מלרג: האם חדשות רעות לחברה - רעות למניה?
כל חברה הנסחרת בבורסה בתל אביב מחויבת לפרסם את דוחותיה הכספיים השנתיים עד סוף חודש מרץ. חברת מלרג טרם פרסמה את הדוחות השנתיים לשנת 2006, למרות שכבר שלושה שבועות חלפו וכעת מעל החברה רובצת עננה כבדה מצד הרשות לניירות ערך שאחד מתפקידיה הוא לדאוג לבעלי המניות.
לכאורה, מדובר בהודעה שלילית עבור החברה שבה המשקיעים לא יודעים מהן התוצאות הכספיות לשנת 2006, מהי אסטרטגיית החברה לשנת 2007 וכל המידע הרלוונטי שאמור להיות מפורסם בדוחות. אולם – להערכתי, אי פרסום הדוחות הכספיים הוא דווקא חיובי עבור החברה.
חברת מלרג עוסקת בעבודות קבלנות ותשתית באזורים עירוניים, המבוצעות בעורקי תחבורה עירוניים ראשיים וכן במרכזי אוכלוסייה. הקבוצה פועלת בעיקר במרכז הארץ. בנוסף, לחברה מספר השקעות פיננסיות בנדל"ן בחו"ל. לחברה ישנם פרוייקטי תשתית רבים באזור המרכז, כגון פרוייקט בניית תשתית בצומת הפיל בהיקף של 75 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, פארק הבאסה בהרצליה בהיקף של 22 מיליון שקל ועוד. לדעתי, פוטנציאל הצמיחה של החברה בשנים הקרובות הוא עצום, ותלוי בהיקף הפרוייקטים בהם תזכה בהקמת התשתית לרכבת הקלה בתל אביב שאליו יוזרמו כספים רבים.
שווי השוק של החברה עומד כיום על כ- 260 מיליון שקל. החברה מציגה הכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה של 167 מיליון שקל, אשר תורגמו לרווח תפעולי של 19 מיליון שקל ורווח נקי של 13.5 מיליון שקל. תחת הנחה שמרנית שהחברה תציג ברבעון הרביעי של השנה רווח נקי בדומה לרבעון השלישי הרי שהחברה נסחרת על פי מכפיל רווח נקי של כ- 12 בלבד על רווחי 2006 אשר משקף לחברה צמיחה מסוימת אך לא גבוהה לעומת פוטנציאל הצמיחה הטמון בחברה בשנים הקרובות.
את החברה מנהלים שני מנכ"לים משותפים: מיכאל הירשברג ויוסף מלמד המחזיקים כל אחד בכ- 29% ממניות החברה. היחסים בין המנכ"לים המשותפים עלו על שרטון, והוחלט על תהליך היפרדות. בתהליך זה סוכם בין המנכ"לים משותפים על הליך בשם במב"י (Buy Me Buy You) שבו אחד המנכ"לים המשותפים רוכש את חלקו של האחר בחברה. מצד אחד, כל אחד מן המנכ"לים מעוניין בשליטה בחברה ועל כן מוכן לשלם תמורת חלקו של השני מחיר נמוך ככל שניתן. מצד שני, אם כבר נגזר על המנכ"ל למכור את אחזקותיו לשני, הרי שירצה לבצע זאת במחיר הגבוה ביותר אותו יוכל להשיג. אופן תהליך ההיפרדות סוכם בין המנכ"לים וכעת כל שנותר הוא להחליט מי יקנה את חלקו של מי ובאיזה מחיר.
על מנת להעריך מהו המחיר אותו ישלם אחד הצדדים, על הצדדים להסכים מהו השווי של החברה ולצורך כך נדרשת הערכת שווי לחברה. בדוחות הכספיים של הרבעון הרביעי ישנו מידע רב אשר ניתן להיעזר בו על מנת להעריך טוב יותר את שווי החברה. אולם, בין המנכ"לים קיימת מחלוקת לגבי רווחיות החברה ברבעון הרביעי, ולכן גם קיימת מחלוקת באשר לשווי החברה.
ייתכן שהליך ההיפרדות בין המנכ"לים המשותפים, יימשך עוד זמן מה אך בסיומו יתקיימו בוודאות הדברים הבאים:
1. החברה תפרסם את תוצאותיה הכספיות לשנת 2006 ואת יעדיה האסטרטגיים לשנת 2007.
2. לחברה יהיה מנכ"ל אחד שישלוט בחברה – אותו מנכ"ל יוכל לתת ערך רב יותר לבעלי המניות ולחברה מאשר מנכ"לים משותפים המסוכסכים ביניהם.
3. לחברה תינתן הערכת שווי פורמלית על ידי מעריכי שווי חיצוניים – הערכת השווי תהיה להערכתי גבוהה ממחירה של המניה בבורסה אחרת המנכ"לים המשותפים היו מוצאים כבר את הדרך להסתדר.
סיכום
כאשר שני מנכ"לים משותפים מתווכחים ביניהם על השליטה בחברה, המשקיע הקטן יכול לנצל המצב ולצאת מורווח. שילוב פוטנציאל העלייה של המניה בטווח קצר (כתוצאה מהליך הבמב"י), ופוטנציאל הצמיחה של החברה בטווח ארוך (כתוצאה מהיקפי הכספים הגבוהים שיושקעו על ידי המדינה בבניית הרכבת הקלה) מביא אותי להעריך שמניית מלרג מהווה הזדמנות קנייה ברמת המחירים הנוכחית.
מאת: זאב תומר קורנפלד
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
