סיסקו תשתלט על נמל ת"א בהפקה של 2 מ' ש' ביומיים

תציג את "הסלון העתידי" עם אורחים בכירים מהעולם ופתרונות וחידושים טכנולוגיים של עולם התקשורת העסקית והביתית
שי פאוזנר |

סיסקו ישראל תקיים זו השנה השביעית ברציפות את הכנס השנתי שלה "סיסקו אקספו", הפעם בקונספט של "הסלון העתידי". האירוע יתקיים בימים שני ושלישי, 28-29 במאי, בכל מתחם נמל תל-אביב. הסלון העתידי הוא מקום מפגש לאלפי מנהלים ואנשי תקשורת IT, מהארץ ומהעולם, שיגיעו לנמל תל-אביב לחזות במיטב הפתרונות והחידושים הטכנולוגיים של עולם התקשורת העסקית והביתית. בין אורחי הכבוד בכנס: איבון לה רו - סמנכ"ל בכיר בסיסקו אירופה.

לאירוע אשר ישתרע על פני כ-10,000 מ"ר, הובאו במיוחד מחו"ל מקרנים בטכנולוגיית הולוגרמה שכמותם נראו במופע המדובר של מדונה לצד חברי להקת ה"גורילז" ובטקס פרסי ה-MTV של אירופה.

בינה רזינובסקי, מנכ"לית סיסקו ישראל, תפתח את הכנס במיצג ענק מרשים במיוחד, שימחיש את המגמות אותן מובילה סיסקו בתור יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם.

רזינובסקי מציינת, כי הכנס השנה שם דגש מיוחד על האופן שבו סיסקו רואה את חזון הרשת האנושית, ואת המעבר מתפיסה של מוצרים טכנולוגיים לפלטפורמות שמעצימות את החוויה האנושית, כאן ועכשיו. "היום, יותר מתמיד, ניתן לומר שעוצמת הטכנולוגיה והפיכת הרשת ליותר ויותר חכמה, מאפשרים לנו ליצור עולם שבו אנשים וארגונים מתקשרים אלה עם אלה מכל מקום ובכל זמן, ויוצרים הזדמנויות עסקיות המאפשרות גידול וצמיחה. סיסקו גאה להיות החברה שמובילה את השינויים הללו וכזו שמצליחה לממש את החזון והמטרות שהיא מציבה לעצמה".

חלקו השני של האירוע יכלול ארבעה מרכזי תוכן מקצועיים, המרכיבים את חזון "הרשת האנושית"- Human Network של סיסקו: תקשורת אחודה - Unified Communications, מרכזי נתונים - Data Center, אבטחת מידע, טכנולוגיות בצמיחה - Emerging Technologies. כמו כן, מושב מיוחד בו יתקיימו פגישות 1:1 בין מומחי סיסקו, מהארץ ומהעולם, ומנהלי טכנולוגיה מהארגונים השונים, על מנת לדון בנושאים ה'בוערים' הנוגעים למימוש הטכנולוגיות השונות בצורה הטובה ביותר בארגון. כל אלה משתלבים בתפיסה של סיסקו, הרואה ברשת האינטרנט ובטכנולוגיות התקשורת המתפתחות ככאלה המחזקות את הקשר האנושי ומצמיחות רעיונות חדשים, שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות חדשות.

מרכזי התוכן יתפרסו במוקדים שונים במתחם הנמל, בהם האנגר 11, הטראסק, TLV, מרינרו והמסבאה. המעבר בין המתחמים השונים ייעשה באמצעות "סגווייס" (כלי תחבורה דו-גלגליים), מכוניות גולף, ריקשות ועוד.

בנוסף למיצג הפתיחה ומרכזי התוכן השונים, האירוע ילווה בתערוכה גדולה שתציג את מיטב הפתרונות והחידושים בעולם התקשורת ותתקיים ע"י מגוון שותפיה העסקיים של סיסקו בישראל. בסיום האירוע תתקיים ארוחת צהרים ברוח הנמל הפתוח, ובמסגרת שת"פ עם מסעדות פופולאריות במתחם, כגון: גילי'ס, גלינה, לואיזה, בויה, שלוותא ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.