ההודעה על פרישתו של איציק כהן מתפקידו כסגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, היא גם סיומה של תקופה במשרדי האוצר ובממשלה כולה. מעבר לאיש עצמו, שרתם את עצמו, במשך מרבית שנות פעילותו במשרד למען מטרה שהאמין בה - עזיבתו של כהן תיצור חלל לא קטן, שיידרש זמן רב למלאו.

מוקדם מדי להתחיל לסקר את פעילותו של כהן במשרד. 35 שנה הן בכל מקרה תקופה ארוכה, אולם חלק גדול מהאירועים והפעולות שהממשלה עשתה בתחום המיחשוב - קרו סביב כהן עצמו, נתפרו לפי מידותיו ועל בסיס חזונו האישי. אירועי המיחשוב הללו היו תלויים לא מעט בכוח הארגוני-פוליטי שלו בתוך המשרד, ובממשלה. את עיקר סמכותו לפעילות בנושא המיחשוב, שאב כהן מהחשב הכללי. במשך 35 שנים הוא החליף כמה וכמה חשבים כלליים. בזכות אחדים מהם, בעיקר בזכות החשב הנוכחי, רו"ח ד"ר ירון זליכה, הצליח כהן להניע תהליכים ולממש פרויקטים.

חזון המיחשוב שכהן הביא, עבר צירי לידה קשים. הוא החל בזה שכהן היה צריך לשווק אותו בממשלה ובתוך המשרדים - כלפי הממונים עליו. הטכנולוגיה, שמיוצגת על ידי המרכבה, היא דבר אפור, שמאוד קשה למכירה ולשיווק. התוצר שלה, מימשל זמין, הוא זה שפתח את הדלתות אצל השרים ומקבלי ההחלטות - שכן איזו ממשלה אינה רוצה לשפר את השירות לאזרח?

החיבור הזה, בין פרויקט המרכבה - שהוא פרויקט תשתיתי מיסודו, שאין בו שום דבר סקסי, לבין התוכן - מימשל זמין, הפיכת משרדי הממשלה לשקופים כלפי האזרח, וגם מאפשרים לו לבקר כמה שפחות במשרדיהם ולבצע פעולות מכל מקום - כל אלו הם שילוב נדיר של יכולת תיאום והטמעה של טכנולוגיה, עם תרבות ארגונית. בסופו של דבר, פרויקט המרכבה נועד לעשות סדר בכל משאבי המיחשוב של הממשלה, ליצור תשתית מיחשובית אחידה, שתאפשר למשרדים לתת שירותים הרבה יותר טובים.

בכל ארגון אחר במגזר הפרטי, היה פרויקט כזה מתנהל בקלות רבה יותר, ואולי מסתיים מזמן. בשירות הציבורי-ממשלתי, כל שינוי ארגוני, ועל אחת כמה וכמה כזה שהוא טכנולוגי, הוא דבר מסובך. כי את השינוי עושים אנשים, והוא משנה גם את סדרי העדיפויות של אנשים אחרים בארגון.

פרויקט המרכבה יצר זהות מוחלטת בין כהן לבין הפרויקט, והוא הקדיש לו את כל חייו הבוגרים כמעט. הפרויקט הוא גם בעל השלכות על המגזר העסקי, על הפעילות בענף ה-IT. כהן, כיושב ראש ועדת המכרזים בתחום הענ"א, שימש מטרה נוחה לכל מי שניסה לערער על אמינותו, ועל ההחלטות שהתקבלו בוועדות השונות. מכרזי מיחשוב היו מאז ומתמיד רגישים, חשופים לבג"צים ולביקורות חיצוניות.

עכשיו נדרש מכל אלו שנהגו לשלוח מיילים, ולהציף את העיתונאים במידע על "שחיתויות" - להוכיח את דבריהם, בטרם יהיה מאוחר. אפשרות אחרת היא להודות, כי עשו זאת מטעמים אינטרסנטים, ויש להם אפשרות לאכול את הכובע. כל האפשרויות תתקבלנה.

ההשקעות ב-IT הממשלתי - בשפל

כהן פורש בתקופה, שבה ההשקעות של הממשלה והמגזר הציבורי ב-IT - נמצאות בשפל. יש לכך סיבות רבות, לאו דווקא טכנולוגיות. על פי חברת המחקר STKI, בשנת 2003 חלקה של הממשלה בפעילות העסקית של ענף ה-IT הגיע כמעט ל-24.5%. בעשור האחרון אף היו תקופות מסוימות בהן ההשקעה היתה יותר מכך. בשנת 2007 יגיע חלקה של הממשלה במגזר זה ל-8% בלבד. המגזר שמשקיע הכי הרבה ב-IT בשנת 2007 הוא מגזר הפיננסים - ענפי הבנקאות והביטוח (34%).

יש לכך סיבות רבות. בתקופה שבה המיחשוב הממשלתי היה דומיננטי, המצב במשק היה בכי רע - עקב המצב הביטחוני. הפעילות של מכרזי הממשלה, סיפקה דלק לחברות בענף, על מנת להחזיק מעמד ולשרוד, לצד נסיונות הכניסה של הענף למגזרים אחרים. כיום, השתנה מצב זה וה-IT הממשלתי חזר למימדיו ה"טבעיים".

אסור לשכוח שפרויקט המרכבה, ובתוכו - הטמעת ממשל זמין, נמצאים בחלק הכמעט אחרון שלו - מבחינת הלו"ז והתקציב. בעוד שלוש שנים היה אמור כהן, או מחליפו, להניח את המפתחות על שולחן הממשלה, ולהודיע כי מבחינה טכנולוגית - הפרויקט מיצה את עצמו. שאלת היישום, שאלת קצב ההתקדמות של המשרדים, במעבר לפלטפורמות ממשל זמין - כבר אינה באחריות משרד האוצר ובוודאי לא בידי אנשיו של כהן.

מחליפו של כהן יצטרך להוביל את הפרויקט לסיומו: מלאכה לא קלה בכלל, ולשמר את הקיים, אף היא משימה כבדה מאוד בשירות הציבורי. המשימה קשה כפליים במצב הנוכחי של עבודה תחת שלטון בלתי יציב, המתחלף תדירות, ללא חוט שדרה ומסורת שלטונית ברורה.

מר מרכבה הולך הביתה. עכשיו עומדת מרכבה ענקית, שנושאת על גבה את כל הממשלה, ואשר ממתינה לנהג חדש, שיצטרך מהר מאוד ללמוד להוביל אותה, להתגבר על מהמורות, לפעול מול נחשים, וגם לדעת לנצל הזדמנויות. ימים מעניינים.