יציאת עזה: פליטי ארז פונו הלילה למצרים
שבוע ימים שהו הפליטים הפלשתינים במעבר ארז, לאחר שנמלטו מאימת אנשי החמאס ברצועה, והלילה הגיעה הפרשה לסיומה, לאחר שעסקה משולשת בין ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית, שפרטיה פורסמו לראשונה ב-nrg מעריב, יצאה לפועל. מעט אחרי חצות, הרחק מההמולה התקשורתית, הגיעו אוטובוסים למחסום, שהעבירו כ-100 פלשתינים, בהם נשים וילדים, למצרים דרך מעבר כרם שלום. לטענת גורמי ביטחון מדובר רק בחלק אחד של העסקה.
בשלב הבא של התכנית צפויים לעבור כ-300 אנשי פת"ח, שנמלטו מהרצועה, דרך ירדן אל הגדה המערבית. חלק מאנשי הפת"ח השוהים כרגע במצרים, נמלטו דרך מעבר רפיח, וחלקם פוצצו את קיר הפיגומים בציר פילדלפי כדי להציל את חייהם וחיי בני משפחותיהם, זאת לאחר שהחמאס רדף אחריהם מבית לבית. המעבר ייעשה בתיאום מלא עם אנשי הרשות הפלשתינית וגורמי ביטחון בישראל על מנת למנוע חדירה של מחבלים.
במערכת הביטחון מדגישים כי 100 הפלשתינים שהועברו אמש מהצד הפלשתיני של מעבר ארז לא יועברו לישראל, זאת מאחר שביניהם נמצאים, בין היתר, מחבלים וכן אנשים ששיגרו רקטות לעבר ישראל. "אין כל כוונה לסייע בהעברת ידע מעזה לגדה שיסכן את אזרחי מדינת ישראל", אמרו גורמים במערכת הביטחון.
אתמול בבוקר הורה שר הביטחון החדש, אהוד ברק, לאפשר טיפול מיידי במקרים הומניטריים דחופים של פלשתינים במעבר ארז, ולהעבירם לטיפול בישראל. זאת לאחר שיום קודם הורה בג"ץ להעביר לישראל במהלך הלילה פצועים הנמצאים בסכנת חיים.
מאמצי סיוע ישראליים לשוהים במחסום ארז
קודם לכן דווח כי במעבר ארז אין כלל פצועים שממתינים לטיפול רפואי. ביום שלישי איפשר צה"ל לאנשי הצלב האדום להיכנס למעבר הרצועה בצדו הפלשתיני כדי לטפל באזרחים הפלשתינים שהגיעו למקום. גורם ביטחוני אמר אתמול בבוקר ל-nrg מעריב כי במקום נמצאו כ-100 איש, בהם תשעה ילדים ו-12 נשים". לדבריו, לישראל לא דווח על פליטים הסובלים מבעיות רפואיות.
עם זאת, בוועדת הפנים של הכנסת קראו אתמול בבוקר לברק לפתור לאלתר את מצוקת הפלשתינים במעבר ארז, ולאפשר באופן מיידי את העברתם דרך המעבר הבטוח מרצועת עזה, לגדה המערבית. "לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תיתן את ידה להמשך התופעות של סבל נוראי של גברים, נשים, ילדים וטף", אמרו חברי הוועדה.
עוד אתמול דנו שופטי בג"ץ בעתירה שהגישו עמותת רופאים לזכויות אדם, להתיר את כניסתם לישראל של פלשתינים פצועים וחולים השוהים במעבר ארז. במהלך הדיון אמרה נציגת הפרקליטות כי המדינה מוכנה רק במקרים מסוימים לאשר כניסה של פצועים וחולים לצרוך טיפול רפואי, וזאת כשנשקפת סכנה מיידית לחייהם וכאשר לא ניתן להעניק להם טיפול מתאים ברצועת עזה. לדבריה, כניסתם במקרים שכאלה מותנית בכך שלא נשקף מהם סיכון ביטחוני.
אתמול בבוקר קיים גם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, דיון בלשכתו בהשתתפות נציגי חברת החשמל, נציגי החברות "מקורות", "פז" ו"דור אלון", וכן נציגי משרד הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים, משרד החוץ, רשות המים וכן מינהלי הדלק והחשמל במשרד התשתיות הלאומיות. בסיום הדיון הדגיש השר בן-אליעזר כי עמדת משרד התשתיות הלאומיות היא להמשיך את אספקת המינימום ההכרחי - חשמל, מים ודלקים, בכפוף לשיקולי חברות הדלק. השר ציין כי עמדת המשרד תיבחן באופן שוטף לאור ההתפתחויות ברצועת עזה.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.