יציאת עזה: פליטי ארז פונו הלילה למצרים

במבצע חשאי, שפרטיו המתוכננים פורסמו לראשונה ב-nrg, הועברו כ-100 פלשתינים, שנמלטו מאימת החמאס, למצרים. בשלב הבא יועברו 300 אנשי פת"ח לגדה המערבית דרך ירדן
מעריב NRG |

שבוע ימים שהו הפליטים הפלשתינים במעבר ארז, לאחר שנמלטו מאימת אנשי החמאס ברצועה, והלילה הגיעה הפרשה לסיומה, לאחר שעסקה משולשת בין ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית, שפרטיה פורסמו לראשונה ב-nrg מעריב, יצאה לפועל. מעט אחרי חצות, הרחק מההמולה התקשורתית, הגיעו אוטובוסים למחסום, שהעבירו כ-100 פלשתינים, בהם נשים וילדים, למצרים דרך מעבר כרם שלום. לטענת גורמי ביטחון מדובר רק בחלק אחד של העסקה.

בשלב הבא של התכנית צפויים לעבור כ-300 אנשי פת"ח, שנמלטו מהרצועה, דרך ירדן אל הגדה המערבית. חלק מאנשי הפת"ח השוהים כרגע במצרים, נמלטו דרך מעבר רפיח, וחלקם פוצצו את קיר הפיגומים בציר פילדלפי כדי להציל את חייהם וחיי בני משפחותיהם, זאת לאחר שהחמאס רדף אחריהם מבית לבית. המעבר ייעשה בתיאום מלא עם אנשי הרשות הפלשתינית וגורמי ביטחון בישראל על מנת למנוע חדירה של מחבלים.

במערכת הביטחון מדגישים כי 100 הפלשתינים שהועברו אמש מהצד הפלשתיני של מעבר ארז לא יועברו לישראל, זאת מאחר שביניהם נמצאים, בין היתר, מחבלים וכן אנשים ששיגרו רקטות לעבר ישראל. "אין כל כוונה לסייע בהעברת ידע מעזה לגדה שיסכן את אזרחי מדינת ישראל", אמרו גורמים במערכת הביטחון.

אתמול בבוקר הורה שר הביטחון החדש, אהוד ברק, לאפשר טיפול מיידי במקרים הומניטריים דחופים של פלשתינים במעבר ארז, ולהעבירם לטיפול בישראל. זאת לאחר שיום קודם הורה בג"ץ להעביר לישראל במהלך הלילה פצועים הנמצאים בסכנת חיים.

מאמצי סיוע ישראליים לשוהים במחסום ארז

קודם לכן דווח כי במעבר ארז אין כלל פצועים שממתינים לטיפול רפואי. ביום שלישי איפשר צה"ל לאנשי הצלב האדום להיכנס למעבר הרצועה בצדו הפלשתיני כדי לטפל באזרחים הפלשתינים שהגיעו למקום. גורם ביטחוני אמר אתמול בבוקר ל-nrg מעריב כי במקום נמצאו כ-100 איש, בהם תשעה ילדים ו-12 נשים". לדבריו, לישראל לא דווח על פליטים הסובלים מבעיות רפואיות.

עם זאת, בוועדת הפנים של הכנסת קראו אתמול בבוקר לברק לפתור לאלתר את מצוקת הפלשתינים במעבר ארז, ולאפשר באופן מיידי את העברתם דרך המעבר הבטוח מרצועת עזה, לגדה המערבית. "לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תיתן את ידה להמשך התופעות של סבל נוראי של גברים, נשים, ילדים וטף", אמרו חברי הוועדה.

עוד אתמול דנו שופטי בג"ץ בעתירה שהגישו עמותת רופאים לזכויות אדם, להתיר את כניסתם לישראל של פלשתינים פצועים וחולים השוהים במעבר ארז. במהלך הדיון אמרה נציגת הפרקליטות כי המדינה מוכנה רק במקרים מסוימים לאשר כניסה של פצועים וחולים לצרוך טיפול רפואי, וזאת כשנשקפת סכנה מיידית לחייהם וכאשר לא ניתן להעניק להם טיפול מתאים ברצועת עזה. לדבריה, כניסתם במקרים שכאלה מותנית בכך שלא נשקף מהם סיכון ביטחוני.

אתמול בבוקר קיים גם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, דיון בלשכתו בהשתתפות נציגי חברת החשמל, נציגי החברות "מקורות", "פז" ו"דור אלון", וכן נציגי משרד הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים, משרד החוץ, רשות המים וכן מינהלי הדלק והחשמל במשרד התשתיות הלאומיות. בסיום הדיון הדגיש השר בן-אליעזר כי עמדת משרד התשתיות הלאומיות היא להמשיך את אספקת המינימום ההכרחי - חשמל, מים ודלקים, בכפוף לשיקולי חברות הדלק. השר ציין כי עמדת המשרד תיבחן באופן שוטף לאור ההתפתחויות ברצועת עזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".