להרצליה יש את כנס את הרצליה, שמופק מידי שנה על ידי הפרופסור עוזי ארד מהמרכז הבינתחומי, ומהחודש הבא לרעננה יהיה את כנס רעננה. הדימיון איננו מקרי והמיצוב זהה. כך גם, אגב, האנשים שעומדים מאחוריו. כנס הרצליה הפך עם השנים לבמה המרכזית של ראשי המדינה, במסגרתה דנים בנושאים המדיניים הבהולים שעומדים על הפרק. את הכנס נועל בדרך כלל ראש הממשלה, שנאומו מועבר בשידור חי.

רעננה, עיר שכנה להרצליה, ממצבת את עצמה כבר שנים רבות כעיר ההיי-טק של ישראל. חברות היי-טק מהבולטות בשוק הישראלי, דוגמת מיקרוסופט, HP , אמדוקס, נייס ורבות אחרות, כבר השתקעו שם. HP, לשעבר דיגיטל, היתה הראשונה, ועשתה זאת בעקבות יוזמה שנקט ראש העיר דאז זאב בילסקי. השטחים הוכשרו אז במהירות, יזמים פרטיים זריזים שגילו את הפוטנציאל החלו להשכיר שטחים ובניינים וכיום כוללת קריית ההיי-טק של רעננה לא פחות מ-85 חברות בשתי קצוות העיר - בכניסה הדרומית ובכניסה המזרחית. כמו בכל הצלחה, מיהרו ערים אחרות באזור ובמקומות אחרים בעיר להכשיר שטחים להיי-טק. מעבר לנדל"ן המניב מיסים, יש לתעשייה הזו ערך מוסף גבוה מבחינת איכות העובדים שבאים להתגורר בה, הקשר עם מערכת החינוך וכמובן השפעה על כלל העסקים בעיר. כיום כמעט כל עיר גדולה בישראל מתהדרת בקריית היי-טק.

ראש העיר הנוכחי, נחום חופרי, הצהיר בתחילת הקדנציה שלו (שהחלה זמן קצר לאחר שבילסקי נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית), כי בכוונתו להרחיב מאוד את שטחי ההיי-טק בעיר, ולהפוך את רעננה לאחד ממרכזי ההיי-טק הלאומיים של מדינת ישראל. "עשרות חברות קבעו ברעננה את משכנן. אנו רואים במטרה לשמור על יתרונה היחסי של ישראל בפיתוח ההיי-טק חשיבות עליונה, בשל יתרונה היחסי של העיר רעננה, החלטנו ליזום כנס זה", אומר חופרי.

ועדות היגוי

כדי למצב את רעננה על מפת ההיי-טק, הוחלט לייסד כנס שנתי ברמה לאומית, במתכונת כנס הרצליה, שייקרא כנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית. הכנס יתקיים ב-26 ביוני ויעסוק בהתוויית האסטרטגיה הלאומית של מדינת ישראל בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות, וישאף להציג למקבלי ההחלטות פתרונות למדיניות לאומית בתחומי הטכנולוגיה, החינוך ומקורות מימון.

העירייה פנתה לפרופסור ארד שהעמיד לרשותה את הצוות המקצועי שלו כדי ליזום את הכנס הראשון. הוקמת ועדת היגוי בראשותו של שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק, שהיה בצוות המצומצם שהגה את הרעיון לפני כמה שנים, המדען הראשי, ד"ר אלי אופר; ד"ר אורנה ברי, יו"ר איגוד קרנות הון הסיכון; חמי פרס, מנהל שותף בקרן פיטנגו; ושלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. חברים נוספים מענף ה-IT הם פרופסור אריה סקופ, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל; משה אלון, מנכ"ל ויו"ר כלנית כרמון - גם הוא מיוזמי הרעיון; פרופסור גדי אריאב, אוניברסיטת ת"א; ברוך גינדין, מנהל גרטנר המזה"ת; ד"ר מנחם גוטרמן, יועץ ונציג בנק השקעות; אסתי פפר, יועצת בכירה בנושא חינוך; ורבים אחרים, שחלקם לגמרי לא במקרה מתגוררים בעיר.

הכנס, שיתקיים במשכן לאומנויות ברעננה, יכלול יום דיונים שיעסוק בשלושה תחומים מרכזיים: תכנון אסטרטגי לטכנולוגיה מתקדמת, מדיניות לאומית לשיפור מערכת החינוך ותמיכה בתעשיות מתקדמות, משאבים פיננסים למימון תעשיות ההיי-טק בישראל ודיון בעתיד התעשיות המתוכחמות בישראל. בימים אלו מקיימות ועדות ההיגוי השונות דיונים מרתוניים כדי לסיים את שיבוץ הנושאים והדוברים. בראש מינהלת הכנס עומד עמוס רון, לשעבר סמנכ"ל שיווק בכיר בבזק ומנכ"ל רשות הנמלים. המימון לכנס הראשון הוא מתקציב העירייה, כאשר הציפייה היא שבשנים הבאות המימון יהיה מהכנסות שיגיעו השנה מחסויות בעיקר של חברות ההיי-טק הגדולות הפעילות בעיר, בבחינת "עניי עירך קודמים". החלק השני של האירוע יכלול קבלת פנים וארוחת ערב חגיגית בהשתתפות כ-1,000 איש, ביניהם מוזמנים רבים, אח"מים, שרים, חברי כנסת, ראשי המשק ואנשי צמרת.

משימה חשובה

העלאת נושא ההיי-טק והטכנולוגיה לסדר היום הלאומי היא משימה חשובה ומתבקשת. הנחת העבודה היא שלא קיימת מדיניות לאומית בנושא היי- טק וטכנולוגיה, והפעילות של הממשלה בתחום זה נעשית בכמה מישורים אבל ללא תכנון לאומי מרכזי. חוסר עשייה זה עומד ביחס הפוך למעמדה של ישראל בעולם ותוך התעלמות מההשקעות ההולכות וגדלות במזרח אירופה וכמובן באסיה. "מדינות אלו משקיעות מיליארדי דולרים בהכשרת מאות אלפי מהנדסים בפיתוח תעשיות עתירות ידע", אומר שלמה גרדמן, יו"ר הכנס. "זהו איום מהותי על תעשיית ההיי-טק הישראלית, ועל הכלכלה שלנו, וכדי למנוע את האסון יש לתכנן את המדיניות ל-20 שנה הבאות".

פרופסור סקופ מסכים עם דברי גרדמן: "לצערי הגענו למצב שבו אין מדיניות ממשלתית לטיפוח ההיי-טק ושמירה על יתרונה היחסי, למרות שכולם אומרים שההיי טק הוא הקטר של המשק הישראלי".

מארגני הכנס מודעים ללו"ז הצפוף איתו הם צריכים להתמודד בארגון הכנס הראשון, אולם הם מדגישים כי מדובר בכנס ראשון, שבו יונחו היסודות לדיון פומבי ולאומי במדיניות הממשלה בנושא זה, ובשנים הבאות יהוו הכנסים בסיס רעיוני ואקדמי ליישום המלצות למקבלי ההחלטות.

במציאות הנוכחית, כאשר התותחים יורים ותושבים מתפנים מאזורי הפגזות, צריך הרבה שאר רוח ואופק רחב כדי לדון בנושאים חשובים כגון אלו שכנס רעננה אמור לייצג. עיקר המשאבים צריך להיות מופנה להסברה מדוע אין סתירה בין השניים, וכי כלכלה שנשענת על צמיחה שהמנוע שלה הוא היי-טק, מסייעת לא רק לעובדי ההיי-טק בצומת רעננה אלא גם לתושבי שדרות, אופקים וכל ישוב אחר בישראל.