סלקום: הכנסה של 149 שקל ללקוח ברבעון ה-1

סלקום הציגה הבוקר את דוחותיה הכספיים בהם היא מציגה שיפור ברוב הפרמטרים, ההכנסות גדלו וההוצאות קטנו. הכנסות החברה הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל; הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-198 מיליון שקל
סיון איזסקו |

הכנסות סלקום ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב-1.438 מיליארד שקל (346 מיליון דולר) בהשוואה ל-1.340 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 7.3%.

הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעליה של כ-17% בשימושי זמן אויר יוצא ונכנס, כתוצאה מגידול במצבת המנויים ומעליה בשימוש הממוצע החודשי למנוי מ-323 דקות אשתקד ל-341 דקות ברבעון הראשון של שנת 2007, גידול של 5.6%.

הגידול בהכנסות נבע גם מעלייה של כ-42% בהכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (ללא SMS), אשר נבעה בעיקרה משירותי תוכן מתקדמים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בדור 3.5 HSDPA, זאת בנוסף לגידול משמעותי בשימושים ב-SMS. הגידול בהכנסות קוזז באופן חלקי ע"י ירידת תעריפי הקישוריות ובשל השינוי באופן תמחור השיחות המסתיימות בתא קולי בהתאם להחלטת משרד התקשורת.

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2007 השתפר וגם שיעורו עלה מ- 40.6% ל- 45.5%. הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי הסתכם ב-655 מיליון שקל (158 מיליון דולר), בהשוואה ל- 544 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-20%. הגידול נבע בעיקרו מהעלייה בהכנסות החברה.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב– 308 מיליון שקל (74 מיליון דולר) בהשוואה ל-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ושיעורן ירד מ- 23.3% ל- 21.4%. ההוצאות ברבעון הנוכחי קטנו ב-1.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כאשר הקיטון נבע בעיקר מצעדי ההתייעלות בהם נקטה החברה החל מסוף שנת 2005, שכללו בין היתר צמצום במצבת עובדי המטה וחסכון בעלויות, לצד הגברת מאמצי השיווק וההשקעה המתמשכת בשירות הלקוחות.

ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-535 מיליון שקל (129 מיליון דולר) בהשוואה ל-447 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-20%. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות עלה אף הוא מ- 33.4% ברבעון הראשון של שנת 2006 ל-37.2% ברבעון הראשון השנה. הגידול ב- EBITDA נבע בעיקר מהגידול בשימושים וממאמצי ההתייעלות של החברה, שקוזזו בחלקם על ידי הוצאות בגין פעולות שימור הלקוחות של החברה.

הוצאות פחת והפחתות ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב-188 מיליון ש"ח (45 מיליון דולר) לעומת 215 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-13%, שנבע בעיקרו מסיום הפחתתם של נכסים ישנים. הוצאות אלה כוללות הפחתה של ארבע רשתות התקשורת של החברה (TDMA, GSM, UMTS/HSDPA ורשת הסיבים האופטיים).

רווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-347 מיליון שקל (84 מיליון דולר) לעומת 232 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד , גידול של כ- 50%. השיפור ברווח התפעולי נבע בעיקרו מהגידול בשימושים ומתוצאות ההתייעלות של החברה.

המיסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2007 ב-97 מיליון שקל (23 מיליון דולר) בהשוואה ל-62 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-56%.

בהתייחסו לתוצאות החברה אמר עמוס שפירא מנכ"ל סלקום: "התוצאות המצוינות לרבעון הראשון אותן אנו מציגים היום בולטות במיוחד לאור התחרות הגוברת בשוק ושחיקת תעריפי זמן האויר כתוצאה מהירידה הנוספת בדמי הקישוריות והרגולציה החדשה בנוגע למשיבון. תוצאות אלה הושגו הודות למאמצי שיווק להגדלת שימושים והחדרת מוצרים חדשים במקביל להורדת עלויות והתייעלות בכל התחומים. גם ברבעון הראשון של שנת 2007 השירות ושביעות הרצון של לקוחותינו המשיכו לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, דבר שיימשך גם בעתיד." שפירא הוסיף: "תוצאות הרבעון הראשון טובות יותר מהתוצאות שצפתה החברה, דבר שאיפשר לחברה להכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 2.03 ש"ח למניה, גבוה יותר מהסך של 1.4 ש"ח למניה, אותו צפתה החברה כי תחלק. תוצאות החברה וסכום הדיבידנד לחלוקה בגין הרבעון הראשון אינן משקפות בהכרח את רמת הרווחיות של החברה או את סכום הדיבידנד שתחלק החברה ברבעונים הבאים. "

עוד הוסיף עמוס שפירא: "לקראת השלמת פריסתה של רשת ה- 3.5 HSDPA, אנו מגבירים את מאמצי השיווק והמכירה של מגוון שירותים ותכנים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, לצד הגברת מאמצי השיווק של שירותי הטלפוניה הקווית, המשמשים את החברה כמנועי צמיחה עיקריים לשנת 2007."

טל רז, מנהל הכספים הראשי של החברה אמר: "השיפור הניכר ברווחיות החברה חל על אף השחיקה הנמשכת בתעריף לדקה כתוצאה מירידת דמי הקישוריות והתחרות הגוברת בענף. ברבעון הראשון של 2007 נמשכה השחיקה בתעריפי זמן האויר בלמעלה מ- 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בעוד שכמות דקות השמוש החודשי הממוצע למנוי גדלה ב-8.4% ושירותי התוכן גדלו בכ-42%, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ב-0.6% (בנטרול השינוי בשיטת ספירת המנויים). השיפור ברווחיות נובע בעיקרו מהגידול הכמותי בדקות זמן אוויר בשיעור של 17% ומצמיחה בהכנסות משירותי התוכן לצד חיסכון בעלויות. אחד הביטויים להתייעלות המערכת, הינו הירידה האבסולוטית בהוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות, שאף שיעורן מסך ההכנסות ירד ב-8%. תזרים המזומנים החזק שלנו, שהינו פועל יוצא של תוצאות החברה, מאפשר חלוקת דיבידנד של 2.03 ש"ח למניה ובסה"כ כ-198 מיליון ש"ח."

עוד הוסיף טל רז: "במהלך הרבעון הראשון של השנה הפכה סלקום לחברה ציבורית לאחר שהשלימה בהצלחה יתרה את תהליך הנפקת החברה ב- NYSE. מהלך זה חתם סדרת מהלכים פיננסיים מורכבים שהחלו בשלהי שנת 2005. ההצלחה הגדולה של ההנפקה מהווה הוכחה נוספת לאמון שוק הון באיתנותה ובחוסנה הפיננסי של סלקום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"