בקיעים ראשונים בקואליציה

הממשלה צלחה את הצבעות האי אמון בכנסת, אך שמונה ח"כים מהקואליציה לא תמכו באולמרט
מעריב NRG |

ועדת וינוגרד אמנם קבעה באופן חד משמעי שהממשלה כשלה בתפקידה, על פי כל הסקרים הציבור לא תומך באולמרט, אבל כל זה לא ממש עושה רושם על הכנסת. הממשלה הצליחה להדוף, ברוב גדול, שלוש הצעות אי אמון שהגישו סיעות האופוזיציה בעקבות דוח וינוגרד. לאולמרט יש עדיין רוב גדול בכנסת, אך ההצבעות היום גילו בקיעים ראשונים בשורות הקואליציה.

שישה חברי כנסת ממפלגת העבודה הצביעו היום ברגליים והעדיפו להעדר מההצבעה, כשאליהם מצטרפים גם שני ח"כים מסיעת קדימה שנעדרו ולא תמכו בראש הממשלה.

סיעת העבודה קיבלה בצהריים הצעת החלטה לפיה חברי הסיעה יקבלו חופש הצבעה בהצבעות אי אמון. את החופש הזה ניצלו ששת הח"כים כדי להיעדר מאולם המליאה ולהימנע מתמיכה בממשלה . השישה הם מהמבקרים הבולטים ביותר של אולמרט: עמי איילון, דני יתום, אופיר פינס, שלי יחימוביץ' ואיתן כבל שהתפטר בשבוע שעבר מתפקידו כשר בממשלה.

גם בקדימה נתגלו שני מורדים: חבר הכנסת אביגודר יצחקי , יו"ר הקואליציה לשעבר בקרא לאולמרט להתפטר וח"כ מרינה סולוטקין שדורשת גם כן את התפטרותו של ראש הממשלה. השניים נעדרו גם כן מהמליאה ולא תמכו בממשלה.

יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, אמר בפתח הדיון על הצעות אי האמון בממשלה, על רקע מסקנות דוח וינוגרד, כי "כל העם אומר דבר פשוט: נכשלתם, קבלו אחריות לכו הביתה". לדבריו, "הקירות העבים שיש למשכן הכנסת לא יכולים להגן עליה מפני דעת הקהל ומפני הסופה המשתוללת בחוץ".

במליאה לא נכחו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון, עמיר פרץ. אך נתניהו המשיך לנאום ולכוון את דבריו לאולמרט: "הכנסת לא משקפת היום את הייאוש בעם, אבל העם שלנו איננו טיפש והוא יעשה את החשבון בבוא היום ושום ניתוח פלסטי או קוסמטי ותרגיל פוליטי לא יסירו את הכתם מהממשלה".

ח"כ רן כהן (מרצ) דיבר גם כן לפני הצבעת האי-אמון בממשלה: "119 חיילי צה"ל ו-44 אזרחים שילמו בחייהם, עוד עשרות אלפי תושבי הצפון שילמו בפרנסתם ובביטחונם, ועוד מיליונים איבדו את אמונם בהנהגה חלולה, אגואיסטית וצינית, שעסוקה בהישרדותה הפוליטית", אמר כהן. "אני מאמין שאני עומד כאן בשם אותו ציבור ומביע כאן אי-אמון בממשלה, בראש הממשלה, בשרי הממשלה ובחברי הקואליציה ששתקו כולם שתיקת כבשים, והרימו ידם כפיונים ממושמעים".

שר הפנים, רוני בר-און, אמר בתשובה להצעות האי אמון בממשלה כי "אין ויכוח שדוח וינוגרד הוא דוח קשה שמחייב חשבון נפש אישי ולאומי, אבל צריך לראות את הדברים ולזכור איזה קונצנזוס היה בבית הזה ובציבור סביב ההחלטה לצאת למלחמה". בר-און ציין כי "ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד, הציבור תמך, האופוזיציה תמכה והתקשורת הריעה".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.