חדרי המסחר מעריכים: תיתכן עליה נוספת בשער הדולר

מרבית הכלכלנים מעריכים כי לדולר נותרו ימים נוספים של עדנה, אך בהמשך אנו צפויים לראות חזרה לרמות המסחר שקדמו לימי העליות. השבוע יושפע הדולר בעיקר מנתוני המאקרו בעולם
דותן לוי |

השבוע התחזק הדולר מול השקל על רקע המגמה בעולם ועל רקע הפחתת הריבית בארץ. הריבית הופחתה כאמור ב- 25 נקודות האחוז לרמה של 3.5%, מה שהרחיב את פער הריביות הנומינלי בין ישראל לארה"ב ל- 1.75% (משקף פער ריאלי של 0.6% ), והביאה לראשונה גם לפער ריביות שליליבין ישראל לגוש האירו. מעבר לים נותר הדולר כמעט ללא שינוי עקב דלילות יחסית בפרסום נתוני מאקרו משמעותיים. שילוש מס הבולים בסין ביום ד' הביא להתחזקות נקודתית של הדולר במהלך המסחר. לאחר פרסומו של השער היציג פורסמו נתוני התמ"ג לרבעון הראשון שתוקנו כלפי מטה לרמה של 0.6% (זאת בהשוואה לתחזיות המוקדמות שדיברו על 0.8%), מה שהחליש את הדולר בעולם. פורקסיה: השקל בדרך למעלה בחדר המסחר של פורקסיה מדגישים כי השוק מתנהל בצורה מעגלית (סייקל) וכי השקל צפוי לחזור ולהתחזק לנוכח הנתונים החיוביים שזורמים למשק הישראלי והמשך המגמה החיובית בבורסה. בתוך כך, להערכתם קיים צורך ממשי להתגונן מפני תרחישים לא צפויים בזירה המקומית-בינלאומית באמצעות הגנות על ההתחייבויות הדולריות באמצעות אופציות אקזוטיות. פינוטק: נתוני המאקרו יקבעו את כיוונו של הדולר לשבוע הקרוב נתוני המאקרו בשבוע החולף תרמו להתחזקותו של הדולר בעולם ובארץ, פרסום חיובי משוק העבודה הצביע על עלייה בכמות המשרות החדשות לרמה של 157,000 בארה"ב, ובנוסף התקבלו מספרים חזקים מענף הייצור, וכל אלה מאותתים כי הכלכלה האמריקאית נכנסה לאחרונה למומנטום חיובי. בחדר העסקאות של פינוטק מעריכים, כי גם השבוע יקבע כיוונו של המטבע האמריקני על פי היומן הכלכלי השבועי אשר גדוש בפרסומים חשובים מאוד. את מרכז תשומת הלב יפנו המשקיעים להכרזות שיעורי הריבית במספר איזורים בהם גוש האירו עם צפי לעלייה מרמה של 3.75% לרמה של 4.00% ,בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד. אמנם העלאת הריבית באירופה כבר מגולמת בשווקים, אך ללא ספק עם גיבוי של נתונים כלכליים חיוביים זה הולך להיות השבוע של האירו שעשוי להתחזק אל מול הדולר, הסטרלינג והיין. מכיוונה של ארה"ב יתפרסמו מעט נתונים בינהם הזמנות תעשייתיות,סקר ISM שירותים והמאזן המסחרי, צפיית הכלכלנים היא לשיפור מזערי במאזן המסחרי, נתון מאכזב מכיוון זה עשוי להחליש את הדולר באופן משמעותי. אגוד: הדולר יתחזק בטווח הקצר בבנק איגוד צופים את המשך התחזקותו של המטבע האמריקני בטווח הקצר, אך נותרים ספקנים לגבי הטווח הארוך, שם הם מעריכים כי המטבע יחלש חזרה. טווח המסחר של הדולר בשבוע הקרוב ינוע להערכתם בין 3.932 ל 4.065 שקל, כשרמת התמיכה הקרובה שוכנת ב 3.932 שקל ורמת התנגדות קרובה שוכנת ב 4.065 שקל. לאומי: התפתחויות בטחוניות יחלישו את השקל בטווח הקצר, צופים כלכלני בנק לאומי, כי ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. עם זאת, להתפתחויות בטחוניות עשויה להיות השפעה שלילית על כוחו של המטבע המקומי. בטווח הבינוני, המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב, שצפוי להמשיך ולשרור להערכתם לפחות ברבעונים הקרובים, בשילוב עם גיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים צפוי להמשיך ולהשפיע בכיוון החלשותו של הדולר בעולם, מה שעשוי כמובן להשליך על המסחר שקל-דולר בארץ. עם זאת, רמות השפל בהן מצוי שער החליפין שקל-דולר, הסטת כספים של המשקיעים המקומיים לחו"ל והאטת זרם ההשקעות הזרות בארץ (ביחס לשנה החולפת שהיתה שנת שיא), צפויים להוות משקל נגד ולתמוך בדולר מול השקל. פועלים בבנק הפועלים מעריכים כי בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו ע"י הורדת ריבית נוספת במידת הצורך. למרות זאת ההערכות הן, כי השפעת הריבית מוגבלת, שכן הדולר בעולם לא צפוי להתחזק ולכן לא צפוי לחץ משמעותי כלפי מעלה גם על שער הדולר מול השקל. יחד עם זאת מעריכים בבנק, כי השקל צפוי להמשיך ולקבל תמיכה מזרם ההשקעות הזרות לישראל, על רקע הציפיות כי כלכלת ישראל תמשיך להפגין ביצועים טובים. לכן, סבורים בבנק כי השקל ימשיך לנוע בטווח שערים צר יחסית בתקופה הקרובה, ולאור כך המלצתם היא להחזיק רכיב מט"ח בשיעור של כ- 10% בתיק ההשקעות, תוך פיזור סיכונים למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.