שטראוס: המכירות צמחו ב-9.6% ל-1.38 מיליארד ש'
שטראוס גרופ מציגה היום דוח רבעוני עם מכירות שצמחו בכ-9.6% והסתכמו ב-1.378 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.257.4 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות ברבעון הראשון השנה הינו פועל יוצא מפעילות הקפה הבינלאומית, במיוחד בברזיל וסרביה, בישראל בתחום החטיפים והמשקאות ובפעילות מקס ברנר וסברה מחוץ לישראל. הרווח נקי של החברה צמח ברבעון בכ-15.7% לכ- 72.2 מיליון שקל, לעומת כ-62.4 מיליון שקל אשתקד.
פעילות החברה בישראל, הכוללת בתוכה את שטראוס ישראל, פעילות מקס ברנר ישראל ו-H2Q. רשמה הכנסות של כ-820.9 מיליון שקל, לעומת כ-791.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 3.7%. הצמיחה במכירות בישראל נבעה בחלקה מהצמיחה במגזר החטיפים והמשקאות, מגידול בפעילות מקס ברנר ומעיתוי מכירות חג הפסח. בנטרול פעילות מקס ברנר בישראל, צמחה פעילות שטראוס ישראל ברבעון הראשון של שנת 2007 בכ – %3.1 ומכירותיה הסתכמו בכ-806.9 מיליון שקל. הרווח התפעולי בשטראוס ישראל בנטרול מכירות מקס ברנר בישראל והוצאות בגין H2Q גדל בכ-6.0% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
פעילות החברה הבינלאומית כוללת את פעילות הקפה הבינלאומית, פעילות סלטי סברה בארה"ב ופעילות מקס ברנר מחוץ לישראל.
בתחום פעילות הקפה הבינלאומית רשמה הקבוצה צמיחה רבעונית של 11.9% והמכירות הסתכמו בכ-480.8 מיליון שקל. בנטרול השפעת הפרשי שער בגין מטבעות פעילות שונים בחו"ל, צמחו מכירות הקפה הבינלאומי בכ- 14.1%. עיקר הצמיחה ניכרה בפעילות החברה בברזיל, מדינות יוגוסלביה לשעבר ובפעילות הצריכה מחוץ לבית AFH במרבית המדינות בהן פועלת החברה.
הרווח התפעולי של פעילות הקפה הבינלאומית צמח בכ-34.6% והסתכם ברבעון הראשון בכ-33.3 מיליון שקל בהשוואה לכ-24.7 מיליוני ש"ח אשתקד.
סברה ממשיכה לצמוח בשיעורים גבוהים וברבעון הראשון מסתכמות מכירותיה בכ-67.8 מיליון שקל אשתקד, צמיחה של 88.9%, בנטרול השפעת שחיקת הדולר הסתכמה הצמיחה בכ-98.5%. במהלך הרבעון הראשון כמו גם בכל שנת 2006 המותג סברה ממשיך לרשום את הצמיחה הגבוהה ביותר בקטגוריה בארה"ב, עובדה אשר הביאה לזינוק חד בנתחי השוק של המותג סברה בארה"ב לכ- 24.2% בסוף הרבעון הראשון לעומת כ-20.8% בסוף שנת 2006. הצמיחה בפעילות החברה בארה"ב נתמכת במגמות הצרכניות המתפתחות בשוק האמריקאי, תוך כדי התרחבות והעמקת פעילות החברה ברשתות קמעוניות מובילות כגון: Shows, Giant Eagle, Acme, Price Choper, Sams Club, ועוד.
בד בבד עם צמיחת המכירות, משתפרת הרווחיות הגולמית והתפעולית של הפעילות באופן משמעותי בשל התייעלות ביצור, בפעילות המכירה והצמיחה הניכרת.
פעילות מקס ברנר (מהווה חלק מהפעילות הבינלאומית והישראלית)
ברבעון הראשון רושמת פעילות מקס ברנר צמיחה משמעותית במכירות של כ-150.6% המסתכמות בכ-23.1 מיליון שקל. הצמיחה בפעילות מקס ברנר נובעת מפתיחת סניפי השוקולד בר בניו יורק (במחצית השניה של שנת 2006), וכן מגידול במספר הסניפים בישראל. ברבעון הראשון רושמת פעילות מקס ברנר קיטון משמעותי בהפסד התפעולי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וזאת בשל שיפור ברווח הגולמי, גידול בהיקף הפעילות וצמצום עלויות תקורה שונות וניצול יעיל יותר של התשתיות הנבנות בד בבד עם גידול במספר הסניפים שפועלים.
הרווח הגולמי של הקבוצה כולה עמד ברבעון על 524.8 מיליון שקל (כ-38.1% ממכירות), לעומת כ-473 מיליון שקל (כ-37.6% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-11%. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהצמיחה החדה במכירות החברה בפעילויותיה השונות בארץ ובחו"ל. השיפור בשיעור הרווח הגולמי נבע בעיקר משיפור ברווחיות הגולמית בחלק מתחומי הפעילות בישראל, וזינוק בשיעורי הרווח הגולמי בפעילות סברה ומקס ברנר.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הסתכם בסך של כ- 135.3 מיליון שקל (כ-9.8% ממכירות), לעומת כ-110.7 מיליון שקל (כ-8.8% ממכירות) בשנת 2006, עליה של כ-24.6 מיליון שקל, המהווים גידול של כ-22.2%.
הרווח התפעולי של הפעילות בישראל (כולל תוצאות מקס ברנר בישראל) ברבעון גדל בכ- 9.6%, והסתכם בכ-95.7 מיליון שקל. הרווח התפעולי בישראל הושפע בעיקר מהשיפור ברווח הגולמי וצמצום ההפסד התפעולי במקס ברנר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
