חמישה טיפים להחדרת Web 2.0 לארגונים

מנמ"רים ומנכ"לים ברחבי העולם, כמו גם בישראל, מתחבטים בשאלת החדרת יישומי Web 2.0. גם אלה שהחליטו לעשות זאת, שואלים עצמם כיצד לעשות זאת ולחזור הביתה בשלום
יהודה קונפורטס |

52% מהמנהלים הבכירים בארגונים ו-13% מהמנמ"רים אינם יודעים מה פירוש המושג Web 2.0 כך עולה מסקר שערכו החברות BDI ומטריקס שפורסם אתמול (ד'). החדשות הטובות הן שקרוב למחצית מהמנהלים שאמרו כי הם יודעים מה פירוש המושג, הודיעו כי בכוונתם ליישם יישומי Web 2.0 כבר השנה או בשנה הבאה. בנוסף, מספר זהה של מנמ"רים השיב שהוא מבין שהטכנולוגיה הזו כבר כאן.

המנהלים והמנמ"רים הישראלים לא לבד. גם מעבר לים קיים פער עצום בין התדמית של Web 2.0, לבין הקשר שלו לשוק הארגוני. בפורומים שונים אומרים אנשי מקצוע כי Web 2.0 זה נחמד, אבל מתאים יותר למשתמש הקצה הביתי שמתקשר עם YouTube, יישומי Wiki ואחיהם. כאשר בוחנים קצת יותר לעומק את הנושא, מגלים שעיקר הבעיה של המנמ"רים והמנכ"לים היא לזהות את הקשר בין Web 2 ליישומים הארגוניים ובעיקר איך ממסדים את הקשר הזה.

זו הסיבה שהמגזין CIO אסף עבור קוראיו חמישה טיפים ליישום הטכנולוגיה הזו בארגון. המגזין פותח את הכתבה בנושא בציינו כי לרבים, המושג Web 2.0 מזכיר שממה או מדבריות עלומות במערב הפרוע, ולכן בדומה לכל דבר חדש - יש ללכת איתו בצעדים מדודים ובזהירות. החלוצים בשוק הארגוני, שכבר הטמיעו יישומי Web 2.0, נידבו כמה טיפים לקוראים:

1. עשה שיעורי בית

הגדר את המהות של Web 2.0 עבורך וזהה את לקוחותיך - האם הם לקוחות פנים ארגוניים, לקוחות מסחריים או מפרסמים. בנוסף, זהה חברות דומות שמשרתות אוכלוסיות דומות ונסה ללמוד מנסיונם. נכון, זה קשה ואולי אפילו יקר קצת, אבל שווה את שכר הלימוד. כמובן שמומלץ ללכת לכנסים וועידות שעוסקות בתחום ולקרוא מאמרים רלוונטיים.

2. בדוק את עומק המים לפני שאתה קופץ אליהם

או במילים אחרות: התחל עם פרויקטים קטנים שאין להם משמעות קריטית. מנמ"רים רבים מתלהבים יתר על המידה מהטכנולוגיה, ומיישמים הכל בבת אחת. זו, כמובן, טעות ממדרגה ראשונה שנכונה לגבי כל טכנולוגיה חדשה. Web 2.0 איננו חבילה אחת בבחינת TAKE IT OR LEAVE IT. יש בה למשל רכיבים שלא מתאימים לכל ארגון ולכן לא חייבים תמיד ליישם הכל - אפשר להשאר עדיין בעידן הבלוג.

3. שקיפות

יש לא מעט ספקים וגורמים מסחריים ומקצועיים שפותחים את הבלוגים והמידע שלהם לרשות כל הגולשים. שם אפשר למצוא מידע מנסיונם של אחרים. דל היתה בין הראשונות שעלתה על גל הזה. היא מפעילה פורומים ובלוגים וזוכה לשבחים רבים - ולא רק זה. ה-Web 2.0 מאפשר אינסוף אפשרויות לעבד ולקבל מידע שיווקי ומודעיני רב ערך - הן מלקוחות והן מגורמים חיצוניים. הכלים הקיימים מאפשרים לקחת את המידע הזה ולתת לו את הערך הכי גבוה שיכול להיות, ברמת מחלקת השיווק.

4. היה חשוף לביקורת - זו לא בושה

אחד הדברים היותר יפים ב-Web 2.0 הוא היכולת הבלתי מוגבלת שלך להגיע קרוב מאוד ללקוחות שלך, ולדבר איתם כמעט פנים אל פנים. זה אומר שמצד אחד תקבל שבחים ומחמאות אבל גם לא מעט סתירות. אתה צריך להיות בנוי לזה. מנכ"ל חברת בריטיש סקיי ברודקסטינג, לדוגמה, אימץ רעיון זה והוא מזמין קבוצות של משתמים לדבר איתו בבלוג שלו בכל שבוע, ושומע ממקור ראשון מה הבעיות. זו לא תמיד חוויה נעימה, אבל זה כנראה שווה את הכאב. הרוב יאשימו אותך ואת חברתך ללא סיבה אמיתית, אבל הכמות של המשובים שאתה מקבל, אומר המנכ"ל, מאפשרת לך לסנן הרבה יותר.

5. סיכונים וגבולות

חשוב מאוד להיות מודע להשלכות לא חיוביות שיכולות להיות מיישום Web 2.0. זה אינו עולם ללא גבולות באמת - יש חוקים והגבלות משפטיות, אבל מצד שני לא צריך להסחף. קח לך יועץ או מדריך מנוסה וקבע מדיניות ברורה משל עצמך, אבל גם כאן אל תגזים בהיקפה כדי לא להפחיד את המשתמשים.

השורה התחתונה: Web 2.0 היא הרמה הגבוהה ביותר של פתיחות ארגונית, שקיפות ואפשרות הצצה פנימה לכל מי שאנו רוצים או לא רוצים. אף אחד בעולם עדיין לא למד מספיק ולא צבר נסיון כדי לרשום "פתרונות בית ספר". לכן, ההמלצה הכי חשובה לטעמנו, היא ללכת צעד אחר צעד - בזהירות אבל בנחישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.