אופטימיות בבורסה: לייפוייב זינקה עוד 24%
רוח חיובית נשבה היום מכיוון רחוב אחד העם בת"א כשהמדים המובילים חתמו את יום המסחר בעליות שערים. בורסות העולם רשמו היום עליות שערים חדות עם שיאים חדשים עימם חתמו הבורסות באסיה, ועליות של למעלה מ-1%במדדים האירופים.
בוול סטריט פתחו המדדים המובילים את יום המסחר בעליות שערים. ברקע למסחר, נגיד הפד הקודם, אלן גרינספאן העניק היום, באופן מפתיע, רוח גבית למניות בנאומו בטוקיו. גרינספאן צוטט באומרו, כי הכלכלה העולמית נמצאת בתהליך של האטה מתונה. נציין עוד, כי בנאומו, גרינספאן המעיט בערכן של הבעיות בשוק משכנתאות ה-subprime וכי הדבר שולח מסר חיובי נוסף למשקיעים בוול סטריט.
כאמור, העליות החדות בשווקי אסיה נמשכות עם פתיחת שבוע המסחר. את המגמה החיובית משכו למעלה המניות מוטות היצוא ביפן שהמשיכו להתחזק לנוכח המשך החלשותו של הין. שיאים נקבעו גם בשווקי דרום קוריאה אינדונזיה ושנחאי, בתאילנד לא התקיים מסחר בעקבות חג מקומי. מדד שנחאי זינק 1.94% ומדד הניקיי עלה 1.52%.
נזכיר, כי אתמול פורסם מדד המחירים לצרכן שרשם לראשונה מזה מספר חודשים עליה של 0.2%. למרות המדד החיובי, בסיכום שנתי רמת האינפלציה עדיין רחוקה מאוד מיעדה (1%-3%) ועומדת על שיעור שלילי של כ-0.2%. נתון זה, בשילוב עם שער הדולר הנמוך שרושם כל יום שיאי שפל חדשים, מגביר את ההערכות לפיהן נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יוריד את שיעור הריבית לחודש מאי ביום א' הקרוב, והשאלה כעת היא האם הנגיד יוריד את הריבית בשיעור של 0.25% או בשיעור של 0.5%.
מדד המעו"ף התחזק ב-0.36% לרמה של 1054 נקודות. מדד ת"א-100 טיפס ב-0.58% לרמה של 1046 נקודות והתל-טק הוסיף לערכו 1.1% לרמת 388 הנקודות.
בזירת המט"ח: הדולר נחלש היום בכ-0.5% ושערו היציג נקבע על 4.0460 שקל.
מניות במרכז
מניות תדיראן קשר הוסיפו לרכז עניין ורשמו היום עליות של כ-5.2%, על רקע העלאת מחיר הצעת הרכש למניות החברה בידי אלביט מערכות ל-210 שקל למניה, מחיר הגבוה ב-7% ממחיר המניה בעת סגירת המסחר אתמול. אתמול נרשמו במניות החברה עליות שערים של כ-5% תוך שרשמו מחזור חריג על רקע הפרסומים בסוף השבוע כי דירקטוריון החברה החליט "להימנע מלחוות דעה בדבר כדאיותה הכלכלית של הצעת הרכש". מהדירקטוריון נבצרו כמובן נציגי אלביט מערכות.
המלצה אופטימית להכשרת הישוב ממשיכה להקפיץ את המנייה שטפסה היום ב-3.6% נוספים לאחר שזינקה אתמול ב-7%. בבית ההשקעות איפקס העניקו למניה המלצת קניה עם מחיר יעד של 42 שקל ל- 12 החודשים הקרובים, המשקף פרמיה של כ- 45% על מחירה בעת ההמלצה.
מניות אוסיף, שנרכשה על ידי ארקדי גאידמק לא מפסיקות לטפס. היום זינקו המניות בכ-6.8%. ברקע, המשקיעים מצמצמים את פרמיית הרכישה הגבוהה של גאידמק מיום הרכישה שעמדה עלכ-80% מעל לשוויה בבורסה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
