מתנגדי מכירת תנובה: יש דרך להשלים את המכירה

ראשי 16 הקיבוצים המתנגדים: "במידה ותכשל תקנה 4 עליה מתעקש האוצר - לא תועבר אגורה מערך מניות תנובה - לקופת האוצר"
שי פאוזנר |

ראשי קבוצת 16 הקיבוצים המתנגדים לתנאי המכירה אשר מוצעים לתנובה מדווחים היום, כי נמצאו מספר פתרונות להשלמת עסקת תנובה ולחלוקה הוגנת של 25% ממניות תנובה שהתנועה התחייבה להעבירן למדינה. עם זאת, 16 הקיבוצים מאיימים היום, כי "במידה ותכשל תקנה 4 עליה מתעקש האוצר - לא תועבר אגורה מערך מניות תנובה - לקופת האוצר".

בקבוצת ה-16 אומרים, כי משרד האוצר נוהג מנהג "שיילוק", כאשר הוא משתמש בתקנה 4 , בכדי לסחוט מהקיבוצים את כספם. ראשי קבוצת ה- 16 טוענים, כי ניתן לבצע את עסקת תנובה גם ללא שימוש בתקנה 4 וכי אז לא תועבר אגורה אחת מערך מניות תנובה לקופת האוצר ולבנקים.

לכן, הם אומרים, "מוטב לממשלה וגם לבנקים להפגין גמישות בכדי שניתן יהיה להשלים עסקה ראויה בשווי מיליארדים, גם אם יידרש וויתור על חלק זניח, של פחות מ- 10%, מן הסכום שציפו לגבות".

לדברי נציגי ה-16, "כאשר חתם האוצר על ההסכם עם התנועה הקיבוצית, הוא ידע כי לא כל הקיבוצים מחייבים בהעברת הסכום שהוא דורש כעת, ולכן גם על האוצר מוטלת אחריות להשלמת עסקת תנובה במועדה ולא להכשילה". עוד מוסרים ראשי קבוצת ה-16, כי הצוות שהוקם בשיתוף עם התנועה הקיבוצית למציאת פתרון הולם לבעיית העברת 25% ממניות תנובה, שבידי הקיבוצים שלא נדרשו לחתום על ההסדר המשלים למדינה, אמור להיפגש לפגישה שנייה וכי התנהלות התנועה הקיבוצית במציאת פתרון לבעיה אינה מטופלת ברצינות הראויה ובכך מעכבת תנועת הקיבוצים את ביצוע עסקת תנובה מול אייפקס.

אייל אלקלעי, ממעגן מיכאל, מראשי קבוצת ה- 16 אומר: "אף כי אנו לא הבעיה אנו מוכנים להיות חלק מהפתרון, ומקווים כי ישיבת הוועד הבאה תתקיים במועדה ובה נוכל להציג לתנועה הקיבוצית מספר פתרונות כלכליים לסוגיה ובכך לאפשר את השלמת עסקת תנובה. אנו עדיין דבקים בעמדה כי 16 קיבוצים לא ישלמו לבדם את מחיר ההחלטה הלא אחראית של ראשי התנועה הקיבוצית וכי על האחרונים לספק פתרון הולם והוגן"

"שילמנו חובנו בעבר לחברה הקיבוצית ולהסדרים הקודמים בסכומים של מעל 250 מיליון שקל ואין אנו מתכוונים להיות "הקופה הקטנה" של התנועה הקיבוצית כאשר היא נקלעת לקשיים, לתנועה מקורות כלכליים אפשריים אחרים מהם תוכל להעביר את הסכום הנדרש ולהשלים את עסקת תנובה במועד", אומר אלקלעי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.