האם ארגון ה-BSA עומד למות?

הארגון של חברות ההייטק הגדולות בעולם עסק במלחמה בהעתקות תוכנה וחומרה לא חוקית. דל מיקרוסופט ונובל יוצרות ברית שמטפלת בין השאר בתחום זה ממש
שי פאוזנר |

ענקיות התוכנה, מיקרוסופט ונובל מדווחות, כי יצרנית המחשבים דל (DELL) הנה ספקית מערכות הגדולה הראשונה שמצטרפת לברית העסקית אשר הוקמה על ידי מיקרוסופט ונובל, בתגובה לדרישת לקוחות לתאימות רבה יותר והבטחת קניין רוחני (IP). כחלק מההסכם, תרכוש דל ממיקרוסופט רישיונות לשרת ארגוני SUSE LINUX של נובל ותיצור תוכנית שירותים ושיווק להגירת משתמשי לינוקס קיימים, שאינם לקוחות דל לינוקס, אל שרת ארגוני SUSE LINUX.

"אנו ממוקדים באספקת פתרונות שעוזרים לפשט פעילויות IT של לקוחות", אמר רוק בקר, סגן נשיא לפתרונות בקבוצת המוצרים בדל. "לקוחותינו אמרו לנו שהם רוצים פעילות בין מערכתית ומצפים כי יצרני טכנולוגיה יעבדו טוב יותר יחד. דל היא ספקית מערכות גדולה הראשונה שמתואמת עם מיקרוסופט ונובל השיתוף פעולה זה, ואנו מתכוונים להוביל במרחב זה. צעד זה הנו הצלחה עצומה לתעשייה, ובמיוחד ללקוחות שלא רכשו לינוקס דרך דל ורוצים להגר אל שרת ארגוני SUSE LINUX עבור הבטחת ה- IP ויתרונות פעילות בין מערכתית".

"אימוץ הסכם מיקרוסופט-נובל על ידי דל משקף מציאות שוק גוברת: שתי הפלטפורמות של העתיד הן לינוקס וחלונות, ולקוחות רוצים שהן יעבדו טוב יותר יחד", אמרה סוזן הייסטי, סגנית נשיא ומנהלת בריתות אסטרטגיות גלובליות בנובל. "נובל ממשיכה להגדיל את עסקי שרת ארגוני SUSE LINUX מפני שאנו עונים לצורכי לקוחות. דל מכירה בכך, ואנו גאים שהם לקוח ושותף שיווק שיעזור להגביר את האימוץ המתמשך של שרת ארגוני SUSE LINUX".

"הסכם מיקרוסופט-נובל היה התוצאה של דרישת לקוחותינו ליותר תאימות בתעשייה והגנת IP", אמרה סוזן האוזר, מנהלת שותפויות אסטרטגיות ורישוי במיקרוסופט. "תגובת לקוחות להסכם שלנו עם נובל הייתה חיובית באופן גורף. דל הכירה בדרישה זאת, והנה הראשונה במרחב שלה שמציעה יתרונות אלה ללקוחותיה".

ב-2 בנובמבר 2006 הודיעו נובל ומיקרוסופט על סדרה של הסכמים לבנייה, שיווק ותמיכה משותפים של פתרונות חדשים לשיפור תאימות, אספקת יכולות וירטואליזציה חדשות, עבודה טובה יתר יחד של מוצריהן, והקניית שלוות נפש ללקוחות היודעים כי שתי החברות עומדות מאחורי המוצרים שהן מספקות. מאז ההודעה על ההסכם הופעלו יותר מ-40,000 רשיונות חדשים עבור מנויי תמיכה תלת-שנתית לשרת ארגוני SUSE LINUX. דויטשה בנק, HSBC, וול-מארט ו-AIG, הן בין החברות הראשונות שנהנות מיתרונות הסכם התאימות בין מיקרוסופט ונובל.

בעולם פועל כבר מאז אמצע שנות ה-90 ארגון של חברות תוכנה וחומרה שמיקרוסופט היא הבולטת בהן, תחת השם BSA, שכל מטרתו היא מלחמה במעתיקי תוכנה וזייפני חומרה בשוק המחשוב האישי והארגוני. הפעילות שלו הביאה לירידה ניכרת בהיקף ההעתקות של תוכנות בכל העולם. בישראל מדובר בירידה של עשרות אחוזים בהיקף ההעתקה ובעיקר המכירה של תוכנות לא חוקיות (פיראטיות) לצרכני מחשבים - על גבי מחשבים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.