"שמעתי אותה צועקת: עזוב אותי אתה נשוי"
מקורביו של משה קצב, בני משפחתו ופרקליטיו התגייסו למערכה על הוכחת חפותו, ובכל כוחם הם מנסים להכפיש את המתלוננות נגד הנשיא המתפטר ולטעון כי הוא לא ביצע את המעשים שמיוחסים לו. כעת, לאור הביקורת המפקפקת באמינותה של א' מבית הנשיא, מתייצבת אמה לימינה ותוקפת את קצב. "הוא היה מתקשר לכאן באמצע הלילה ומבקש לדבר עם הבת שלי", סיפרה בראיון לערוץ 10, ששודר הערב. "הייתי שומעת אותה צועקת עליו בטלפון: 'עזוב אותי, אתה נשוי, אתה נשוי'".
אמה של א' סיפרה בראיון על איומים שקיבלה ועל ניסיונות להשתיק את בתה. "בוקר אחד, כשרק החלה הפרשה, דפק אדם בעל חזות חרדית בדלת ואמר לי: אם הבת שלך תשתוק, גם הנשיא ישתוק", אמרה. "אמרתי לו: 'הבת שלי לא תשתוק על מה שעשו לה'".
על התנהגותו של קצב וההטרדות המתמשכות מצידו באמצעות שיחות טלפון רבות לבתה אמרה האם: "כתוב בתורה 'אל תנאף', איך הוא מעז לשים כיפה על הראש?".
עסקת הטיעון שגיבשה הפרקליטות עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, עדיין ממתינה להכרעת בג"ץ, אך הבוקר איימה עו"ד כנרת בראשי, פרקליטתה של א' מבית הנשיא לנקוט בצעד הבא בפרשה בדמות תביעה אזרחית. "בדיקת הפוליגרף שעשתה א' בפרשה יכולה לשמש כראייה בתביעת פיצויים אזרחית נגד משה קצב", אמרה.
צוות התביעה בפרשת קצב בחר להוציא לחלוטין את א' מבית הנשיא מכתב האישום בטענה שלא האמין לגרסתה שלפיה עברה אונס כוחני והפכה ל"שפחת המין של קצב", אך א' ועו"ד בראשי לא מתכוונות להיכנע.
השתיים ציינו הבוקר כי הן עייפות מפרשת קצב, ולא מסוגלות לנהל מערכה נוספת במאבק מתמשך, אולם הן מאמינות שבהליך אזרחי סיכוייהן נגד קצב גבוהים יותר.
הסיבה למהלך החדש נובעת מכך שהשתיים הבינו שגם א' ממשרד התיירות מתכוונת לתבוע את קצב בהליך אזרחי. "אנו נפעל במישור האזרחי, רק אם א' ממשרד התיירות תגיש תביעה, ובמידה וא' מבית הנשיא תרגיש שהיא מסוגלת להתמודד מול קצב במערכה נוספת".
אתמול גיבה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, את החלטת הפרקליטות ואת היועץ מזוז. בשיחה עם nrg מעריב הסביר למברגר כי משרד המשפטים מחויב לשמור על כבודה של א' ואף ינסה לעשות כן, אולם ייתכן שבבג"ץ ייחשף חומר ראיות שייתן את התשובה האמיתית לשאלה מדוע היא הושמטה מכתב האישום נגד קצב.
"כבר מתחילת הדרך חשבנו שאי-אפשר להאמין לא' מבית הנשיא", מדגיש למברגר. "לא כיוון שהגרסה שלה התפתחה מעת לעת, אלא בגלל סתירות בינה לבינה ובינה לבין ראיות אובייקטיביות. הדבר היחידי שקיבלנו מגרסתה הוא שהיו יחסי מין".

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
