שלום באמצעות B2B
השבוע שבה לארץ משלחת של אנשי עסקים והיי-טק ממפגש נוסף של העמותה השבדית PIBF, שמטרתה לעודד מיזמים כלכליים טכנולוגיים ברשות הפלסטינית, שיאפשרו הקמת מרכזי עסקים, שירות ותמיכה, שיעשו לעולם הערבי את מה שעושה הודו למערב. הכנס נערך בשטוקהולם ונמשך יומיים. בין חברי המשלחת הישראלית בלטו עמירם שור, סגן יושב ראש העמותה, אנשי העסקים יעקב פרי - יו"ר בנק המזרחי וראש השב"כ לשעבר, היזם אברהם חמו - בעבר קצין משטרה בכיר ומזה שנים יועץ בינלאומי בנושא של תאונות דרכים ומניעתם, וכן שניים מחברי הנהלת כלנית כרמון: משה אלון, המנכ"ל והיו"ר ופיני סביון. כמו כן נכח עו"ד יהודה טלמון, יושב ראש ארגון העצמאים ל.ה.ב. מהצד הפלסטיני הגיעו מספר בכירים, ביניהם שרת התיירות, תעשיינים, אנשי עסקים ופעילים שונים.
הרעיון המאחד את כל הפעילים הוא שהציר הכלכלי הוא אחד העוגנים החשובים וכי יש מקום למצות אותו במקביל לציר הפוליטי-צבאי. נקודה משותפת נוספת היא שהכל צריך להיות על בסיס עסקי טהור, מונחה על ידי כדאיות כלכלית ברורה עם תוכנית עסקית, שיש בה אלמנטים של גיוס השקעות, עם דגש על השקעות ולא תרומות, והוכחת ROI לאוכלוסיה הערבית בשטחים. כל אחד מאנשי העסקים שמשתתפים בפורום, מביא איתו את נסיונות וקשריו, והוא מוכן לסייע על בסיס כלכלי בלבד.
אחד הרעיונות שנדונו בכנס השנה, בהמשך לדיונים משנים קודמות,היה הקמת מרכזי שירות ותמיכה טכנית ברחבי הרשות, כדי להפוך את הרשות למוקד פעילות מרחוק עבור העולם הערבי, בדומה למה שהודו עושה לעולם המערבי. את הרעיון הגה לפני יותר משנה משה אלון, בעקבות שיחה שהיתה לו עם עמירם שור. שור התלהב מהרעיון וחיבר את אלון עם יזם בריטי בשם ג'רי מרשל, העומד בראש חברה לשיווק. אלון הוזמן להרצות בכנס שאותו ארגן מרשל בלונדון, בהשתתפות גורדון בראון, אז שר האוצר הבריטי וכיום המועמד לראשות ממשלת בריטניה.
אלון ציין כבר אז והוא דבק בכך גם היום, כי את המיזמים האלו צריכים להקים אנשי תעשיה מהרשות הפלסטינית בסיוע בינלאומי. ישראל לא צריכה להוביל את זה, לדעתו. אם וכאשר יתחיל המיזם, כלנית כרמון תוכל לסייע בהדרכה, בהעברת ידע ובהטמעה, על בסיס עסקי-כלכלי לחלוטין. מרשל לקח את הנושא צעד אחד קדימה וגייס 100 אלף דולרים מממשלת בריטניה, כדי לערוך סקר כדאיות כלכלית של הקמת מרכזי שירות ותמיכה ל-300 מיליון צרכנים פוטנציאלים בעולם הערבי. את מסקנות הסקר הזה הציג בכנס בשבדיה.
אחת ההחלטות בכנס זה היו שקרן ולנברג, בסיוע אנשי עסקים מהעולם, תגייס מיליארד דולרים להקמת מיזם ראשוני ונסיוני. הדגש הוא שזה לא תרומות אלא השקעות כלכליות טהורות כשאף אחד מהצדדים לא מתבייש להצהיר כי הוא מצפה לתמורה כספית בדרך. בכנס גם נמסר, כי כבר אותר אזור בבית לחם להקמת המרכז, ויש מועמד ראוי שירכז את הפעילות מטעם הרשות. על פי הערכות של סקר הכדאיות, הקמת כל מרכז כזה תספק תעסוקה ל-1,000 איש לפחות ובסך הכל המטרה היא להקים כחמישה מרכזים כאלו ברחבי הרשות - בשלב הזה מחוץ לעזה מסיבות מובנות.
הישראלים חזרו מהמפגש ברגשות מעורבים. המארחים, אנשי קרן ולנברג עשו הכל כדי לאפשר אווירה נוחה ועניינית ואנשי העסקים הישראלים הסבירו, כי הם באים לדבר עסקים - ושלום יכול להיות גם באמצעות עסקים לעסקים. הידע שקיים בישראל, בחברות כמו כלנית כרמון ואחרות, יכול לסייע בבניית התשתיות, בהעברת הידע ובהכשרת כוח אדם. משה אלון אמר, כי החברה שלו ערוכה לתת את השירותים האלו. "אנחנו לא מעוניינים להיות בעלי השליטה ולא המובילים, אבל נשמח להיות בעלי עניין שמקבלים תמורה עבור עבודתם", אמר לכותב שורות אלה.
בכנס נדונו כמובן נושאים נוספים, אבל הקשר בין ה-IT הישראלי למיזם בינלאומי כלכלי למען הרשות הפלסטינית מעניין, וכעת הוא צועד על פסים של גיוס הון ומשאבים, בדומה לכל סטארט-אפ אחר בעולם. כמובן שאי אפשר למחוק את הצדדים הפוליטיים-אישיים משני הצדדים. הנה, למשל, סגן שר הביטחון אפרים סנה היה אמור לייצג את ישראל בכנס זה, אבל בגלל נוכחותה של שרת התיירות מהרשות, שהיא חברת ממשלת חמאס, ביטל סנה את נסיעתו, כדי לא ליצור רושם חלילה שישראלים ישבו עם נציגי ממשלת חמאס. ואם נוסיף לזה את התפאורה הלא סימפטית שליוותה את הכנס, קרי מתקפת הקאסאמים על שדרות, הרי שצריך להיות אופטימיים שהכלכלה תוכל לסייע יום אחד לשלום העמים, אבל האופטימיות הזו מבוססת יותר על משאלות לב וחזון ופחות על מציאות בשטח
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
