עובד שפוטר לאחר 9 וחצי חודשים זכאי לפיצויי פיטורין
עובדות ------ ליאוניד קוגן (להלן -העובד) הועסק ע"י חברת כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (להלן - המעבידה) על פי חוזה לתקופה קצובה בת 9 חודשים. למרות האמור בחוזה, העובד הועסק תשעה חודשים ושלושה שבועות.
במכתב הפיטורים שנמסר לעובד נטען, כי סיבת הפיטורים היא צמצומים. אולם, בית הדין האזורי קיבל את טענת העובד, כי סיבת הפיטורים לא הייתה צמצומים, כנטען במכתב הפיטורים, אלא רצונה של המעבידה להימנע מלשלם לעובד פיצויי פיטורים. למסקנה זו הגיע בית הדין האזורי הן לנוכח העובדה, כי המעבידה פרסמה מודעת "דרושים" לתפקידו של העובד סמוך לאחר פיטוריו, והן לנוכח העובדה, כי לאחר פטורי העובד המעבידה העסיקה עובד אחר בתפקידו. עם זאת, סבר בית הדין, כי במקרה הנדון אין תחולה לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), לנוכח העובדה כי העובד הועסק פרק זמן קצר מ- 11 חודשים, ועל פי הפסיקה רק פיטורים בתום 11 חודש נחשבים כפיטורים "בסמוך לפני תום השנה". לפיכך, למרות חוסר תום הלב מצד המעבידה, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק. יחד עם זאת, קבע בית הדין האזורי, כי בשל התנהלות המעבידה, הנגועה בחוסר תום לב, העובד זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש.
העובד טען, כי פיטוריו נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים והוא זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 3 לחוק. המעבידה טענה, כי פיטורים "בסמוך לפני תום השנה" משמעם פיטורים לאחר 11 חודשי עבודה ויותר. כמו כן, טענה כי, העובד הועסק על פי הסכם לתקופה קצובה בת תשעה חודשים, וכי פיטרה את העובד בתום לב, מנימוקים ענייניים.
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים קבע ---------------------------------- פיצויי פיטורים בית הדין דחה את טענת המעבידה לפיה הביטוי "סמוך לפני סוף שנת העבודה ראשונה" משמעו פיטורים לאחר 11 חודש ויותר. בית הדין קבע, שיש לפרש את המונח "סמוך" בהתאם לנסיבותיו של כל עניין. בית הדין הוסיף וציין, כי אין מקום לקבוע כי סעיף 3 לחוק חל רק בתנאי שהעובד הועסק לפחות 11 חודשים, וייתכנו מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם הועסק פרק זמן קצר יותר. אם מתברר, כי המעביד מעסיק עובדים בשיטת "הדלת המסתובבת", דהיינו: מעסיק עובדים לפרק זמן קרוב לשנה, מסיים את העסקתם ללא סיבה הקשורה לתפקודם או לצורכי העבודה, אלא רק על מנת להימנע מתשלום זכויות המגיעות לעובדים לאחר שנת עבודה מלאה (פיצויי פיטורים, דמי הבראה), ומקבל עובדים חדשים במקומם, יש מקום לפסוק פיצויי פיטורים גם אם תקופת ההעסקה הייתה קצרה מ- 11 חודשים. במקרה בו בית הדין משוכנע, כי סיום העסקתו של העובד נעשה רק על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, והעובד הועסק פרק זמן של קרוב לשנה, יחול סעיף 3 לחוק גם אם העובד הועסק תקופה קצרה מ- 11 חודשים.
על כן, בנסיבות המקרה הנדון, משהעובד הועסק כמעט עשרה חודשים, ומשנקבע על ידי בית הדין האזורי, כי הסיבה היחידה לפיטוריו הייתה הרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, וכי הסיבה המוצהרת לפיטורים - צמצומים - אינה אמת, העובד זכאי לפיצויי פיטורים.
בית הדין הארצי קבע, כי מכיוון שחייב את המעבידה בתשלום פיצויי פיטורים אין מקום לחייב את המעבידה הן בפיצוי בגין עוגמת נפש כפי שנפסק ע"י בית הדין האזורי, ועל כן סכום זה יופחת מסכום פיצויי הפיטורים לו זכאי העובד.
הפרשות למבטחים המעבידה לא ביטחה את העובד בקרן הפנסיה "מבטחים", כחובתה על פי צו ההרחבה בענף השמירה. בית הדין האזורי חייב את המעבידה בתשלום פיצוי בגין אי הפרשת כספים למבטחים, אולם קבע, כי העובד לא היה זכאי להפרשות למבטחים בעד ששת חודשי עבודתו הראשונים.
לטענת העובד, על פי הוראות צו ההרחבה, משתמה תקופת הניסיון, הוא זכאי לזכויות על פי צו ההרחבה החל מיום עבודתו הראשון. המעבידה טענה, כי כל תקופת עבודתו של העובד היתה בגדר "תקופת ניסיון" ולכן העובד כלל אינו זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות למבטחים.
בית הדין הארצי קבע, כי דין הערעור בעניין זה להתקבל. עפ"י צו ההרחבה, לאחר תום תקופת הניסיון, העובד זכאי לכל הזכויות על פי צו ההרחבה, החל מיום עבודתו הראשון דהיינו, העובד זכאי להפרשות למבטחים מיום כניסתו לעבודה.
