טאואר גייסה כ-40 מיליון דולר בהנפקת אגרות-חוב

גיוס זה יאפשר לטאואר את המשך הרחבת כושר הייצור של FAB2 בטכנולוגיות מתקדמות כולל ניצול מספר הזדמנויות עסקיות בפניהן עומדת החברה בימים אלה לרכישת ציוד חדשני
עפרה ברון |

טאואר סמיקונדקטור, יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים דיווחה היום (ד') כי קיבלה הזמנות בשווי של כ-167 מיליון שקל (כ-40 מיליון דולר) לרכישת אגרות-חוב, עם משך חיים ממוצע של 5.6 שנים, ממשקיעים מוסדיים ישראליים.

החברה נמצאת בימים אלה בשלבי הסיום של הרחבת יכולת הייצור של FAB2 ל-24,000 פרוסות בחודש. גיוס זה יאפשר לטאואר להמשיך ולהרחיב את כושר הייצור של FAB2 בטכנולוגיות מתקדמות (0.13 מיקרון ומטה) כולל ניצול מספר הזדמנויות עסקיות, בפניהן עומדת החברה בימים אלה, לרכישת ציוד חדשני. הזדמנויות השקעה ספציפיות אלה הינן בעלות פוטנציאל ל-ROI גבוה ולשיפור משמעותי במכירות החברה ורווחיותה.

במסגרת ההנפקה, נמכרו 342 יחידות, כאשר כל יחידה כוללת: (i) אגרות-חוב "סטרייט" לטווח ארוך, שתפרענה ב-6 תשלומים שנתיים שווים בין חודש דצמבר 2011 ועד דצמבר 2016, בערך נקוב של 250,000 שקל בריבית שנתית של 8 אחוז. 2. אגרות-חוב להמרה לטווח ארוך, שתפרענה בינואר 2013, בערך נקוב של 262,500 שקל. אגרות החוב יהיו ניתנות להמרה למניות רגילות של החברה לפי שווי של 17.2 שקל, וכןכתבי אופציה, הניתנים למימוש למניות רגילות של החברה, למשך תקופה של 4 שנים במחיר מימוש של כ-8.54 שקל.

אגרות החוב צמודות למדד המחירים לצרכן בישראל והונפקו במחיר של 95.5% מערכן הנקוב. מחירי ההמרה והמימוש ניתנים להתאמה כלפי מטה בנסיבות מסוימות. סך המניות שעשויות לנבוע מהמרת ו/או מימוש האג"ח להמרה ו/או האופציות בהנפקה זו מייצג פחות מ- 2% מהון המניות של טאואר על בסיס דילול מלא.

ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר אמר: "אנו מרוצים מאוד מכך שקרנות ישראליות מובילות מאמינות במומנטום הקיים בטאואר – ובמודל העסקי של החברה שמציג שבעה רבעונים רצופים של צמיחה במכירות תוך השגת EBITDA ותזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת ברבעונים האחרונים. גיוס זה הנו בעיקרו באמצעות אגרות חוב ארוכות טווח, הנובע מתוך רצון החברה לא לדלל את בעלי המניות הקיימים שלה. הכספים שגויסו יושקעו בהרחבת כושר הייצור של טאואר בטכנולוגיות 0.13 מיקרון ומתקדמות יותר. כרגע החברה בוחנת אפשרויות השקעה כדאיות ביותר לציוד חדשני שתרומתן ל-EBITDA ולתזרים המזומנים של החברה הנה משמעותית ביותר עד כדי פוטנציאל להכפלתם."

את הגיוס הובילו 3 חתמים: לידר שווקי הון, פועלים איי.בי.איי- חיתום והנפקות, וכלל פיננסים חיתום , וחברת גורן קפיטל שימשה כיועץ מיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.