מתנגדי מכירת תנובה: יש דרך להשלים את המכירה

ראשי 16 הקיבוצים המתנגדים: "במידה ותכשל תקנה 4 עליה מתעקש האוצר - לא תועבר אגורה מערך מניות תנובה - לקופת האוצר"
שי פאוזנר |

ראשי קבוצת 16 הקיבוצים המתנגדים לתנאי המכירה אשר מוצעים לתנובה מדווחים היום, כי נמצאו מספר פתרונות להשלמת עסקת תנובה ולחלוקה הוגנת של 25% ממניות תנובה שהתנועה התחייבה להעבירן למדינה. עם זאת, 16 הקיבוצים מאיימים היום, כי "במידה ותכשל תקנה 4 עליה מתעקש האוצר - לא תועבר אגורה מערך מניות תנובה - לקופת האוצר". בקבוצת ה-16 אומרים, כי משרד האוצר נוהג מנהג "שיילוק", כאשר הוא משתמש בתקנה 4 , בכדי לסחוט מהקיבוצים את כספם. ראשי קבוצת ה- 16 טוענים, כי ניתן לבצע את עסקת תנובה גם ללא שימוש בתקנה 4 וכי אז לא תועבר אגורה אחת מערך מניות תנובה לקופת האוצר ולבנקים. לכן, הם אומרים, "מוטב לממשלה וגם לבנקים להפגין גמישות בכדי שניתן יהיה להשלים עסקה ראויה בשווי מיליארדים, גם אם יידרש וויתור על חלק זניח, של פחות מ- 10%, מן הסכום שציפו לגבות". לדברי נציגי ה-16, "כאשר חתם האוצר על ההסכם עם התנועה הקיבוצית, הוא ידע כי לא כל הקיבוצים מחייבים בהעברת הסכום שהוא דורש כעת, ולכן גם על האוצר מוטלת אחריות להשלמת עסקת תנובה במועדה ולא להכשילה". עוד מוסרים ראשי קבוצת ה-16, כי הצוות שהוקם בשיתוף עם התנועה הקיבוצית למציאת פתרון הולם לבעיית העברת 25% ממניות תנובה, שבידי הקיבוצים שלא נדרשו לחתום על ההסדר המשלים למדינה, אמור להיפגש לפגישה שנייה וכי התנהלות התנועה הקיבוצית במציאת פתרון לבעיה אינה מטופלת ברצינות הראויה ובכך מעכבת תנועת הקיבוצים את ביצוע עסקת תנובה מול אייפקס. אייל אלקלעי, ממעגן מיכאל, מראשי קבוצת ה- 16 אומר: "אף כי אנו לא הבעיה אנו מוכנים להיות חלק מהפתרון, ומקווים כי ישיבת הוועד הבאה תתקיים במועדה ובה נוכל להציג לתנועה הקיבוצית מספר פתרונות כלכליים לסוגיה ובכך לאפשר את השלמת עסקת תנובה. אנו עדיין דבקים בעמדה כי 16 קיבוצים לא ישלמו לבדם את מחיר ההחלטה הלא אחראית של ראשי התנועה הקיבוצית וכי על האחרונים לספק פתרון הולם והוגן" "שילמנו חובנו בעבר לחברה הקיבוצית ולהסדרים הקודמים בסכומים של מעל 250 מיליון שקל ואין אנו מתכוונים להיות "הקופה הקטנה" של התנועה הקיבוצית כאשר היא נקלעת לקשיים, לתנועה מקורות כלכליים אפשריים אחרים מהם תוכל להעביר את הסכום הנדרש ולהשלים את עסקת תנובה במועד", אומר אלקלעי. עוד מציין אלקלעי, כי על פי סעיף 12 בהסכם הקיבוצים המשלים: "יהא האוצר רשאי להורות לתנועה הקיבוצית לבצע חלוקה אחרת בין הקיבוצים שחתמו, זאת והיה ולא ניתן יהיה להגיע למלוא 25% של המניות שבידיהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".