חריגים השבוע: אפריקה סגרה שבוע חיובי וברן ירדה 4%

האם חברת האחזקות של לבייב סיימה את התיקון? רשמה השבוע עליה של 0.2% למרות שאפי פיתוח נסחרת בשפל. המעו"ף ירד השבוע 0.82% כאשר את המגמה הובילו מניות הבנקים בראשות הפועלים שירדה 6.2%
יוסי פינק |

שבוע מסחר בן שלושה ימים בלבד נחתם היום בת"א, כאשר המעו"ף נחלש בסיכום שבועי בשיעור של 0.82%. את המגמה השלילית הובילו גם השבוע מניות הבנקים. לאחר שבשבוע שעבר רשמו הבנקים ירידות של יותר מ-2%, השבוע התממש הסקטור בשיעור של 4.2%.

המעו"ף

מדד ת"א-25 השיל השבוע 0.82% ונסגר ברמה של 1,105. המניות שבלטו לחיוב במדד השבוע היו דווקא הדואליות נייס ופרטנר שרשמו עליה של 5.8 ו-4.45% בהתאמה. הפועלים וכיל היו המניות שבלטו לשלילה עם תשואה שלילית של 6.2% ו-3.55% בהתאמה.

מדד ת"א-75

המדד רשם השבוע ירידה של 0.54% כאשר המניות שבלטו לחיוב היו הוט ורדויז'ן עם עליה של 6.7% ו-6.7% בהתאמה. מבין המניות שהציגו השבוע את התשואה הגרועה ביותר נציין את אפריקה נכסים עם תשואה שלילית של 4.71% ונכסים ובניין עם תשואה שלילית של 4.2%.

מדד היתר-30

המדד רשם השבוע ירידה של 2.1%. המניות הבולטות לחיוב היו סרגון עם עליה של 10.5% ותאת טכנו עם תשואה של 7.4% ומהצד השני אנגל משאבים ירדה השבוע 7.16% ונטויז'ן ירדה 7.9%.

מדד הבנקים

המדד ירד השבוע בשיעור של 4.2% בהובלת בנק הפועלים שירדה 6.2% ובנק לאומי שירד 2.4% . הבינלאומי (בינלאומי 5) ירד השבוע 5.1%.

מדד הנדל"ן-15

רשם שבוע נוסף של ירידה והשיל 0.4%. אפריקה הצליחה לסגור שבוע חיובי לאחר שעלתה השבוע בשיעור של 3.13% וסיימה בעליה שבועית קלה. ג'י.טי.סי דווקא עלתה 6% ואולי סיימה את התיקון. מניית אזורים לא הצליחה להתרומם גם השבוע וירדה השבוע 2.2%.

המניות הבולטות בבורסה

מניית ברן, אחת המניות הבולטות ביותר מתחיל 2007, רשמה שבוע נוסף של מימושים וירדה בסיכום שבועי בשיעור של 4%. מניית החברה, אשר עוסקת בתחום שירותי ההנדסה ופיתוח פרויקטים בענפי התעשייה והתקשורת, רשמה מהלך עליות של כמעט 40% מאז תחילת השנה אך מאז אמצע אפריל המניה מתממשת. העליות הנאות מתחילת השנה נרשמו בעיקר על רקע עדכון מעלה של תחזיות החברה בנוסף להצגת דו"חות חזקים ל-2006. מאז תיקנה המניה כ-14%, האם מדובר בתחתית, קשה לדעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.