נס טכנולוגיות מסכמת רבעון עם גידול של 18% בהכנסות

בהשווא לרבעון המקביל אשתקד. צבר ההכנסות גדל ב-20%, אך מנגד, הרווח הנקי ירד ב-10% ל-6.3 מיליון דולר. נס חוזרת על תחזיתה השנתית לגידול של 20% בשיעור הרווח תוך הסתייגות משער הדולר הנמוך
דותן לוי |

חברת נס טכנולוגיות (NSTC) פרסמה היום לפני תחילת המסחר בוול סטריט את תוצאות הרבעון הראשון של 2007 כשהיא מצליחה לפגוע בתחזיות המוקדמות תוך הצגת גידול נאה בהכנסות, ומנגד, מצביעה על ירידה בשיעור הרווח הנקי.

נס (נס טכנ ) הציגה עליה של 18% בסעיף ההכנסות לרבעון ל-125.8 מיליון דולר, בהשוואה ל- 107 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות ב-31 במרץ 2007 עלה לשיא של 631 מיליון דולר, עליה של 20% בהשוואה ל- 527 מיליון דולר ב-31 במרץ 2006.

בשורת הרווחים, הסתכם הרווח התפעולי של החברה ב- 6.7 מיליון דולר, ירידה של 1.2 מיליון דולר או 15% בהשוואה ל-7.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ירד הרווח הנקי ב-10% ל-5.7 מיליון דולר בהשוואה ל-6.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.הרווח למניה בדילול מלא היה 0.15 דולר, בהשוואה ל-0.18 דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בחברה ציינו היום, כי תוצאות הרבעון הראשון הושפעו, בהתאם לתחזית, מהוצאות חריגות של כ-3 מיליון דולר, כולל הוצאות הקשורות לתהליך חילופי ההנהלה בנס.

"היה לנו רבעון ראשון מוצלח עם הכנסות רבעוניות גבוהות תוך עמידה בציפיות של ההנהלה" אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "כפי שהדבר בא היטב לידי ביטוי בצמיחה הגבוהה של צבר ההזמנות שלנו, המשכנו לחתום על עסקאות גדולות ואסטרטגיות ואנו מצפים שתהיה להן השפעה חיובית על התוצאות העתידיות. לנס טכנולוגיות יסודות איתנים, התשתית המבנית שלנו טובה ואני מאמין שאנו נמצאים במסלול הנכון".

"תזרים המזומנים התפעולי ברבעון הראשון היה איתן הרבה יותר מכל רבעון ראשון קודם" אמר עופר שגב, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של נס. "שיפור זה ניתן לייחס בחלקו לאישור תקציב המדינה ע"י ממשלת ישראל, שבוצע הפעם מתחילת השנה, לעומת שנים קודמות בהן הוא אושר באיחור רב. אנו מתכוונים להתמקד בתזרים המזומנים, הוצאות המימון והשמירה על יחס נאות של ההתחייבויות להון העצמי (debt-to-equity ratio)".

תחזית שנתית לרווח של 1.00-1.05 דולר למניה

נס חוזרת על תחזיתה לשנת 2007. בחברה מצפים להכנסות של 560 מיליון דולר עד 570 מיליון דולר, עליה בשיעור של 18% עד 20% לעומת 2006 ורווח למניה בדילול מלא בטווח בין 1.00 דולר ל-1.05 דולר. יחד עם זאת, אמרו בחברה כי לחולשה הנוכחית של שער הדולר האמריקאי יש פוטנציאל להשפיע לרעה על התוצאות בהיקף של כ-0.06 דולר בסכומי התחזית השנתית של הרווח למניה בדילול מלא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.