סלקום: הכנסה של 149 שקל ללקוח ברבעון ה-1
הכנסות סלקום ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב-1.438 מיליארד שקל (346 מיליון דולר) בהשוואה ל-1.340 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 7.3%.
הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעליה של כ-17% בשימושי זמן אויר יוצא ונכנס, כתוצאה מגידול במצבת המנויים ומעליה בשימוש הממוצע החודשי למנוי מ-323 דקות אשתקד ל-341 דקות ברבעון הראשון של שנת 2007, גידול של 5.6%.
הגידול בהכנסות נבע גם מעלייה של כ-42% בהכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (ללא SMS), אשר נבעה בעיקרה משירותי תוכן מתקדמים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בדור 3.5 HSDPA, זאת בנוסף לגידול משמעותי בשימושים ב-SMS. הגידול בהכנסות קוזז באופן חלקי ע"י ירידת תעריפי הקישוריות ובשל השינוי באופן תמחור השיחות המסתיימות בתא קולי בהתאם להחלטת משרד התקשורת.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2007 השתפר וגם שיעורו עלה מ- 40.6% ל- 45.5%. הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי הסתכם ב-655 מיליון שקל (158 מיליון דולר), בהשוואה ל- 544 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-20%. הגידול נבע בעיקרו מהעלייה בהכנסות החברה.
הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב– 308 מיליון שקל (74 מיליון דולר) בהשוואה ל-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ושיעורן ירד מ- 23.3% ל- 21.4%. ההוצאות ברבעון הנוכחי קטנו ב-1.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כאשר הקיטון נבע בעיקר מצעדי ההתייעלות בהם נקטה החברה החל מסוף שנת 2005, שכללו בין היתר צמצום במצבת עובדי המטה וחסכון בעלויות, לצד הגברת מאמצי השיווק וההשקעה המתמשכת בשירות הלקוחות.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-535 מיליון שקל (129 מיליון דולר) בהשוואה ל-447 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-20%. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות עלה אף הוא מ- 33.4% ברבעון הראשון של שנת 2006 ל-37.2% ברבעון הראשון השנה. הגידול ב- EBITDA נבע בעיקר מהגידול בשימושים וממאמצי ההתייעלות של החברה, שקוזזו בחלקם על ידי הוצאות בגין פעולות שימור הלקוחות של החברה.
הוצאות פחת והפחתות ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב-188 מיליון ש"ח (45 מיליון דולר) לעומת 215 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-13%, שנבע בעיקרו מסיום הפחתתם של נכסים ישנים. הוצאות אלה כוללות הפחתה של ארבע רשתות התקשורת של החברה (TDMA, GSM, UMTS/HSDPA ורשת הסיבים האופטיים).
רווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-347 מיליון שקל (84 מיליון דולר) לעומת 232 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד , גידול של כ- 50%. השיפור ברווח התפעולי נבע בעיקרו מהגידול בשימושים ומתוצאות ההתייעלות של החברה.
המיסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2007 ב-97 מיליון שקל (23 מיליון דולר) בהשוואה ל-62 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-56%.
בהתייחסו לתוצאות החברה אמר עמוס שפירא מנכ"ל סלקום: "התוצאות המצוינות לרבעון הראשון אותן אנו מציגים היום בולטות במיוחד לאור התחרות הגוברת בשוק ושחיקת תעריפי זמן האויר כתוצאה מהירידה הנוספת בדמי הקישוריות והרגולציה החדשה בנוגע למשיבון. תוצאות אלה הושגו הודות למאמצי שיווק להגדלת שימושים והחדרת מוצרים חדשים במקביל להורדת עלויות והתייעלות בכל התחומים. גם ברבעון הראשון של שנת 2007 השירות ושביעות הרצון של לקוחותינו המשיכו לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, דבר שיימשך גם בעתיד." שפירא הוסיף: "תוצאות הרבעון הראשון טובות יותר מהתוצאות שצפתה החברה, דבר שאיפשר לחברה להכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 2.03 ש"ח למניה, גבוה יותר מהסך של 1.4 ש"ח למניה, אותו צפתה החברה כי תחלק. תוצאות החברה וסכום הדיבידנד לחלוקה בגין הרבעון הראשון אינן משקפות בהכרח את רמת הרווחיות של החברה או את סכום הדיבידנד שתחלק החברה ברבעונים הבאים. "
עוד הוסיף עמוס שפירא: "לקראת השלמת פריסתה של רשת ה- 3.5 HSDPA, אנו מגבירים את מאמצי השיווק והמכירה של מגוון שירותים ותכנים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, לצד הגברת מאמצי השיווק של שירותי הטלפוניה הקווית, המשמשים את החברה כמנועי צמיחה עיקריים לשנת 2007."
טל רז, מנהל הכספים הראשי של החברה אמר: "השיפור הניכר ברווחיות החברה חל על אף השחיקה הנמשכת בתעריף לדקה כתוצאה מירידת דמי הקישוריות והתחרות הגוברת בענף. ברבעון הראשון של 2007 נמשכה השחיקה בתעריפי זמן האויר בלמעלה מ- 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בעוד שכמות דקות השמוש החודשי הממוצע למנוי גדלה ב-8.4% ושירותי התוכן גדלו בכ-42%, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ב-0.6% (בנטרול השינוי בשיטת ספירת המנויים). השיפור ברווחיות נובע בעיקרו מהגידול הכמותי בדקות זמן אוויר בשיעור של 17% ומצמיחה בהכנסות משירותי התוכן לצד חיסכון בעלויות. אחד הביטויים להתייעלות המערכת, הינו הירידה האבסולוטית בהוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות, שאף שיעורן מסך ההכנסות ירד ב-8%. תזרים המזומנים החזק שלנו, שהינו פועל יוצא של תוצאות החברה, מאפשר חלוקת דיבידנד של 2.03 ש"ח למניה ובסה"כ כ-198 מיליון ש"ח."
עוד הוסיף טל רז: "במהלך הרבעון הראשון של השנה הפכה סלקום לחברה ציבורית לאחר שהשלימה בהצלחה יתרה את תהליך הנפקת החברה ב- NYSE. מהלך זה חתם סדרת מהלכים פיננסיים מורכבים שהחלו בשלהי שנת 2005. ההצלחה הגדולה של ההנפקה מהווה הוכחה נוספת לאמון שוק הון באיתנותה ובחוסנה הפיננסי של סלקום".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
