האם האוצר יכול להתנגד להסדר הפנסיה של ההיסתדרות?
"הסמכות לשנות הסכמים קיבוציים נתונה בידי משרד העבודה ולא בידי משרד האוצר", כך מגיב היום נשיא אידו לשכות המסחר לשכות, אוריאל לין לדיווח כי האוצר מתנגד להסכם הפנסיה שנחתם בין האיגוד להיסתדרות.
"המחשבה שיש למשרד האוצר את הכוח לשנות הסכמים קיבוציים במשק, תואמת את רוח הצעת החוק הקלוקלת שהוגשה על ידו בנושא הפנסיה, אך היא רחוקה מלהתאים לעקרונות המשפט בישראל", אמר הבוקר לין. לדבריו, "כל הנוגע להסכמי עבודה קיבוציים במשק עדיין נתון בסמכותו של משרד העבודה בישראל ולא בסמכותו של משרד האוצר".
נציין, כי ההסכם ש"מבשלת" ההיסתדרות עם ארגוני המעסיקים הגדולים במשק, כולל הבטחה כי לכל עובד בארגונים והעסקים המאוגדים תחתיו, יקבלו פנסיה עם קצבת זקנה, נכות ושארים למוות מוקדם, כאשר מהשנה שעברה יחלו העובדים והמעסיקים להפריש כספים לפנסיה. ההסכם מבטיח הצטרפות הדרגתית של כל המעסיקים המאוגדים להסדר בתוך 5 שנים.
עוד נזכיר, כי בימים האחרונים נשמעו באוצר אמירות לפיהן, עשוי המשרד לוותר על הליך חקיקה שיבטיח פנסיה לכל עובד בישראל, בשל ההסדר שמגבשת ההסתדרות. אתמול התהפכו היוצרות ואישים באוצר החלו מצוטטים בעיתונות באמרם, כי אין להפסיק את הליך החקיקה וכי יש צורך בחוק שיגן על כל העובדים, בשל חסרונות שמתגלים בהסדר המוצע על ידי ההיסתדרות. עתה נשאלת כאמור השאלה, האם האוצר יכול בכלל למנוע הסכם כזה - בלי קשר לעובדה שהוא מקדם חוק בנושא?
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
