הדי הפעילות בזירת מדעי החיים הגלובלית מגיעים בשנים האחרונות גם לישראל. החברות בתחום נהנות מחלקים משמעותיים מעוגת גיוסי ההון, יש דיבורים על מיזוגים ורכישות על ידי תאגידים בינלאומיים ומתחזקת מגמה חדשה של הנפקת חברות טכנולוגיות מתחום מדעי החיים בבורסה הישראלית.

ב-2006 השקיעו משקיעי ההון סיכון בעולם כ-25.5 מיליארד דולר - עלייה של 12% במונחים כספיים לעומת 2005, כך עולה מדו"ח ה-MoneyTree, לפיו 2006אופיינה בצמיחה משמעותית של מגזר מדעי החיים (מכשור רפואי וביוטכנולוגיה), כאשר ההשקעות בתחום המכשור הרפואי ובתחום הביוטכנולוגיה הגיעו לרמות שיא. מגזר מדעי החיים קבע בעולם ב- 2006 את קצב ההשקעות, עם 7.2 מיליארד דולר שהושקעו ב-731 עסקאות, לעומת 6 מיליארד דולר שהושקעו ב-647 עסקאות ב-2005.

בנוסף, מדו"ח MoneyTree שיצא בתחילת 2007, עם סקירה של היקף ההשקעות בחברות היי-טק המגובות הון סיכון בשנת 2006 בישראל, עולה, כי חברות ההיי-טק, בהן אחד המשקיעים בסבב ההשקעה היה קרן הון סיכון, גייסו בישראל במהלך שנת 2006 כ-1.2 מיליארד דולר - עלייה של כ-9%, לעומת שנת 2005 בה גויסו כ-1.1 מיליארד דולר וסכום זהה לסכום שגויס בשנת 2004.

מדד נוסף, המטיל אור חיובי ביותר על תעשיית מדעי החיים הישראלית, מגיע ממכון היצוא. על פי נתוני המכון, יצוא החברות בתחום מדעי החיים (מיכשור רפואי וביוטכנולוגיה) בשנת 2006 עלה ב-35% לעומת 2005 והסתכם ב-4.6 מיליארד דולר. על פי הערכתו של מנכ"ל מכון הייצוא, יחיאל אסיה, יצוא המיכשור הרפואי והביוטכנולוגיה יגדל השנה בכ-30% נוספים ויסתכם ב-6 מיליארד דולר.

מובילים בתחום תאי הגזע העובריים

"אנו בהחלט נמצאים בעמדת הובלה בקנה מידה עולמי, וממוקמים בין שלוש המדינות המובילות בעולם בפטנטים למכשור רפואי, כשמנרמלים את מספר הפטנטים בשנה למיליון נפש, ובשישיה הראשונה בתחום הביו-פארמה", אומר

ד"ר רפי הופשטיין, מנכ"ל חברת מסחור הטכנולוגיות "הדסית" ויו"ר ועדת ההיגוי לכנס הביומד השנתי "ILSI-ביומד ישראל 2007". "רישום הפטנטים נועד להבטיח את תאריך הראשוניות ולא לאפשר זליגה של הרעיונות טרם קיבלו הגנה. הנתונים הישראליים משקפים את 'הר הפטנטים', המהווה פרמטר מדידה למה שקיים בשלבים הראשוניים, המוקדמים".

לדבריו של ד"ר הופשטיין, "מבחינת רעיונות יצירתיים - אנחנו ראשונים, או שניים בשלישיה המובילה בקנה מידה עולמי. אבל, זה לא מספיק, כי צריך לתת לרעיונות את התנאים להגיע לכדי ממשות טכנולוגית ולתרגום לשפת מוצרים ברי חדירה לשוק. שם אנחנו פחות יעילים, משום שעלויות ההולכה במעלה הסולם הופכות להיות כאלה שאם לא תהיה החלטה אסטרטגית בישראל להשקעה מסיבית בתחום, לא נוכל לממש את היתרון היחסי שלנו. עם זאת, תעשייה עתידנית בה יש לישראל עמדת מובילות, היא בתחום תאי הגזע העובריים, תחום שמתפתח לכלי רפואי מוביל בעתיד. אנחנו מובילים משום הקשיים שהערים הרגולטור בארה"ב, ועלינו לנצל ומהר את היתרון היחסי שלנו".

ד"ר הופשטיין רואה שלושה גורמים הממנים כיום את ענף מדעי החיים הישראלי: הגורמים הבינלאומיים, קרנות הון סיכון והקצאות ממשלתיות.

לדבריו, יש להציג סל שלם של אמצעי תמיכה בתעשיית הביומד, והכרחי להישען על הממשלה בשני היבטים עיקריים: הראשון והחשוב מבין השניים הוא היבט התשתיות, הנחוצות לשם תמיכה בפיתוח מוצרים בתעשיית הביומד. לאחרונה, בעידוד המדען הראשי לתמ"ת בליווי משרד המדע, החלו לפעול וועדות שמתפקידן לזהות את הצרכים ולנסח המלצות באשר לאופי והיקף התשתיות שהן תנאי הכרחי להצלחת המהלך. לדוגמא, מדינת ישראל סובלת ממחסור בתשתיות הבסיסיות הנחוצות לפיתוח תרופות (מערכי טיקסיקולוגיה, מערכי ייצור ומערכי פורמולציה).

המרכיב השני של תמיכת הממשלה הנו המרכיב הפיננסי, וכבר נקבע במסגרת הוועדות השונות שפעלו בהקשר הנ"ל במהלך 10 השנים האחרונות, כי היקף התמיכה הממשלתית הנדרש הינו כ- 500 עד 700 מיליון דולר, פרוש על פני 4-5 שנים, מעבר לתקציב המו"פ הקיים, בעיקר לאור העובדה שהוא קוצץ בצורה מאיימת".

הבורסה לני"ע מסייעת לתעשיית הביומד

לפני כשנתיים העוסקים במלאכה זיהו את הפוטנציאל הגלום בבורסת תל אביב, ובפועל בפרק זמן של פחות משנתיים, הונפקו כ-25 חברות, חלקן בתחום המכשור הרפואי וחלקן עוסקות בפיתוח תרופות, כאשר המכנה המשותף לכל ההנפקות הינו הצורך לממן פרוייקטים כדי לקדמם אל תוך תהליך הפיתוח הקליני. הנחת העבודה היא שבאמצעות גיוס ראשוני בבורסה ניתן יהיה לקדם את הליכי הפיתוח במעלה שרשרת המזון.

בהגיע פרוייקטים לאבן-הדרך המיוחלת, הצפי הוא שיקרה אחד משני דברים: אפשרות אחת, שבגלל בשלות ראויה של פרוייקטים, תירתמנה חברות רב-לאומיות לקליטת הפרוייקטים, בין אם בעסקאות מתן רישיון ובין אם בעסקאות מיזוג. האפשרות השניה, שמחמת האטרקטיביות, קרי - שיפור היחס בין סיכוי לסיכון, משקיעי הון סיכון או גורמים אסטרטגיים יאותו להשקיע בהמשך הפיתוח תוך השארת הפרוייקטים בחברות המקור. לדעתו של ד"ר הופשטיין, האפשרות השנייה עדיפה בהיבט הלאומי, ולאור מספר דוגמאות שהחלו להתפתח לאחרונה, כמו במקרה של חברת קמהדע, האפשרות הזו ברת-השגה.

מה דרוש כדי שהביוטכנולוגיה תהפוך למנוע צמיחה במשק שלנו?

"הגדלת עוצמת מחוייבות הממשלה לתעשייה הזו, שבעקבותיה גם שחקנים רב-לאומיים, דוגמת חברות פארמה רב-לאומיות, יזהו את הפוטנציאל. בדומה למה שקרה באירלנד, הנחשבת היום לארץ אטרקטיבית לחברות רב-לאומיות בתחום המכשור הרפואי והודו בתחום ההיי-טק. באותה מידה, ישראל יכולה להיות שחקנית מובילה בביו-פארמה והמכשור הרפואי, אבל זה מחייב מעורבות והשקעה רבה יותר. תקציב המו"פ חייב לעלות ולא להצטמצם כפי שמתרחש בשנים האחורונות.

להערכתי, המאמץ המשולב של גורמי הממשלה (מערך חממות, תקציבי מו"פ, הקמת תשתיות) עם התרחבות תופעת המדד 'ביומד' בבורסת תל אביב, והגעת השקעות מגורמי חוץ, יימצבו את התעשייה בצורה משמעותית"

שנת 2007 תהיה מבטיחה לחברות הביו-מד הישראליות

האנליסט ירון שקדי מחברת קואטרו שוקי הון, אומר כי בשנים האחרונות זוכה סקטור הביוטכנולוגיה ללא מעט ביקורת מצד חוגים רבים ברחבי העולם. "החלומות בדבר תרופות פלא שיצאו אל העולם התחלפו אל מציאות מעט שונה ומהפכת הביוטכנולוגיה טרם הבשילה. למרות הגילויים החדשים בתחום, הרי שזה עדיין לא זה", אומר שקדי.

מבט קל לכיוון הבורסה התל אביבית מגלה, כי המשקיעים בבורסה של אחד העם "גילו" רק באחרונה את הביוטכנולוגיה הישראלית. בעוד שבבורסות הניכר חברות דוגמת ג'ננטק ואמג'ן נסחרות בשווי של עשרות מיליארדים ואחרות דוגמת ביוג'ן וג'נזיים סובבות סביב רף העשרים מיליארד, הרי שבישראל ההתעוררות היתה מאוחרת. במהלך 2005 הונפקו ביולייט, קמהדע, כן פייט, מעיין ונצ'רס ואחרות כשהן מגייסות יחד קרוב ל- 400 מיליון שקל. הביוטכנולוגיה היתה הענף השני מבחינת מספר ההנפקות (13) בבורסה התל אביבית.

לפחות בחלק מהמקרים נראים סיכומי 2006 מבטיחים ביותר: קמהדע הניבה ב-2006 123%, ביולייט סגרה על תשואה של 96% ואילו ביומדיקס 62%. בתחילת 2006 הצטרפה הדסית לתמונה, המייצגת תפיסת אחזקות של אשכול חברות כאמצעי פיזור סיכונים, כשהתשואות במנייה זו הגיעו ל-50%.

נראה, שגם תחילת 2007 נראית מבטיחה לחברות הביו הישראליות. בפברואר 2007 הסתיימו להן בהצלחה שתי הנפקות של חברות ביומד בבורסה של תל אביב. אלוטקס, שבשליטת ביומדיקס הבורסאית, סיימה את ההנפקה בחיתום יתר של 45% (גיוס של 24 מיליון שקל) וביוליין (של טבע, הדסית, הרשות לפיתוח ירושלים וקרנות גיזה, פיטנגו וסטאר), שברה את השיא עם גיוס של 211 מיליון שקל וחיתום יתר של 608%. מדובר בהנפקה הגדולה ביותר בתחום הביוטכנולוגיה בבורסה בת"א כשאת ההנפקה הובילו כלל פיננסים חיתום בשיתוף עם לידר שוקי הון, אקסלנס חיתום וגאון חיתום והשקעות.

בראיונות לעיתונות אמרה מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, כי הבורסה בת"א שמה לה למטרה לעודד רישום של חברות מו"פ. "בשנה האחרונה היינו עדים ליותר מעשרים הנפקות מתחום הביוטכנולוגיה. ישראל היא מובילה עולמית בתחום המחקר הרפואי ואנו שמחים לקחת חלק בקידום ענף זה, תוך אספקת פלטפורמה איכותית לגיוסי הון לחברות מהתחום".

הנתונים המתפרסמים חדשות לבקרים לגבי מצב תעשיית מדעי החיים הישראלית מעודדים את משתתפי שבוע ILSI-ביומד 2007, שייערך בתחילת יוני 2007 בתל אביב. השנה הציבה הוועדה המארגנת, בראשותם של פרופ' רות ארנון ממכון וייצמן למדע וד"ר רפי הופשטיין, מנכ"ל הדסית, רף של 5,000 מבקרים מהארץ ומחו"ל. "כמובן שיוקדש שם זמן לא מועט לדיאלוג בין בעלי הממון - הקרנות ומשקיעי חו"ל ובין החברות, הן מתחום הביוטכנולוגיה והן מתחום המכשור הרפואי", מסכם ד"ר הופשטיין.