אינטרנט: יש מי שחושב שהבאנר באינטרנט יעשה קמבק

לאחר סדרה של רכישות ענק של חברות בתחום הפרסום האינטראקטיבי, אומרים בענקית המחקר - שלאחר שנים בהן עקפו את המודעות, הפרסום במנועי חיפוש ושיווק באי-מייל, אפשר לצפות לשובן של מודעות הפרסום ברשת
שי פאוזנר |

מודעות הפרסום המקוונות באינטרנט עומדות לחזור – ובגדול – וזאת לאחר מספר שנים בהן מודעות הפרסום עמדו במקום השלישי בלבד, בסדר החשיבות מבחינת פרסום ושיווק באינטרנט, לאחר פרסום במנועי חיפוש ושיווק באמצעות דואר אלקטרוני. את הדברים האלה אפשר היה לקרוא השבוע בנתונים שמפרסמת חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'.

בפורסטר מציינים השבוע, כי רכישות הענק שנעשו בתחום זה בתקופה האחרונה מלמדות על תכונה הולכת וגוברת בתחום זה, ועל דגש מהותי שיושם בעתיד הקרוב על פרסום מקוון באינטרנט.

לשם תזכורת, רק לאחרונה רכשה גוגל את דאבל קליק תמורת 3.1 מיליארד דולר; יאהו רכשה את 80 האחוזים הנותרים שלא היו בבעלותה בחברת "רייט מדיה" תמורת 680 מיליון; WPP רכשה את "24/7 ריל מדיה" תמורת 649 מיליון דולר; והגדילה לעשות מכולן מיקרוסופט, אשר שילמה 6 מיליארד דולר תמורת aQuantive.

בפורסטר מציינים, כי קיימות מספר סיבות לפרץ האנרגיה בתחום הפרסום המקוון, ולסכומי הכסף הגדולים שהוצאו לאחרונה. ראשית, חברת המחקר מציינת כי טכנולוגיות חדשות מקלות על ניהול מודעות, ועל תיחום מדויק יותר לקהלי מטרה ספציפיים. התחרות בתחום גוברת כל הזמן, וחברות הפרסום המקוונות מציעות ללקוחותיהן כלים יותר ויותר משוכללים ואטרקטיביים.

בנוסף, פורסטר מציינת כי למודעות פרסום באינטרנט יש אפשרויות שימוש ופורמטים מגוונים יותר מאשר למודעות הקשורות למנועי חיפוש, ובנוסף הן מהוות כלי יעיל יותר לשיווק המוני ולרכישת לקוחות חדשים, לעומת השימוש בדואר אלקטרוני. חברות מסחריות רבות משתמשות כיום בפרסום מקוון באינטרנט לצורך חיזוק קמפיינים פרסומיים שהן מעלות בטלוויזיה ובעיתונות, ואף לצורך קמפיינים המועלים באינטרנט בלבד. מפרסמים רבים אף מתוסכלים מהרוויה וההצפה בתחום הפרסום במנועי החיפוש, כאשר פרסום מקוון מהווה לעתים קרובות פתרון גמיש ואף זול יותר.

מדברים שאמרה אתמול מנכ"לית פורסטר ישראל, הנציגות המקומית של החברה הבנילאומית - מרלין שחם, אפשר היה בעיקר לשמוע כי "פורסטר העריכה כבר לפני זמן רב שהפרסום באינטרנט 'סובל' מנתח שוק קטן יחסית, וכי המשווקים עומדים להעביר תקציבים גדלים והולכים לכיוון פעילות שיווקית ופרסומית ברשת".שחם סבורה אף, כי פעילות הרכישות המסיבית שהתבצעה בחודש שעבר מהווה אינדיקציה לכך "שתהליך זה אכן קורם עור וגידים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.