בבריטניה הכריזו חרם אקדמי על ישראל
שוב, חרם תוצרת בריטניה: האוניברסיטאות בבריטניה החליטו הערב להטיל חרם אקדמי על ישראל, בשל מדיניותה "בשטחים הכבושים ומול העם הפלשתיני". זהו החרם האקדמי הרביעי שמטילים המרצים בבריטניה על ישראל במהלך השנתיים האחרונות. בין היתר, יכלול החרם איסור על שיתופי פעולה עם מרצים מישראל והשתתפות בכנסים בינלאומיים בהן ייקחו חלק נציגים של מוסדות אקדמיים מהארץ. שרת החינוך יולי תמיר תקפה את ההחלטה ואמרה כי "זהו צעד תמוה שלא תואם את המציאות".
ההחלטה נתקבלה על ידי ארגון הגג של הסגל האקדמי של האוניברסיטאות בבריטניה (UCU), והיא קובעת כי אנשי אקדמיה בריטים לא ישתפו פעולה עם אנשי סגל מאוניברסיטאות ומכללות בישראל, וכמו כן יחרימו את כל הכנסים הבינלאומיים שייערכו בארץ. בהצבעה שנערכה הערב בכנס של הארגון בדרום מזרח אנגליה הצביעו 158 נציגים בעד ההחלטה, 99 התנגדו, ו-8 נמנעו.
בכינוס שבו נתקבלה ההחלטה הערב נכחה יו"ר ארגון הגג של הסטודנטים היהודים בעולם, תמר שחורי, שתיארה אולם עמוס במרצים המתנגדים לישראל. "בכל פעם שנשמע נאום נגד מדיניות הממשלה בשטחים, היו מחיאות כפיים סוערות מצד רוב מוחלט של המרצים שישבו באולם. אף פעם לא ראיתי עוינות שכזו כלפי מדינת ישראל", סיפרה.
ביחד עם כמה מרצים, סטודנטים יהודיים ונציגים משגרירות ישראל בבריטניה, ניסתה שחורי לשכנע את המרצים להתנגד לחרם. היא וחבריה אף הקימו דוכן במקום. אך ממולם עמדו עשרות פעילים של הליגה הערבית וארגונים פלשתינים שתרמו לקבלת ההחלטה.
"חושש שנגיע גם לחרם מצד ארה"ב"
שרת החינוך, יולי תמיר, תקפה את ההחלטה. "מדובר בצעד תמוה שלא תואם את המציאות", אמרה. "אני מתכוונת לקיים שיחות עם ראשי המוסדות האקדמיים בבריטניה כבר בימים הקרובים, וביחד עם ראשי המוסדות בישראל נפעל לנטרל את החרם ולמזער את הפגיעה. אני מאמינה שכמו בעבר נצליח גם הפעם לגרום לכך שההחלטה לא תהיה תקפה בפועל".
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, הביע זעם על ההחלטה להחרים את האקדמיה הישראלית. "שוב ושוב מגמות אנטישמיות וגזעניות מרימות ראש ודוחקות את השפיות והמוסר לפינה", אמר. "על מדינות העולם להיאבק בכל ניסיון להטיל חרם על מוסדות חינוך ישראלי בניגוד לכל ערך מוסרי ואקדמי". אורלב הודיע כי ידרוש לקיים דיון דחוף בנושא במליאת הכנסת כבר בימים הקרובים.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, הביע ביטחון בכך שהקשרים עם האוניברסיטה הבריטית קיימברידג' יימשכו, וטען כי לא כל אנשי הסגל בבריטניה עומדים מאחורי ההחלטה.
"צריך לפעול על מנת להסיר את החרם. האווירה הכללית בבריטניה בפרט ובאירופה בכלל היא לא לטובת ישראל, ואני חושש שגם נגיע ליום שבו יוחלט על חרם גם מצד מוסדות בארה"ב", ציין קווה. "אני לא מאמין שהמהלך הזה יפגע בשם החזק שיש לאקדמיה הישראלית, אבל זה בהחלט יפגע במדינה".
יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, שלח הערב מכתב לראש ממשלת אנגליה טוני בלייר, בו הוא קורא לו לפעול נגד החרם. "במידה ולא תגנה את החרם, תסיים את תפקידך בטון צורם במיוחד ביחסיך עם האזור", כתב ביילין. "במקום לסייע בתיווך בין ישראל לשכנותיה כדי לקדם את היוזמה הערבית, פעולתך נותנת העדפה לצעד מסוכן ובלתי הוגן של החרמה, שרק תרחיק את הסיכוי לשלום. חרם רביעי בשנתיים האחרונות
זוהי הפעם הרביעית בשנתיים האחרונות בה המרצים בבריטניה מטילים חרם על ישראל, או לפחות שוקלים את קיומו. החרם הראשון הוטל על אוניברסיטאות חיפה ובר-אילן בחודש אפריל לפני שנתיים, בנימוק כי האחרונה מעבירה קורסים במכללת יהודה שומרון ואריאל ובכך הוכיחה כביכול את ''מעורבותה בכיבוש השטחים הפלשתינים בניגוד להחלטת האו''ם''.
החרם על אוניברסיטת חיפה נבע מהלחץ שהפעילה כביכול על ההיסטוריון הפוסט-ציוני, ד"ר אילן פפה. פפה טען כי האוניברסיטה מתנכלת לו משום שהגן על עבודה אקדמית של הסטודנט תדי כ"ץ שעסקה בטבח שבוצע כביכול בערביי טנטורה ב-1948, למרות שבית המשפט העליון קבע שנפלו בה שגיאות חמורות.
בעקבות מחאות של חברי התאחדות המרצים שהזדעזעו מהטלת החרם, ובעקבות לחץ בינלאומי, התכנסו ראשי הארגון לדיון מיוחד וקיימו הצבעה חוזרת שביטלה את החרם.
גם בחודש מאי לפני שנה הצביע ארגון המרצים הבריטי בעד הטלת חרם אקדמי בשל מה שכינו "מדיניות האפרטהייד הציונית". בהצעת ההחלטה נכתב כי "הוועידה מזהה את המשך מדיניות האפרטהייד של ישראל, כולל בניית חומת ההפרדה והאפליות החינוכיות". הארגון גם גינה את עמדת ממשלת בריטניה שיוצאת נגד החמאס, למרות שנבחר בהליך דמוקרטי, ותקף את הדרישה שממשלת החמאס תכיר בישראל ותגנה את הטרור, נוכח "המשך האלימות הישראלית ובניית הגדר".