פרוקוגניה: כ-3 מיליון ש' מהאיחוד האירופאי למו"פ

חתמה הסכם שת"פ עם קונסורציום לפיתוח מוצרים דיאגנוסטיים לזיהוי מוקדם וניטור של סרט לבלב וערמונית, שימומן על ידי התכנית השישית של האיחוד
שי פאוזנר |

חברת הביוטכנולוגיה פרוקוגניה (ישראל), שהונפקה בתחילת חודש מארס בבורסה של תל אביב, תפתח כלים לזיהוי מוקדם של סרטן, במימון האיחוד האירופאי. החברה חתמה על הסכם עם קונסורציום רב לאומי לשיתוף פעולה לפיתוח מוצרים דיאגנוסטיים לזיהוי מוקדם וניטור של סרטן, עם דגש על סרטן הלבלב וסרטן הערמונית, שימומן על ידי התכנית השישית של האיחוד האירופי Framework) Sixth Program of the European Commission), ובמסגרתו תקבל סכום של כ-3 מיליון שקל שישמש לכיסוי כמחצית מהוצאות הפיתוח.

לצידה של פרוקוגניה, יכלול הקונסורציום את חברת RNTech Diagnostics, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת מונסטר בגרמניה ומוסד המחקר NIBRT (National Institute for Biotechnology Research and Training) מדבלין שבאירלנד. הפיתוח המשותף יהיה מבוסס על בדיקות של תכולת הסוכרים בדוגמאות דם של חולים ושימוש בידע שיצטבר בכל אחת מקבוצות המחקר לפיתוח כלים דיאגנוסטיים המבוססים על בדיקת הסוכרים בדם. בדיקת תכולת הסוכרים בדם תתאפשר, בין היתר, באמצעות הצ'יפים הביולוגיים שפתחה פרוקוגניה.

פרויקט הפיתוח צפוי להמשך כשלוש שנים, כאשר התשלום הראשון לפרוקוגניה, בסך של כ-1.25 מיליון שקל, התקבל עם חתימת הסכם הפיתוח והיתרה תתקבל בשני תשלומים נוספים, במהלך 3 השנים הקרובות . כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם בין חמשת הגופים, יקבלו פרוקוגניה ו-RNTech Diagnostics זכות ראשונים למסחור של כל מוצר שיפותח במסגרת הפרויקט.

ד"ר ישעיהו "שייקה" יקיר, מנכ"ל פרוקוגניה, אמר היום: "במחקרים של השנים האחרונות נמצא קשר הדוק בין התפתחות מחלת הסרטן, לבין שינויים בסוכרים המצויים על גבי חלבונים. מידע זה אינו מנוצל כיום לדיאגנוסטיקה וניטור של המחלה, בין היתר בשל חסמים טכנולוגיים. הצ'יפים הביולוגים שפתחה חברת פרוקוגניה, יחד עם הידע שלה בתחום זיהוי הסוכרים, יכולים להוות בסיס לטכנולוגיה שתאפשר לנצל את קשר זה".

ד"ר רקפת רוזנפלד, סמנכ"ל מחקר בפרוקוגניה, הוסיפה: "קבוצות המחקר המשתתפות בפרויקט הן מהמובילות בעולם בתחום אנליזות של סוכרים. הטכנולוגיות השונות הנמצאות בידי הקבוצות יכולות לפעול בסינרגיזם ולהוביל הן לזיהוי ביו-מרקרים (biomarkers) חדשים וידע חדש בקשר שבין מחלת הסרטן לסוכרים, והן למציאת כלים יחודיים היכולים לנצל את הביומרקרים הללו לתחומי הדיאגנוסטיקה והתרנוסטיקה (theranostics) – תחום המבוסס על סינרגיזם בין ניטור ביומרקר לבין מרכיב תרפויטי".

פרוקוגניה סיימה את פיתוחם של שני מוצרים, הבודקים את הימצאותם של מבנים סוכריים על חלבונים והחלה בשווקם. מוצרים אלו כוללים את מוצר הדגל של החברה, ה-GlycoScope שמיועד לתעשיית הפיתוח והייצור של תרופות ביולוגיות, ואת מוצר ה-Qproteome GlycoArray , המיועד לשוק מחקר מדעי החיים. המוצרים של פרוקוגניה מבוססים על שבבים ביולוגיים המיועדים לבדיקה מהירה ואוטומטית של הסוכרים שמחוברים לחלבונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.