קורדיס של J&J חתמה עם מדינול על הסכם הפצה עולמי

ריכטר מחזיר לבוסטון: פותח דף חדש עם המתחרה לשעבר, מהימים בהם מדינול עבדה עם בוסטון סאינטיפיק, לפני שסיימה את מערכת היחסים עם 750 מיליון דולר ביד
אריאל אטיאס |

בעליה של מדינול, קובי ריכטר, מרוויח היום פעמים, תאגיד קורדיס של הענקית, JOHNSON & JOHNSON , המתחרה של בוסטון סיינטיפיק האמריקאית ששיווקה את מוצרי מדינול עד שנת 2000, חתם עם מדינול על הסכם הפצה עולמי של הסטנטים (תומכוני מתכת) ליישומים כליליים המפותחת על-ידי מדינול.

פעם אחת - מיישר הדורים

הסטנט המתקדם ביותר במשפחת הסטנטים של מדינול ייהפך לחלק ממגוון המוצרים המוצעים על ידי תאגיד קורדיס לשימושם של המומחים בתחום הפולשני.

משפחת הסטנטים של מדינול כוללת את הדור האחרון של תומכוני מתכת האל-חלד Stainless Steel ואת תומכוני מתכת הקובאלט-כרום Cobalt Chromium החדשים . הסטנטים המתקדמים של מדינול מאזנים בין איכויות חיוניות כגון עבירות, גמישות, התאמתם האנטומית ותמיכתם לעורק, בכדי לאפשר קלות בשימוש, בטיחות ותוצאות ארוכות טווח. קורדיס ומדינול יעבדו יחד להשגת האישורים הרגולטוריים הנחוצים במטרה לשווק את המוצרים החדשים בארה"ב ובשאר העולם.

"אנו שמחים לספק לרופאים קו מוצרים גדול מאי פעם עבור ההתערבויות הרפואיות שלהם", אומר ריק אנדרסון, יו"ר, תאגיד קורדיס, של ג'ונסון אנד ג'ונסון.

"ההתקשרות עם קורדיס של ג'ונסון אנד ג'ונסון, המובילה בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, הינה אידיאלית לרופאים ולחולים בהם הם מטפלים", אומר קובי ריכטר, PhD, יו"ר ומנהל הטכנולוגיות הראשי, מדינול. "עם מגוון מוצרים רחב, הרופאים יכולים לבחור בסטנט המתאים ביותר לצרכי כל חולה בנפרד. אנו נרגשים מההזדמנות להציג את הטכנולוגיה הנוכחית והעתידית שלנו לרופאים באמצעות השותפות שלנו עם קורדיס".

תאגיד קורדיס מעריך כי הסטנטים המתכתיים יהיו זמינים מחוץ לארה"ב במחצית השנייה של 2007, ובתוך ארה"ב במחצית הראשונה של 2008.

פעם שנייה - חוזר לעניינים

ההסכם ההחדש של מדינול הישראלית עם תאגיד קורדיס, מסמל גם את החזרה למסלול מצד מדינול, שסיימה בספטמבר 2005, את מערכת היחסים הארוכה עם בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, כשהיא לוקחת עימה 750 מיליון דולר ו-20% ממניותיה בחזרה, אחרי מאבק משפטי שנמשך כמעט חמש שנים בנוגע להפרת חוזה וגניבת קניין רוחני מצד בוסטון.

הסיפור הישן התחיל, שבשנת 1995 מדינול, כשחתמה מדינול עם בוסטון סאיינטיפיק, מתחרה ישירה של ג'ונסון אנד ג'ונסון, על הסכם שבמסגרתו שילמה הענקית האמריקאית 60 מיליון דולר בתמורה ל-20% ממניות מדינול וכמו כן, זכויות שיווק בלעדיות לסטנטים של מדינול.

אחרי כמעט חמש שנים (בשנת 99) שבהן מדינול הפכה למובילה עולמית עם נתח שוק של 35% באירופה וארה"ב ורשמה נרשמו הכנסות שיא של יותר מ-200 מיליון דולר, הגיע הפיצוץ: בוסטון הקימה קו ייצור סודי באירלנד, שהיה העתק של מפעל הסטנטים של מדינול בירושלים - כך לפחות טענה מדינול.

הצעד הזה, שקרע לגזרים את היחסים בין השנים, שלח את מדינול לשיחות עם בוסטון על מכירת הסטארט-אפ הישראלי, לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, צעד שבסופו של דבר נכשל ועבר למלחמה משפטית, שבסופו של דבר החזירה למדינול את מניותיה, פלוס 750 מיליון דולר במזומן.

עכשיו, כאשר המובילה העולמית ג'ונסון אנד ג'ונסון, מאחוריה, במדינול יכולים להרים בחזרה ראש זקוף ולהשקיע שוב במו"פ כדי לחזור להיות מובילה עולמית בשוק הסטנטים הגלובלי.

עסקת מדינול-קורדיס: השלם גדול מסך חלקיו

ההסכם בין מדינול לבין קורדיס, מקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון, מסמן יציאה לדרך משותפת חדשה, שתתרום משמעותית לשני הצדדים בעסקה ותעניק להם יתרונות תחרותיים משמעותיים בשוק הסטנטים העולמי.

ל- J&J שליטה בשוק הסטנטים העולמי באמצעות סטנטים מצופי תרופה מתוצרתה ויחד עם הסטנטים הבלתי מצופים של מדינול, לשתיים יהיה סל מוצרים מגוון ואיכותי.

לאורך השנים האחרונות נרשמה צמיחה עקבית בשימוש בסטנטים מצופי תרופה. התרופה המצפה את הסטנט נועדה למנוע היצרות של כלי הדם, ולפיכך היא אמורה להגדיל את שיעור הצלחת הטיפולים. עם זאת, מזה מספר חודשים גוברות הטענות בנוגע לסיכונים מוגברים בעת השימוש בסטנטים אלו. מחקר שהוצג בקונגרס העולמי לקרדיולוגיה בספטמבר האחרון, גורס כי סטנטים מצופים בתרופה מגדילים את הסיכוי ליצירת קרישי דם אצל המטופלים. זאת, בהשוואה לסטנטים ממתכת חשופה.

על רקע זה, מעריכים כיום בשוק הסטנטים העולמי כי צפויה מגמת חזרה לסטנטים ממתכת חשופה, וכי השוק יתחלק באופן שווה בין שני סוגי הסטנטים. מכאן, שישנו יתרון ברור לגורם אשר יוכל להציע את הפתרונות הטובים ביותר משני הסוגים.

הסינרגיה בין מדינול-קורדיס עונה על צורך זה - תוך שילוב היתרונות המצרפיים שלהן: היתרון הטכנולוגי של מדינול, הן בעיצוב הסטנטים והן בתהליך הייצור הייחודי; לצד הנוכחות הגלובלית, העוצמה השיווקית ויתרון הגודל הברור של קבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון. מכאן, ששני הצדדים יוצאים מחוזקים מהעסקה.

בעקבות ההסכם, קורדיס תהפוך לחברה המציגה את ההיצע המגוון והאיכותי ביותר בשוק של סטנטים ממתכת חשופה וסטנטים מצופים בתרופה. מגוון זה מאפשר להתאים לכל מטופל את המענה הרפואי הטוב ביותר עבורו.

מדינול תוכל להשקיע אנרגיה ומשאבים בפיתוח ובעשייה, לעלות על מסלול צמיחה מהיר ולחזור לעמדת מובילות בשוק הסטנטים, תוך שהיא ממנפת את הבמה השיווקית הנרחבת של ג'ונסון אנד ג'ונסון לקידום היכולות הטכנולוגיות המוכחות שלה.

אך לא רק מדינול וקורדיס מרוויחות מהעסקה. ניתן להעריך כי בעקבות שילוב הכוחות, תפנה כעת מדינול להגדלת ההשקעה במו"פ ולהרחבת קווי הייצור, במטרה לחשוף טכנולוגיות חדשות פרי פיתוחה לשוק הסטנטים העולמי, ובכך תיצור מקומות עבודה חדשים.

לאור המתואר לעיל, ניתן להעריך את ההיגיון העומד מאחורי החלטת שתי החברות להניח מאחור את משקעי העבר (שכללו תחרות מסחרית עזה ואף מאבקים משפטיים), ולצאת יחדיו לדרך חדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.