיקר בשאלה - האם הממשלה תמשיך לעמוד על המשמר בנושאים התקציביים?
כל הפרה של המשמעת הפיסקלית תיענה בנזקים כבדים בשווקים. תחזית הצמיחה הצנועה לשנת 2008 (4.1%) שפרסם בנק ישראל, לצד אבחנותיו לכך שהוא מזהה סימנים קלים להפרות תקציביות, מרמזות על כך שהמסגרת עדיין קשיחה. התשובה להמשך המגמה נמצאת אי שם בספרי התקציב של מדינת ישראל.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
