27% מהנהגים הישראלים צריכים להרכיב משקפיים בנהיגה
מספר הנהגים המורשים לנהוג ברכב מנועי, הגיע בסוף שנת 2006 לשלושה מיליון ו-200 אלף, עלייה של 2.6% לעומת סוף שנת 2005, ובהשוואה לגידול של 1.8% באוכלוסיית ישראל באותה תקופה כך עולה מנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום.
במהלך העשור האחרון, מספר הנהגים המורשים לנהוג גדל פי 1.4. חלקן של הנשים המורשות לנהוג באוכלוסיית הנהגים, גדל באותה תקופה פי 1.5 (מ-37% ל-41% מכלל הנהגים).
על מה הישראלים נוהגים
למעט מספר קטן של נהגים (0.2%) שרשאים לנהוג רק באופנוע, כל הנהגים מורשים לנהוג ברכב פרטי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל עד 4.0 טונות. יתר על כן, 13% מכלל הנהגים מורשים לנהוג גם ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 4.0 טונות, 5.9% מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל 15 טונות ומעלה, 3% מורשים לנהוג במונית, 2% מורשים לנהוג באוטובוס וכאחוז אחד בגורר-תומך.
בנוסף, 14% מכלל הנהגים מורשים לנהוג באופנוע. הנתונים מבוססים על עיבודים שנעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך קובץ שנתקבל מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה.
1.5 נהגים על כל רכב
מנתונים אלה עולה עוד, כי מספר הנהגים הממוצע לרכב מנועי בישראל הגיע ל-1.5 נהגים על כל רכב אחד. היחס למספר התושבים היה בעל רשיון אחד לכל 2.2 תושבים בכלל האוכלוסייה או בעל רשיון אחד ל-1.5 בני 17+.
מכלל הנהגים, 83% מחזיקים ברשיון נהיגה למעלה מחמש שנים (כלומר, הרשיון הוצא לפני 2002), ו-6.6% מחזיקים ברשיון פחות משנתיים (כלומר, הרשיון הוצא אחרי 1 בינואר 2005).
יותר מבוגרים פחות צעירים
מהתפלגות הנהגים לפי גיל עולה, כי 2.3% מהנהגים הם בני 18 ומטה, ו-6.9% מהנהגים הם בני 65 ומעלה (1.9% הם בני 75 ומעלה). כשלושה רבעים מאוכלוסיית בני 25-54 מחזיקים ברשיון נהיגה, ואילו בקבוצת הגיל 65 ומעלה פחות מ-30% מחזיקים ברשיון נהיגה.
כמו כן נמצא, כי ל-38% מכלל הנהגים יש הגבלת נהיגה כלשהי, כאשר ההגבלה העיקרית היא חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע בעת הנהיגה (לכ-27% מכלל הנהגים).
84% מבעלי רשיונות הנהיגה, הם יהודים ו-13.5% ערבים.
70% מהנהגים בערערה–בנגב בעלי רישיון נהיגה במשאית
מבין היישובים עם 10,000 תושבים ויותר, חלקם של בעלי רשיונות נהיגה ברכב משא מכלל בעלי רשיונות הנהיגה גדול יחסית ביישובים ערביים בהשוואה לממוצע הארצי: חלקם היחסי מגיע ביישובים ערערה–בנגב וכסיפה ל-69%-70% וביישובים רהט, תל שבע וג'סר א-זרקא מגיע חלקם ל- 51%-56% (הממוצע הארצי עומד על 13.2%).
יותר אופנועים בתל אביב
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
