שוק האופציות: שווקים בחו"ל עולים ועימם החשש להסלמה
המשך עליות נאות בשווקי העולם והתקרבותה המשמעותית של ישראל אל ארגון ה-OECD, הובילו את מדד המעו"ף לעוד שבוע חיובי בסיומו הוסיף כ- 0.72% וסיים ברמה של 1114.75 נקודות. בשנים האחרונות נכוו משקיעים רבים אשר פעלו בפזיזות על רקע אירועים מקומיים משמעותיים ככל שהיו. כך מי שהזדרז למכור מניות כאשר הודיע שר האוצר המוערך בינימין נתניהו על התפטרותו באוגוסט 2005, מצא עצמו רוכש מניות במחירים גבוהים יותר כעבור מספר ימים. חוויות דומות עברו על אלו שמכרו מניות מייד כאשר עלה החמאס לשלטון, כשאריאל שרון אושפז וכפרצה מלחמת לבנון השנייה.
למודי ניסיון הסתכלו השבוע המשקיעים על ההסלמה בזירה הביטחונית והתלבטו כיצד לנהוג כאשר מחד, שווקי העולם ממשיכים לעלות (בארה"ב:S&P500 הוסיף 1.1% ובגרמניה: הדקס עלה ב-1.7%), ומאידך, הסלמה ביטחונית וחוסר יציבות פוליטי בישראל. החדשות לגבי ההסלמה ברצועה נפלו הפעם על בורסה שמצויה ברמות שיא עם מכפילי רווח לא נמוכים של כ- 17 ל-2007. בנוסף, אי וודאות לגבי המשך כהונתו של הנגיד ומימוש רווחים בענף הנדל"ן העצימו את ירידות השערים עם פתיחת שבוע המסחר המקוצר, שבסיומו יפקעו להן אופציות המעו"ף לחודש מאי. האסטרטגיה אותה פתחנו בחודש הקודם הניבה כמה מאות שקלים דווקא על אופציות C(1120) אותה רכשנו.
השבוע נפתח אסטרטגיה חדשה תוך כדי ניסיון התמודדות עם המצב החדשישן של התדרדרות גיאו-פוליטית מחד אך השפעות חיוביות מהעולם בשילוב המשך מצב כלכלי חיובי, מאידך. למעט מדד המחירים לצרכן שהיה פחות או יותר תואם לציפיות והזמנת ארגון ה- OECD להתחיל במו"מ לקראת הצטרפות ישראל לארגון, לא פורסמו השבוע בישראל נתונים כלכליים משמעותיים במיוחד. בארה"ב פורסמו מספר נתונים שכמעט כמו בכל השבועות האחרונים השאירו אותנו עם תמונה די אבסטרקטית:
• מדד המחירים לצרכן CPI – עלה ב 0.4% לעומת צפי לעליה של 0.5%. מדד הליבה עלה ב 0.2% בהתאם לציפיות השוק.
• מדד ייצור התעשייה עלה ב-0.7% באפריל. מדובר בשיעור גבוה יחסית מול צפי לעליה מתונה יותר של 0.2%.
• מספר התחלות הבנייה עלה ב 2.5% באפריל אך חלה ירידה של 8.9% במספר אישורי הבנייה החדשים.
• לאחר ארבע חודשים, עלה החודש מדד האמון הצרכני של אוניברסיטת מישיגן עלה ל- 88.7 נקודות זאת לעומת 87.1 נקודות באפריל.
בשאר העולם:
• הריבית בסין הועלתה ב 0.27% לרמה של 6.57, שיעור הנזילות בנקים הועלה ורצועת הניווד של היואן הורחבה ל-0.5% מ-0.3%. כל זאת, בניסיון נוסף למנוע התחממות יתר של הכלכלה.
• באירופה הייצור התעשייתי עלה ב-0.4% בחודש מרץ וב-3.7% ב-12 החודשים האחרונים.
• האינפלציה בגוש האירו עלתה ב- 0.6% באפריל וב- 1.9% ב- 12 החודשים האחרונים. היעד של הבנק המרכזי הוא אינפלציה של עד 2%.
להערכתנו, רמת חוסר הוודאות עלתה השבוע, אך רוח גבית מהעולם תוכל להחזיר את מדדי המניות לכיוון החיובי. האסטרטגיה המועדפת על-ידינו החודש משלבת בין רכישת הגנות לחלק המנייתי בתיק ההשקעות תוך כדי רכישת אופציית CALL למקרה של סיום מהיר של שלב המימוש וחזרה לאווירה חיובית. על פי נתוני המסחר בסוף יום א', ניתן לבצע את הפעולות הבאות:
• רכישת P(1070,6)=-1310 – אופציה זו תאפשר לנו למכור את מדד המעו"ף ב 107,000 ₪ מידה והמדד ירד ביותר מ 2.84% מהרמה בו הוא נמצא נכון לסוף יום א (1101.25 נקודות) . עלות אופציה זו הנה 1,310 ₪.
• כתיבת 2P(1040,6)=+1308 - נקודות ההגנה המקסימאלית שלנו נמצאת במקרה ומדד המעוף ירד בכ- 5.56% לרמה של 1040 נקודות. החל מרמה זו ומטה נתחיל להפסיד 100 ₪ עבור כל נקודה שהמעו"ף יאבד. זאת מכיוון שכתבנו שתי אופציות מכר לעומת אופציה אחת שרכשנו. תמורת כתיבת האופציות הנ"ל נקבל כ- 1308 ₪.
• רכישת P(1010,6)=-300 – נקודה זו נמצאת במרחק של 8.28% ממדד המעו"ף שעומד נכון לכתיבת טור זה על 1101.25 נקודות. מטרת רכישת האופציה הרחק מהכסף היא למנוע מצב של הפסד רב במקרה של ירידות שערים קיצוניות. במידה ומדד המעו"ף ירד אל מתחת ל 1010 נקודות נמצא את עצמנו ללא הגנה. תמורת אופציה זו נשלם כ- 300 ₪.
• רכישת אופציית C(1200,6) =-179 אופציה זו עשויה לתפוח די מהר במידה והשוק יחזור למגמה החיובית שאפיינה אותו בתקופה האחרונה. במקרה הזה אנו מעדיפים לשפוך בכפיות ולאסוף בדליים או במילים פשוטות לוותר על 179 ₪ בשביל לגרוף רוח ניכר במידה והשוק יבחר להתמקד במגמות החיוביות בעולם ובנתונים הכלכליים החיוביים שעוד צפויים להתפרסם.
חג שמח!!
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות
*הערה: אין לראות בכתבה הבאה ייעוץ או תחליף לייעוץ מסוג כלשהו
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
